על בנק מזרחי-טפחות להעביר תרומה בסך 8 מיליון שקל מחשבונו של האוליגרך הרוסי-ישראלי רומן אברמוביץ' לארגון זק"א, למרות העיצומים שהוטלו על אברמוביץ' בבריטניה בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה. כך קובעת (30.1.24) בצו ביניים שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ירדנה סרוסי. היא עיכבה את ביצוע ההחלטה ב-72 שעות כדי לאפשר לבנק לערער לבית המשפט העליון. אברמוביץ' ביקש להעביר את התרומה בעקבות פעילותו של הארגון בזיהוי קורבנות 7 באוקטובר. הבנק סירב, בטענה שהפרת העיצומים הבריטיים - למרות שלא הוחלו בישראל - תחשוף אותו לסיכונים ניכרים ביחסיו הבינלאומיים. היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, תמכה בעמדת הבנק ואף הזהירה מפני השלכות רוחב קשות למערכת הבנקאית ולמשק כולו אם בנק ישראלי אחד יפר פעם אחת את משטר העיצומים הבינלאומי. לדברי סרוסי, הבנק החיל את משטר העיצומים באופן גורף, וזאת בניגוד הן לפסיקה המנחה והן להנחיות המפקח על הבנקים - ולא הציג ראיות שיתמכו בחששות שהביע מפני השלכות העברת התרומה. "הבנק לא בחן לגופו של עניין ועל בסיס נתונים פרטניים, האם ראוי להחריג העברת תרומה מחשבון ישראלי לחשבון ישראלי, תוך בחינת התועלת שתצמח מכך אל מול הנזק העלול להיגרם; אלא, הבנק קבע באופן גורף, כי מכיוון שהעברת תרומה מחשבונות בריטיים או אירופים ללא רישיון אסורה על-פי הסנקציות, אזי גם עליו לאסור זאת. 'העתק-הדבק' של הסנקציות הזרות, ללא הפעלת שיקול דעת עצמאי. "אין כל איסור מכוח הסנקציות להעברת התרומה. הסנקציות לא חלות בישראל והמניעה היחידה להעברה נובעת מהנזק העלול להיגרם ומחובתו של הבנק לנהל סיכונים. לא ניתן להפר סנקציות מקום בו הן אינן חלות. לכן אין לבחון את העברת התרומה באספקלריה של הפרת משטר הסנקציות, אלא אך ורק באספקלריה של הנזק שעלול להיגרם לבנק וניהול סיכוניו בהתאם. "לו למשל הבנק היה מסייע בהעברת כספים מבריטניה בגין מכירת נכסים שם, ניתן היה לומר שהוא מפר את הסנקציות. אולם לא זה המקרה. יש הבדל מהותי בין מצב שבו הסנקציות הוחלו על-ידי מדינת ישראל ובין מצב שבו הן אומצו באופן וולונטרי על-ידי הבנק. הבנק אינו יכול לכבול עצמו באופן רצוני, ולאחר מכן לטעון כי הוא כבול וכי אין לו מה לעשות בעניין", מסבירה סרוסי.

התרומה אינה הפרה של העיצומים

סרוסי מציינת, כי המפקח על הבנקים הדגיש - בנוגע לעיצומים על רוסיה - שהבנקים אינם יכולים לנהל את הסיכונים הנובעים מכך באמצעות הימנעות גורפת ממתן שירותים. לא הובהר כיצד העברת סכום מחשבון ישראלי לחשבון ישראלי עלולה להיות דרך לעקיפת העיצומים; מדובר במקרה זה בכספים שעברו את כל האישורים והליכי הציות הנדרשים, נמצאים בישראל ומועברים באישורו של בית המשפט לעמותה מוכרת. "על הבנק לאזן בין צורכי הלקוח ובין החלת הסנקציות ככלי לניהול סיכוניו. דא עקא, שבענייננו, לא התבצע איזון שכזה והבנק אסר באופן גורף על ביצוע פעולות בחשבון, לרבות העברת תרומה, שעל פניה, אין בה לעקוף את משטר הסנקציות", אומרת סרוסי. "הבנק לא הפעיל שיקול דעת ענייני והוא לא יכול להתפרק מחובתו לעשות כן", הוא אימץ את העיצומים בלא לאמץ את החריגים להם - ובכך העמיד את אברמוביץ' במצב קשה עוד יותר מאשר אם העיצומים היו חלים במישרין בישראל. אברמוביץ' קיבל בבריטניה אישור להעביר כספים ממכירת מועדון הכדורגל צ'לסי כתרומה לנפגעי המלחמה באוקראינה; מניעת תרומה שלו בישראל יוצרת מצב אבסורדי, מעירה סרוסי. לב ההליך - כאשר מדובר בבקשה לצו ביניים להעברת הכסף עוד לפני פסק הדין העיקרי - הוא האיזון בין הצורך בהעברת התרומה לבין הנזק העלול להיגרם לבנק. "על-מנת להוכיח את סבירות סירובו להעברת התרומה, על הבנק להוכיח כי הנזק שייגרם לו מאותה העברה הוא נזק ממשי וכי הסיכוי לקרות הנזק הוא אינו סיכוי מבוטל. אולם, מלבד טענה כללית וכוללנית, הבנק כשל מלהוכיח את טענתו זו ולבססה בראיות מוצקות וברורות", קובעת סרוסי. לעומת זאת, העיכוב בהעברת התרומה גורם נזק כבד ובלתי הפיך למתנדבי זק"א (שהתרומה אמורה לממן טיפול נפשי עבורם לאחר זוועות 7 באוקטובר) ואולי גם למדינה בכך שהארגון אינו יכול לחדש את מלאי הציוד שלו, שהתרוקן לאחר מתקפת חמאס. העברת התרומה אינה מפרה את העיצומים אלא לכל היותר את נהליו של הבנק, מדגישה סרוסי. "אני מקבלת את החלת הסנקציות באופן וולונטרי על-מנת להיות חלק מהקהילה הבינלאומית, אבל בין כך ובין החלה גורפת ללא אפשרות להחריג מקרים מסוימים, המרחק רב. הבנק והמדינה מבקשים לאמץ דה פקטו את הסנקציות, ללא אימוץ מנגנון המחריג מקרים מסוימים. זאת לא ניתן לעשות". כאמור, סרוסי עיכבה בשלושה ימים את ביצוע ההחלטה כדי לאפשר לבנק לערער לבית המשפט העליון, אשר יחליט האם לעכב את ביצועה עד להכרעתו בערעור. הבנק חויב בתשלום הוצאות בסך 15,000 שקל. את אברמוביץ' וזק"א ייצגו עוה"ד שמוליק קסוטו ובלה פלד, ואת מזרחי - עוה"ד שרון לובצקי-הס ויניב הולצמן.