הדוחות מציגים את ממצאי הניטור על סמך מדידות ודיגומים שנאספו במהלך שנת 2022. הממצאים נותחו ורוכזו בדוחות במחצית הראשונה של 2023 ונבדקו על-ידי ועדת המומחים המייעצת שהתכנסה ביולי 2023 ולאחר מכן על-ידי ועדת ההיגוי הבין משרדית שאישרה את הדוחות סופית בדצמבר 2023. תוכנית הניטור הלאומית המורחבת של ישראל פועלת מאז 2019 במימון משותף של הקרן למניעת זיהום ים במשרד להגנת הסביבה ושל משרד האנרגיה והתשתיות, ומבוצעת על-ידי החברה לחקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל), בהתאם למחויבותה של מדינת ישראל לאמנת ברצלונה. התוכנית מאחדת את תוכנית הניטור של מימי חופין של משרד להגנת הסביבה מאז שנת 1978, וניטור ים עמוק של משרד האנרגיה והתשתיות מאז 2012. מדי שנה מפרסמים הגופים את דוח הניטור שבו מוצג מידע על השפעות שינויי אקלים, זיהום ים והמגוון הביולוגי בים. את התוכנית מובילים המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה הפרופסור נגה קרונפלד שור ויחידת המדען הראשי יחד עם מינהל אוצרות טבע של משרד האנרגיה והתשתיות, לצד היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית של המשרד להגנת הסביבה, שמנחים ומרכזים בשיתוף את מימוש התוכנית השנתית המהווה מרכיב מהותי בקבלת החלטות לגבי הסביבה הימית והחופית בישראל. ממצאי הניטור מייצרים בסיס מדעי ארוך טווח של מצב הסביבה הימית וכך משפיעים על קביעת המדיניות הסביבתית, תכנון אסדרה ואכיפה בראייה רוחבית ועתידית. עיקרי הממצאים בדוח

• התחממות המים - המשך מגמת התחממות השכבה העליונה של מי הים התיכון בכ-0.13 מעלות צלזיוס לשנה, כתוצאה מההתחממות הגלובלית. קצב זה מהיר משמעותית מהקצב בתחזית ארגון האקלים העולמי (0.055 מעלות לשנה) בשל היות הים התיכון גוף מים קטן בהשוואה לאוקיאנוסים.

• עליית מפלס הים - בשנים 1992 ל-2022 נמדדה עליית מפלס של כ-13.8 ס"מ, בקצב ממוצע של כ-4.6 מ"מ בשנה. קצב זה מהיר מהקצב העולמי שפורסם על-ידי ה-IPPC, העומד על 3.69 מ"מ בשנה. עליית המפלס העולמית נגרמת בשל התחממות מי הים והמסת הקרחונים, מה שמשפיע גם על הים התיכון.

• חומציות הים - נמשכת מגמת החמצת מי הים בקצב איטי, של 0.003- יחידות PH בשנה. החמצה זו מתרחשת בשל עליית חלקו של הפחמן הדו חמצני באוויר, החודר למערכת הימית. החמצת הים משפיעה על שלל תהליכים ביולוגיים בים, ובמיוחד על בניית שלד סידני של יצורים ימיים דוגמת אלמוגים וצדפות.

• במרבית המדדים של הזיהום ים אין שינויי ביחס לשנות הניטור הקודמות והשיפור המשמעותי יחסית לריכוזים הגבוהים שנמדדו עד תחילת המאה הנוכחית נשמר. עם זאת, הזיהום בכספית וקדמיים בסדימנטים בחלקו הצפוני של מפרץ חיפה ממשיך ומראה מגמת עליה מדאיגה.

• בים העמוק נמצאו שיירים של המינרל בריט (בריום סולפט) שמקורו בבוץ קידוח של קידוחי הגז. הריכוז לא עלה ביחס לממצאי שנים קדמות ולא נמדדת מגמה בעייתית. מדובר במינרל אינרטי שהשפעותיו על הסביבה זניחות בריכוזים בהם נמדד.

• ריכוזי כספית גבוהים בדגי מאכל - מאז 2019 נמדדה ירידה בריכוז הכספית בדגי מפרץ עכו, אך בשנת 2022 שוב נמדדו ריכוזים גבוהים מהתקן למאכל. עוד התגלו ריכוזי כספית חריגים גם במימי נחל הנעמן, הצמוד לגבול הצפוני של אתר המפעל הנטוש. בימים אלה מבוצעת תוכנית שיקום של האתר בליווי של צוות בין משרדי, אך השיקום של מי התהום טרם החל ולכן צפויה נוכחות של כספית בדגי מאכל בשנים הקרובות.

• ריכוזים חריגים ובעיתיים של מתכות וחומרי הזנה בנחלי החוף - בחלק מנחלי החוף התגלו ריכוזים חריגים ובעיתיים של מתכות וחומרי הזנה, מצב הנובע משילוב של זיהום היסטורי, דוגמת הכספית בשפך נחל הנעמן, אך מרביתו נובעת מהזרמה של עודפי קולחים באיכות ירודה ממכוני טיהור שפכים ומהזרמות לא חוקיות של ביוב לחלק מנחלי החוף, המוגדרים במצב זיהום בינוני.

• ריכוז חריג של צבע מבוסס בדיל (TBT) בקרקעית של חלק מהמעגנות - בדומה לשנים קודמות, גם השנה נמדדו בחלק מהמעגנות ריכוז חריג של הצבע. בעבר שימש הצבע למניעת התיישבות צמדת ים על כלי שייט ומתקנים ימיים. כיום השימוש בצבע זה אינו חוקי ברוב ארצות העולם כולל בישראל בשל רעילותו.

• הזרמת ביוב גולמי לים מרצועת עזה - נוכחות הביוב מגיעה עד חופיה הדרומיים של ישראל ואף אל מתקן ההתפלה באשקלון. לבקשת המשרד להגנת הסביבה מבוצע מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל" מעקב לוויני על הזרמת הביוב מעזה, שהניסיון מראה שגדלה בזמן מתיחות ביטחונית. ממצאי המעקב הלוויני מועברים למחוז דרום של משרד הבריאות, למשרד הביטחון ולרשות המים.

• חברת החי המיקרוביאלי במי הים - החל ב-2017 מסתמנת עליה מתונה בערכי חיידקים ואצות פוטוסינטטיים בשכבת המים המוארת בים הפתוח, אך הם עדיין נמוכים מאוד ביחס למקומות אחרים בעולם ובים התיכון. עליה זו נמצאת בהתאמה לעליה בריכוזי חומרי הזנה והכלורופיל במים העליונים שהחלה ב 2016 (פרק 1 ניטור שינויי אקלים והמערכת ההידרוגרפית).

• פריחה של אצות חד-תאיות - במהלך שנת 2022 התרחשה בשפך נחל הקישון פריחה של דינופלגלט - מערכה של אצות חד-תאיות בעלת פוטנציאל לייצר רעלנים, אשר עלולים להצטבר בגופם של דגים הניזונים ממנו ולגרום להרעלתם ולתמותה. פריחתו התאפשרה (ככול הנראה) הודות להתחממות הים ולהאטה בתחלופת המים בנמל (כתוצאה משובר הגלים החדש). החשש העיקרי הוא מפריחות דומות בעתיד.

• ירידה בצפיפות החי במפרץ חיפה - מגמת הירידה בצפיפות החי בתוך המצע הרך במפרץ חיפה נמשכת. המגמה החלה בשנת 2015 עם תחילת עבודת חפירת החול לצורך בניית הנמל. על-פי הממצאים גם כיום, 6 שנים מתום העבודות, חברת החי טרם התאוששה ואף נמשכת מגמת הירידה בצפיפותה. מדובר בבעלי חיים קטנים המחופרים בקרקעית ולהם חשיבות אקולוגית במארג המזון בים, מאחר שהם ניזונים מסינון המים וחומר אורגני השוקע על הקרקעית.

• מינים פולשים - אחוז המינים הפולשים במצע החולי נותר יציב אך גבוה, כאשר הם מהווים למעלה ממחצית השלל העולה ברשת הדיגום. עם זאת, בשנת 2022 לראשונה לא נמצאו מינים פולשים חדשים בדיגום. בעומק הקרקעית (20 מטר), נצפתה מגמת ירידה במינים פולשים, בדגש על דגי שפמית ארסית. באזור זה קיים איסור דייג מכמורת מ-2016. בעומקים שאליהם הועבר דיג המכמורת במסגרת הרפורמה בדיג (40 ו- 60 מטר) מספר המינים הפולשים מתייצב. ממצא זה מרמז על תפקידו הבעייתי של דיג המכמורת בעידוד התבססותם של מינים פולשים שמקורם בתעלת סואץ. בשנת 2022 נמצאו לראשונה בים התיכון פרטים של קיפוד ים פולש מים סוף - setusum Diadema. קיפוד זה התפרסם ב-2022 בהקשר להיעלמותו הכמעט מוחלטת ממפרץ אילת בשל מחלה. בסקרי הדגים נצפית מגמת עליה בכמות דגי הזהרון, מין פולש מים סוף המכיל קוצים וזיזים היוצרים צריבה במגע.

• תמותת חסרי חוליות צמודי סלע - בשנת 2022 התרחש אירוע יובש חריג בטבלאות הגידוד, אירוע שבו שפל חזק במיוחד גורם לחלקי הטבלאות הטבולים במים להיחשף לאוויר הפתוח, מה שהביא לתמותה של חסרי חוליות צמודי סלע, דוגמת חילזון הצלחית. אירועי יובש חריג מתרחשים לרוב בשל שפל קיצוני ורוח מזרחית חזקה. טבלאות הגידוד מתאפיינות בהתיישבות של חסרי חוליות, דוגמת חלזונות וצדפות, המייצרות מעין הגנה ביולוגית על הסלע מפני שחיקת הגלים. תמותה של חסרי חוליות אלה חושפת את הסלע לשחיקה והרס.

• פריחת אצה אדומית פולשת - מאז שנת 2019 התפתחה פריחת אצה אדומית פולשת (Asparigopsis tocxiformis) בכל חופי הארץ. מדובר באצה רעילה שלא נאכלת על-ידי הדגים וחסרי החוליות הים תיכוניים ולכן גדלה ללא בקרה. סערות הקיץ מנתקות את האצה מהסלעים ומתקבלת היערמות שלה על החופים, מה שיוצר מטרד בעיקר בחופי הקריות.

• קושי בשיקום של בלוטי הים בעקבות אירוע "זפת בסערה" - האירוע שהתרחש בפברואר 2021 גרם לתמותה מאסיבית של בלוטי ים החיים על קצה טבלאות הגידוד (טבלאות סלעי הכורכר המאפיינות חופים כגון חוף דור וחוף שקמונה). על-פי ממצאי הניטור משנת 2022 חברת בלוטי הים עדיין לא השתקמה מפגיעה זו, בעיקר עקב אירוע היובש החריג שאירע בחורף בשנה זו. ממצא זה מדגים את ההשפעה ארוכת הטווח של אירוע הזפת, ומצביע על הקושי של חברות חי להתאושש מאירועי זיהום בצירוף חשיפה להשפעות שינויי האקלים.

• המשך מגמת היעלמות אצות מקומיות והחלפתן על-ידי אצות פולשות ברכסי הכורכר - האצות המקומיות יצרו בעבר מעין יערות גבוהים שהיוו בית גידול לבעלי חיים קטנים. לעומתן, האצות הפולשות קטנות יותר ואינן מייצרות את התנאים שיצרו בעבר המקומיות, וכך למעשה נשארים בעלי החיים הקטנים ללא מחסה או הגנה. מצב זה משנה משמעותית את הרכב החי הימי בסביבה הימית.

• מינים מוגנים - בשנת 2021 הוכרזו שני מיני דגי דקר כמינים מוגנים בצו שעה זמני למשך שנה, זאת בנוסף על מגבלות גודל וכמות שהוטלו על דייגים במסגרת תקנות הדיג משנת 2016. על-פי הניטור, טרם נצפה שיפור במצבם של שני דגים אלה, אך חשוב להדגיש שהתאוששות מינים אלו היא עניין של שנים ולכן שנה לא מספיקה כדי לבחון את השפעת איסור הדייג. דגי דקר הם מהבודדים הידועים ככאלה הטורפים דגי זהרון צעירים (מין פולש) ולכן הם בעלי תפקיד חשוב בוויסות אוכלוסייתו. נכון להיום רשות הטבע והגנים לא המליצה לחדש את צו השעה.

• ניטור מגוון ביולוגי בים העמוק - השנה הוספו לרשימת המצאי שלושה מינים חדשים: Aegaeon cataphractus השרימפס המקומי מקצה מדף היבשת, הרכיכה המקומית Anadara gibbosa ממדרון היבשת והצדפה המקומית Philine quadripartita מקצה מדף היבשת. בבחינת הרכב השלל בים העמוק, בשש שנים האחרונות לא נצפו הבדלים מהותיים, למעט ירידה בחלק היחסי של קווצי העור בקצה מדף היבשת. לא נצפו הבדלים מובהקים לאורך השנים במספר מיני דגים או שכיחותם.

• שלמות הקרקעית ושינוים בתכסית - תוצאות ניתוח ראשוניות מהניטור הרב-שנתי של הקרקעית שמתבצע מאז 2017 מעידות על קיום אזורים מסוימים על מדף היבשת בהם ניכרים שינויים בתכסית, כגון גריעת הסדימנט בקצה המדף, יצירה וכיסוי של בורות בקרבת תשתיות קוויות ובסמוך לרכסי הכורכר התת ימיים, וכן נרשמים שינוים בהשתרעות הגז הטבעי בתת-קרקע רדוד. הניתוח המלא ייוצג עם תוצאות הניטור 2023.

• חשיפת צנרות - ממצאי הניטור ב-2022 שבוצע לאורך צינור נתג"ז מעידות על שינויים בתכסית, כולל חשיפה חלקית; הממצאים הועברו לגורמים רלוונטיים.

• מאפייני קרקעית ייחודיים

• 90-60 אחוזים מהפסולת החופית היא פלסטיק - בחופים הדרומיים פלסטיק מהווה כ-60% מהפסולת, ואילו במרכז ובצפון כ-90%. הפריט השני בשכיחותו הוא בדלי סיגריות. בחופי הדרום אחוז ניכר מהפסולת הם מתכת, בעיקר שאריות תחמושת וציוד דיג.

• שאריות פסולת מתקופת הקורונה - במהלך שנת 2022, עדיין נמצאו בחופים פסולת הקשורה למגפת הקורונה כדוגמת כפפות, מסכות חד-פעמיות וכו'.

• מקור הפסולת - בבחינת פריטי הפסולת שניתן לקבוע את ארץ הייצור שלהם (אריזות ושקיות בעיקר), פסולת פלסטיק שיוצרה בישראל היוותה בין 50% ל-90% בחופי המרכז והצפון. אך ככל שנעים דרומה עולה אחוז הפסולת מתוצרת חוץ בחופים, כאשר מקורה בספינות ובזרמים המגיעים מדרום מערב.

• הצטברות פסולת פלסטיק ברצועת עומק קרקעית של 200 מטר - מאז תחילת הניטור בשנת 2017 נצפית תופעה שחוזרת על עצמה של הצטברות פסולת פלסטיק ברצועת עומק קרקעית של 200 מטר. ריכוז הפלסטיק בעומק זה גבוה בסדר גודל מהריכוז הנמדד בעומקים רדודים יותר על מדף היבשת. ריכוז גבוה של פלסטיק נמצא גם בעומקים של 1,100 ו-1,300 מטר מעבר למדף. כלומר, פסולת הפלסטיק מגיעה למקומות בהם בני אדם עדיין לא ביקרו, כמו הקרקעית העמוקה של הים. בשנים 2020 ו-2021 לא נמצאה פסולת שניתן היה לזהות כתוצרת ישראלית במים העמוקים (200-1,300 מטר), לעומת זאת בשנת 2022, היוותה פסולת הפלסטיק מתוצרת ישראל כ-20% מהפסולת שנוטרה במים העמוקים.

• ריכוז המיקרו-פלסטיק גבוה לעומת מערב הים התיכון - ריכוז המיקרו-פלסטיק הצף שנמדד בתחנות הרדודות היה גבוה מריכוזים שנמדדו במערב הים התיכון (1.2 פריטים למ"ר בישראל לעומת כ-0.7 באיטליה). בחיפה נמצא שככל שמתרחקים מהחוף, ריכוז המיקרו-פלסטיק הצף במי הים יורד. ריכוז המיקרו-פלסטיק בקרקעית הים נמוך מאוד, אך בקו הגאות והשפל ישנה הצטברות משמעותית של אלפי חלקיקים למטר מרובע. בקרקעית הרדודה במפרץ חיפה נמצאו אף כדורי פלסטיק תעשייתיים שמקורם בתעשיית הפלסטיק. מיקרו-פלסטיק הוא בעייתי בשל הדמיון שלו למזון הטבעי של בעלי חיים ימיים, מה שגורם להם לבלוע אותו. מעבר לכך שאינם יכולים לעכל פלסטיק, תוספים רעילים של תעשיית הפלסטיק מצטברים ברקמות של בעלי החיים הבולעים את הפלסטיק ומגיעים בהמשך, במקרה של דגי מאכל, אל הצלחת של אלו האוכלים דגים.

• פסולת במפרץ אילת -

• ירידה בכמות הפסולת בקרקעית הים - בשנת 2022 נצפתה באילת התחלה של מגמת ירידה בפסולת בקרקעית. יש מספר הסברים אפשריים לכך, לרבות מבצעי ניקוי הקרקעית הנעשים במימון הקרן למניעת זיהום ים, וכן כיסוי הפסולת על-ידי חול לאחר סערת החורף החריגה שאירעה בחורף 2020.

• ריכוז פסולת גבוה בקרקעית מפרץ אילת לעומת קרקעית הים התיכון - בעוד חופי מפרץ אילת נקיים, ריכוז הפסולת בקרקעית המפרץ גבוה בסדרי גודל מריכוזה במימי הים התיכון. כמות הפסולת בקרקעית באילת גדולה משמעותית ממקבילתה בים התיכון: כ-150 אלף פריטים לקמ"ר לעומת כ-100 פריטים בעומקים דומים ים התיכון.

• כ-90% מסך הפסולת הגדולה בקרקעית באילת היא פסולת שיט ודיג - בניגוד לפסולת בים התיכון, המורכבת בעיקר מאריזות ושקיות פלסטיק, באילת מרבית הפסולת היא פסולת שיט ודיג: חבלים, מבני מתכת וסינקרים מבטון. נמצאו גם כסאות נוח וכסאות פלסטיק בין האלמוגים.

לסיכום, ממצאי הדוחות מצביעים על השינויים שעוברת המערכת הימית בשל שינויי האקלים והפעילות האנושית בים, אשר התרחבה משמעותית בעשור האחרון עם הרחבת הנמלים וקידום מגזר הגז. הממצאים מצביעים על השפעות מתמשכות של אירועי זיהום ופגיעה בחי הימי, כולל התבססות מינים פולשים, ועל הקושי להשתקם מהם בתנאי הים המשתנים בשל שינויי האקלים והתחממות הים. עם זאת, הממצאים מצביעים גם על הצלחת הרגולציה בהפחתת הלחצים האנושיים על הסביבה הימית, בין אם בצמצום עומס המזהמים המוזרם לים ובין אם בניהול מסודר יותר של הדיג.