בצעד שנועד לבלום את עליית מחירי המזון, ציב שר הכלכלה והתעשיה ניר ברקת אולטימטום של 72 שעות לחברות המזון בדרישה לבטל את העלאות המחירים שבוצעו מאז תחילת המלחמה. השר איים על חברות באולטימטום שיכלול "ביוש רגולטורי" ציבורית באמצעות "רשימה שחורה". ברקת האשים תאגידים גדולים, ספקים וקמעונאים בניצול המלחמה להעלאת מחירים ב"תיאום כמעט מושלם", וכינה זאת "יריקה בפרצופם" של צרכנים, מהלך המעשיר את קופתם. הוא הדגיש את הציפייה מהחברות לגלות הזדהות בתקופה קשה זו ולשאת בנטל מרצון. האולטימטום מגיע לאחר שקריאות פומביות מצד שרים וחברי כנסת להקפאת מחירים לא נענו. ברקת הזהיר כי חברות שיסרבו לציית יעמדו בפני השלכות כולל:

• רשימה שחורה - חברות יזכו יזכו להכלמה פומבית, תוך הדגשת חומרת מעשיהן בפני הצרכנים.

• אמצעים אסדרתיים - המשרד יישם צעדי "דיכוי אסדרתי" לא מוגדר נגד חברות שאינן עומדות בדרישות.

• פעולת חקיקה - מהלכי חקיקה מהירים כדי להרתיע מעליות מחירים עתידיות המונעות ממניעי רווח.

במכתבו לחברות, נמנע ברקת מלפרט את הצעדים הפרטניים שבכוונתו לנקוט לאחר פקיעת האולטימטום. עם זאת, הוא הדגיש כי לחברות יש אפשרות להימנע מהשלכות אלו על-ידי ביטול עליות המחירים. האולטימטום עורר תגובות מראשי התעשיה. אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, מתח ביקורת על גישתו של ברקת, וכינה אותה "מצערת". הוא הדגיש את הצורך לנתח את הסיבות לעליות המחירים לפני שפונים לאיומים והציע לממשלה לבחון את תרומתה שלה לעליית העלויות. רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים אמר כי על הממשלה להתבייש בעצמה והדגיש את השפעת המלחמה על עליית מחירי המים, החשמל, הדלק והארנונה על עסקים. הוא טען כי התערבות ממשלתית בתחומים אלו יכולה להשפיע יותר לטובה על המחירים לצרכן. המצב נותר נזיל שכן התעשיה ממתינה להתפתחויות נוספות לאחר פקיעת האולטימטום. כעת נותר לראות אם חברות מצייתות או מתמודדות עם ההשלכות המאוימות.