הוועדה לביטחון לאומי אישרה (31.1.24) את הצעת צו בתי הסוהר (שחרור מינהלי) (קביעת תקן כליאה) (הוראת שעה), התשפ"ד-2024, המותיר 'תקן כליאה' של 14,500 כלואים על-כנו לתקופה של חצי שנה. בדברי ההסבר לצו נטען, כי בעת הזו, מוחזקים במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר כלואים רבים מעל לתקן הכליאה שנקבע. כאשר מכוח הוראת השעה מתבצעת הלנת עצורים ואסירים תוך חריגה מההוראות לעניין שטח מחיה ונראה כי אין מקום לשנות את תקן הכליאה שנקבע. עוד הוסבר, כי קודמו ומקודמים צעדים שונים להרחבת היצע מקומות הכליאה וריווח שטח המחייה במתקנים ובכך לקדם את יישום הפעימה השנייה שנקבעה בפסיקת בג"ץ, כך ששטח המחיה לכל עצור ואסיר יהיה 4.5 מ"ר, עד לסוף שנת 2027. בין היתר: אכלוס מקומות כליאה שנבנו במתקני "עופר" ו"נפחא", אכלוס אגפים חדשים במתקן הכליאה 'אלה' בתקופה הקרובה. בנוסף, על-פי דיווח השר לביטחון לאומי ננקטים צעדים נוספים לטיפול במצב החירום הכליאתי בהם: קידום תיקון חקיקה שיאפשר מתן חופשה מיוחדת לאסירים, תוכנית בינוי להוספת כ-880 מקומות כליאה במתקני הכליאה הביטחוניים והשמשה של כ-100 מקומות כליאה במתקן 'ניצן'. יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל, אמר כי תקן הכליאה הוא כמותי ולא איכותי. "כדי לקיים את הארכת תוקף מצב החירום בבתי הכלא אנו נוקטים בצעדים של שחרור מנהלי גם במטרה להיענות לחוקים הבינלאומיים לתנאי המחיה למרות שבאף חוק בינלאומי לא כתוב מה שהתרחש ב-7 באוקטובר". ח"כ סימון מושיאשוילי, שאל היכן עומדים תהליכי הבינוי של בתי הכלא הנוספים, ועו"ד אביב ישראלי, יועמ"ש המשרד לביטחון לאומי, הסבירה כי יש תוכנית מגובשת ומדורגת של המשרד ושב"ס במטרה להרחיב את מרחב הכליאה ולהתקרב לזה שנקבע בבג"ץ. "עם תחילת המלחמה עלה מספר הכלואים הרבה מעבר למה שנקבע בתקן. מטרת הבקשה לראות היכן אנו עומדים בעוד חצי שנה בשים לב לתהליכי הבנייה שמוקדמים ויקודמו". מנתוני שירות בתי הסוהר עולה כי מצבת הכלואים עומדת על 20,500 כלואים. עלייה של למעלה מ-4,140 כלואים מפרוץ המלחמה. מצבת הכלואים טרם המלחמה עמדה על 16,353. סגן גונדר אליאסף זכאי משירות בתי הסוהר אמר כי חשוב לשמור על שחרורים מנהליים באופן רציף ומצבת הכלואים עומדת על 20,500. "אנחנו מצליחים להחזיק מצבה שכזו בגלל שעת החירום וצו השעה". לשאלת יו"ר הוועדה פוגל, כמה שחרורים מנהליים בוצעו? השיב כי במחצית השנייה של 2023 שוחררו כ-900 אסירים הנושאים מאסר של עד 3 שנים. עו"ד ישראלי הדגישה כי השחרור המנהלי לא מושפע ממצבת הכלואים: "התקיימו דיונים ובשים לב לשחרור אסירים טרם נשיאת מלוא מאסרם מהם הוחרגו האסירים הביטחוניים". לשאלת ח"כ מירב בן ארי, האם יש הבדל בין האסירים הביטחוניים לפליליים - שכן אלה האחרונים מגיע להם שיקום וטיפול. השיב סגן גונדר זכאי כי האסירים הפליליים מקבלים שיקום וטיפול ללא קשר. לסוגיית מרחב המחיה ציין, כי בג"ץ לא עושה הפרדה והוסיף כי מצב הפליליים טוב יותר מהביטחוניים כתוצאה מהמלחמה. יו"ר הוועדה אמר לסיכום כי השחרור המנהלי הוא חובה וצריך להמשיך אותו. פוגל ביקש מנציגי המשרד לביטחון לאומי ושב"ס להתריע בפני הוועדה אם מתקרבים לקווים אדומים ככל שמתקרבים אליהם והדגיש כי סדר העדיפות הוא לא רק מרחב המחיה אלא גם ביטחונם ויכולתם המבצעית של הסוהרים. "אסור לנו לסכן אותם", הבהיר. לאחר הצבעה הותירה הוועדה את 'תקן הכליאה' על-כנו לחצי שנה נוספת.