חברת עזריאלי הפקות, אשר הפיקה את הילולת ל"ג בעומר במירון בשנים 2022 ו-2023, טוענת, כי החלטות של משרד ירושלים ומסורת ישראל לגבי הפקת ההילולה השנה מעלות מאוד את הסיכון להתרחשותו של אסון נוסף. עזריאלי מבקשת (30.1.24) מבית המשפט המחוזי בירושלים להורות למשרד להפקיד את הפקת ההילולה בידיה ולבטל את ההליך בו בכוונתו לבחור - ללא מכרז - מספר חברות שההפקה תחולק ביניהן. זוהי העתירה השנייה בנוגע להתנהלותו של המשרד בנוגע להילולה (ראו קישור משמאל). "העותרת היא אומנם גורם עסקי בעלת אינטרס פרטי לכאורה, אך היא מגישה את עתירתה זו גם לנוכח חששה האמיתי לשלום הציבור ובטחונו, חשש מוחשי הנובע מהיכרותה העמוקה את היבטי האירוע על קרבו ועל כרעיו, וההבנה שככל שהחלטות שגויות אלו יוותרו על-כנן, יעלה מאוד הסיכון להתרחשותו של אסון נוסף חלילה. למעשה, עתירה זו היא בבחינת 'הכתובת שעל הקיר' בטרם יתרחש אסון חלילה. מדינת ישראל ידעה לצערנו אסונות בשנות קיומה, אסונות כבדים שגבו חיים של רבים שהיו נמנעים אילו שומרי הסף היו מטים אוזנם להתרעות השונות", נאמר בפתח העתירה. עזריאלי אומרת שהיא אחת מחברות הפקות האירועים הגדולות בישראל ומתמחה באירועים המוניים, כולל כאלה הדומים להילולה במירון. לדבריה, היא הפיקה בהצלחה רבה את שתי ההילולות הקודמות וזכתה לשבחים רבים - כולל מפי שר ירושלים, מאיר פרוש. ההפקה נמסרה לה מכוח מכרז בו זכתה לפני שנתיים, ואשר כולל אופציה לביצועה גם השנה - אך המשרד הודיע לה שאין בכוונתו לממש את האופציה. במקום זאת, נאמר בעתירה, החליט המשרד לבחור ללא מכרז במי שמוגדרים כ"יועצי הפקה": וי.אי.פי ליאור הפקות, טאלנט (מריו ייזום) הפקה, בנדה הפקות ואפקט בס"ד הפקות. הפנייה אליהן נעשתה בצורה שאינה ברורה ו"בהתאם לתנאי סף מופרכים ומותאמים למידותיהן" שהציב המשרד. היא מבוססת על "מתווה ההילולה החדש", אשר לדברי עזריאלי לא קיבל את אישורה של המשטרה. זאת, למרות שוועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון הדגישה בהמלצות הביניים שלה, שיש לקיים את ההילולה על-פי הקריטריונים שקבעה המשטרה.

"חזרה לכאוס המוחלט של האסון"

עזריאלי אומרת כי משמעות ההליך הנוכחי היא שפעולות ההפקה יפוצלו בין שבעה גורמים: "יועץ הפקה מומחה" אחד ועוד שישה ספקים שייבחרו במכרזים שיפורסמו בתיאום איתו. זאת, בניגוד גמור לאחת ההמלצות המרכזיות של ועדת החקירה: הפקדת האירוע כולו בידי מפיק אחד (תפקיד אותו מילאה עזריאלי בשנתיים הקודמות). ההחלטה הסבירה היחידה שיכלה לקבל ועדת המכרזים היא הארכת ההתקשרות עם עזריאלי, נטען בעתירה, במיוחד לנוכח הזמן הקצר שנותר עד להילולה (ארבעה חודשים בלבד). במקום זאת, היא קיבלה החלטה שגויה בלא תשתית עובדתית ומקצועית, החלטה היוצרת חשש ממשי לאסון. "הפיצול של שירותי ההפקה למספר גופי הפקה על-פי ההחלטה, מקים חשש כבד שהאירוע ינוהל שוב כפי שהוא נוהל (וליתר דיוק - לא נוהל) בטרם הופקו הלקחים המתחייבים מאסון מירון בשנת תשפ"א (2021) - בכאוס מוחלט, ובאווירה של בוקה ומבוקה ומבולקה", מתריעה עזריאלי. קיים חשש להתנהלות פסולה של המשרד, בין היתר משום שכאמור לא נוהל מכרז ומשום שקיימת תחושה קשה לפיה גורם כלשהו החליט משיקוליים זרים לסלק את עזריאלי מן האירוע. "המתווה פשוט מוסיף עוד גורמים לאירוע שהוא גם כך כולל אין-ספור גורמים הנדרשים לשמור על תיאום, מקצועיות, העברת מידע, מענה לאירועים מיד והתמודדות עם סכנות של תדחוקת קהל ואף סכנות ביטחוניות. כל זאת יפה בימי שגרה, לא כל שכן בחודשים אלה, כאשר המדינה נמצאת בלוחמה מתמדת מול ארגוני טרור אכזריים המנסים ללא הרף לבצע מעשי הרג המוניים באזרחי ישראל ובתושביה - עובדה אשר הופכת את ניהול אירוע ההילולה למורכבת ומאתגרת יותר (ואין צורך לתאר את היקף האיום הנשקף על אירוע ההילולה מצפון לישראל)", מוסיפה עזריאלי. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד אילן בומבך, יריב רונן ורומן שפירא, וטרם הוגשה תגובת משרד ירושלים.