"ראוי שהמחוקק יתן את דעתו לקשיים המעשיים שמעוררים הדינים החלים בענייננו, דהיינו - הדינים החלים על צווי איסור פרסום או הסרת פרסומים, בעולם הטכנולוגי ובעידן הרשתות החברתיות; זאת, על-מנת לאפשר לבית המשפט ליישם את התוצאה המעשית ההולמת ביותר, באופן המגשים באופן מיטבי את תכליות הדין". כך אומר (31.1.24) שופט בית המשפט העליון, חאלד כבוב. כבוב התיר לפרסם חלק מן השמות של המעורבים בחשד לעבירות מס, וזאת לצד איסור על פרסום חלק מן השמות - למרות שחיפוש מהיר באינטרנט יוכל לחשוף גם את השמות האחרים. הוא אומר כי בית המשפט העליון כבר פסק, שהחשש שמא פרסום שמו של חשוד אחד יסכל את האיסור על פרסום שמו של אחר, אינו מצדיק איסור על שמותיהם של כל החשודים. הוא ממשיך ומתייחס לבעיות הנובעות מן העולם הדיגיטלי: "אין לו לבית המשפט את החרות למשוך ידו מעיסוק בשאלה הנדרשת הכרעה ואין לו אלא להחיל את הדין, אף כאשר החלתו מעוררת קשיים משמעותיים בעולם המעשה... כשבאמתחתו של בית המשפט כלים מוגבלים ביותר להתמודד עם חשש זה, בית המשפט אינו מתיימר ואינו יכול לקבוע את הפתרון המעשי הראוי, אלא להחיל את התוצאה המשפטית שאותה הדין מחייב - וכך בעניין שלפנינו". הפרשה בה מדובר עוסקת בחברת היי-טק, שבבעלות שני בני זוג לשעבר. החברה עוסקת בפיתוח תוכנה לניהול רישיונות ויישומים ובביצוע אופטימיזציה של שירותי ענן. חשודים נוספים הם מי שהיה מנכ"ל החברה ושכיר נוסף בה, אשר נשא במשרות בכירות בחברות טכנולוגיה גדולות וכיום עוסק במיזם חדשני. החשד הוא, שהבעלים רכשו מן השכירים מניות בחברת ההחזקות של חברת ההיי-טק, וזאת לפני המועד הקבוע בחוק, ותוך הצגת הסכמים כוזבים לרשויות המס - וכך התחמקו מתשלום מס. בית משפט השלום בראשון לציון ובית המשפט המחוזי מרכז אסרו לפרסם את שמותיהם של הבעלים ושל החברה, בעיקר בשל חשש לפגיעה נפשית חמורה בבתם הקטינה של הבעלים. הם התירו לפרסם את שמותיהם של השכירים, והללו ביקשו לערער לבית המשפט העליון, בנימוק שפרסום שמותיהם יטיל עליהם את מירב החשדות. הבעלים והחברות תמכו בבקשה, בנימוק שפרסום שמות השכירים יאפשר למצוא בקלות את שמותיהם-שלהם. כבוב דחה את הבקשה לערער, באומרו שאין המדובר בסוגיה עקרונית המצדיקה דיון בגלגול שלישי. הוא דחה את הבקשה גם לגופה, בציינו את הכללים הידועים בדבר פומביות הדיון והצורך להוכיח נזק חמור במיוחד לחשוד כדי לבחון את פרסום שמו; נזק שכזה לא הוכח במקרה הנוכחי. כבוב מציין, כי דווקא משום שמדובר באנשי עסקים, יש אינטרס מוגבר בפרסום שמותיהם. "פומביות הדיון, ובפרט פרסום שמם של נושאי משרה בכירים בתחום העסקי, חשובה לא רק לשם הגנה על מי שבא במגע עימם, אלא גם לשם הבטחת תקינות המסחר בשוק", וזאת בנוסף לעובדה שמדובר בעבירות מס הפוגעות בציבור כולו. כבוב קבע, כי צו איסור הפרסום יפקע ב-7.2.24. את השכירים ייצגו עוה"ד רון דרור, שלומי כהן וקרין וינשטיין; את המדינה ייצג עו"ד יורם הירשברג; את הבעלים ייצגו עוה"ד אסף קליין ואורי סטנסקו; ואת החברות - עוה"ד עדי פרמדר ואוריאל רוזנברג.