ישראל מדורגת במקום ה-30 במדד הדמוקרטיה העולמי שמפרסמת (15.2.24) חטיבת המחקר של אקונומיסט. זוהי ירידה של מקום אחד לעומת 2022, והשבועון מייחס אותה בעיקר למלחמת חרבות ברזל. לצד זאת אומר אקונומיסט, כי ייתכן שלמאבק סביב הרפורמה המשפטית היה חלק ביצירת מחדלי 7 באוקטובר. אקונומיסט מדרג מזה עשרות שנים את מצב הדמוקרטיה ברוב המכריע של מדינות העולם (167 במספר לשנת 2023). הדירוג כולל חמישה רכיבים: הליך הבחירות ופלורליזם, תפקוד הממשלה, השתתפות הציבור בהליכים הפוליטיים, התרבות הפוליטית וזכויות האזרח. לכל מרכיב ניתן ציון מירבי של עשר נקודות וממוצע הרכיבים הוא הציון הכולל של המדינה. ישראל קיבלה 9.58 נקודות על הבחירות, 7.50 נקודות בלבד על תפקוד הממשלה, 9.44 נקודות ברכיב השתתפות הציבור, 6.88 נקודות בלבד בתרבות הפוליטית ורק 5.59 נקודות על זכויות האזרח. הציון המשוקלל הוא 7.80 נקודות, שהספיק כאמור למקום ה-30. ישראל רשמה עלייה מתמדת במדד מאז 2006 והגיעה לציון הגבוה ביותר (7.96 נקודות בשנת 2021); בשנת 2022 נרשמה ירידה קלה ל-7.93 נקודות, ואילו בשנת 2023 נרשמה ירידה חדה שהחזירה את ישראל לשנת 2018. ישראל שייכת לקבוצה בת 50 מדינות המוגדרות כ"דמוקרטיה פגומה", ובה בין היתר גם ארה"ב וצ'כיה (המקדימות את ישראל), פורטוגל, איטליה, בלגיה, קפריסין, הודו, פולין ומקסיקו (המדורגות אחרי ישראל). הדירוג של אקונומיסט מאשר את הגדרתה של ישראל כדמוקרטיה היחידה (גם אם פגומה) במזרח התיכון. "ייתכן שהמחדל ההרסני שאפשר את מתקפת אוקטובר היה קשור למצב הפוליטי הבעייתי ב-2023", אומר אקונומיסט ומזכיר את המאבק הקשה על הרפורמה המשפטית שהשפיע גם על היחסים בין מוסדות המדינה לבין צה"ל והוביל לירידה חדה בדירוג תפקודה של הממשלה. 24 מדינות בלבד מוגדרות בידי אקונומיסט ב"כדמוקרטיה מלאות". עשר המובילות שבהן: נורבגיה, ניו-זילנד, איסלנד, שבדיה, פינלנד, דנמרק, אירלנד, שווייץ, הולנד וטייוואן. למעט חילופי מקומות בין אירלנד לשווייץ, הצמרת זהה לזו של השנה שעברה. 34 מדינות הן בעלות "משטר מעורב", דהיינו בעל מאפיינים של דמוקרטיה וסמכותנות כאחת. הקבוצה הגדולה ביותר מונה 59 מדינות סמכותניות. במקומות האחרונים בדירוג, דהיינו המדיניות הרודניות ביותר בעולם: סודן, לאוס, קונגו, צ'אד, טורקמניסטן, סוריה, הרפובליקה המרכזי-אפריקנית, קוריאה הצפונית, מינמאר ואפגניסטן.

רק 8.7% מתושבי העולם מתגוררים בדמוקרטיות מלאות

במונחים של אוכלוסיית העולם, רק 7.8% מתגוררים בדמוקרטיות מלאות, 37.6% בדמוקרטיות פגומות, 15.2% במשטרים היברידיים ו-39.4% במשטרים סמכותניים. אקונומיסט מזהיר מפני לחץ על הדמוקרטיה האמריקנית לקראת הבחירות בנובמבר הקרוב, ואומר שהעוינות הרבה בין המפלגה ואפשרות חזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן, אינם מבשרים טובות לזירה הפוליטית לאחר הבחירות. במבט כלל-עולמי מציין אקונומיסט, כי 2024 אמורה לכאורה להיות חגיגה לדמוקרטיה, כאשר לראשונה בהיסטוריה העולמית למעלה ממחצית מתושבי העולם יילכו לקלפיות באותה שנה. אלא שבפועל, רק 43 מבין 70 המדינות בהן מתוכננות השנה בחירות, אכן יקיימו הליך חופשי ושוויוני לחלוטין. כאלה הן יהיו בבריטניה ואיסלנד, בעוד ברוסיה השאלה היחידה היא האם הבחירות לנשיאות היו מזויפות בצורה בוטה כמו ב-2021. הבחירות בארה"ב והודו יהיו חופשיות, אך חלשות יחסית בקריטריונים של תרבות פוליטית ואיכות הממשל. בשנת 2023 לא השתפרה אף מדינה בשיעור של יותר מחצי נקודה. יוון, שאקונומיסט הכתיר אותה בחודש דצמבר כ"מדינת השנה" ל-2023, הצטרפה למועדון הדמוקרטיות המלאות לאחר בחירות מוצלחות במישור הלאומי ובמישור האיזורי. את הצניחה החדה ביותר רשמו גבון וניז'ר, בהן התחוללו הפיכות בשנה שעברה. הציון הממוצע העולמי ירד לשפל חסר תקדים של 5.23 לאחר ירידה מתמשכת מאז 2016, בעיקר בשל פגיעה בזכויות האזרח בזמן הקורונה. בשנת 2023 גרמו מלחמות להרעה נוספת, מסביר אקונומיסט. הוא מציין בהקשר זה את המלחמה באוקראינה, כיבוש נגרונו-קרבאך בידי אזרבייג'אן, מלחמת האזרחים בסודן והמלחמה בין ישראל לחמאס (השבועון מדבר על "מעשי זוועה" שביצע חמאס ועל "תגובה הרסנית" מצידה של ישראל).