בית הדין אומר כי פעילותה של ישראל ברצועה גרמה מתים ופצועים רבים, הרס נרחב של בתים, עקירת חלק ניכר מהתושבים ופגיעה רבה בתשתיות האזרחיות. בית הדין מאמץ את הנתונים של הרשויות ברצועה ושל גורמי האו"ם (ובהם אונרא) לגבי ממדי הפגיעה במיליוני אזרחים ובתשתיות, כולל התבטאויות קשות נגד ישראל ושימת דגש על מצבם של הילדים ברצועה.
בית הדין גם מצטט התבטאויות של
יצחק הרצוג,
יואב גלנט וישראל כ"ץ (בימים הראשונים של המלחמה) בנוגע לחומרת הצעדים נגד חמאס ותושבי הרצועה, לצד ביקורת בינלאומית שנמתחה על ישראל בידי גופים של האו"ם ואחרים. "די בכך כדי לקבוע שלפחות כמה מן הטענות של דרום אפריקה והזכויות שהיא מבקשת להגן עליהן, ראויות להישמע", קובע בית הדין. לפלשתינים בעזה יש זכות להגנה מפני רצח עם ולדרום אפריקה יש זכות לבקש זאת, נאמר עוד.
מכאן עובר בית הדין לשאלה האם אכן יש צורך בצווים דחופים, הנובע מקיומה של סכנה ברורה ומיידית לפגיעה בזכויות לפני פרסום פסק הדין הסופי (העשוי להתפרסם בעוד מספר שנים). בשלב זה לא יכול בית הדין לקבוע ממצאים סופיים ושני הצדדים יוכלו להגיש ראיות נוספות, מציינים השופטים. מסקנתו במקרה הנוכחי היא, כי אכן יש צורך בצווי ביניים כדי להגן על תושבי עזה מפני רצח עם, כדי למנוע מהם נזק בלתי הפיך – ושוב הוא מסתמך על קביעות של האו"ם ובראשם המזכ"ל אנטוניו גוטרש.
האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה מצויה בסיכון ניכר, אומר בית הדין, ומזכיר הרס של בתי חולים ובתי ספר (תוך התעלמות מהשימוש שעשה בהם חמאס) ואת הודעתו של
בנימין נתניהו בשבוע שעבר על כך שהלחימה תימשך עוד חודשים רבים. המצב ה
הומניטרי הקטסטרופלי ברצועה הוא בסכנה ניכרת של התדרדרות לפני הפסיקה הסופית, אומר בית הדין.
בית הדין מציין את הצעדים שנקטה ישראל להקלת המצוקה ברצועה ואת הודעת היועצת המשפטית ל
ממשלה, גלי מיארה, על חקירת קריאות לפגיעה באוכלוסייה בעזה. "צעדים אלו מבורכים אך אין די בהם כדי לשכנע שלא תהיה החמרה נוספת לפני פסק הדין הסופי", מגיב בית הדין. עם זאת, הצעדים הנחוצים אינם זהים לאלו שביקשה דרום אפריקה, וכאמור ההחלטות מתונות בהרבה ולמעשה ישראל תוכל לטעון שהיא ממילא עומדת בהן.