הוועדה לבחירת שופטים מינתה 16 שופטים לבתי משפט מחוזיים - המינויים הראשונים מאז הקמת הממשלה הנוכחית ותחילת המאבק על הרפורמה המשפטית. הוועדה גם אישרה (20.2.24) את קידומו של מנהל בתי המשפט, צחי עוזיאל, למעמד של שופט מחוזי; הוא כיהן עד כה כנשיא בית משפט השלום בתל אביב. חלק מן המינויים שביצעה הוועדה הם בפועל לתקופות של שנה וארבע שנים; בדרך כלל, מי שממונים בפועל למחוזי - מקבלים לאחר מכן מינוי קבוע. כל המינויים עליהם הוסכם הם של שופטים מכהנים, חלקם בפועל וחלקם בקידום מבתי משפט השלום; לא מונו עורכי דין מן הפרקטיקה. לבית המשפט המחוזי במחוז הצפון נצרת מונו אסף זגורי, מורן מרגלית ואפרת רבהון. ג׳מילה ג׳אברין מונתה לרשמת ושופטת בפועל למשך ארבע שנים, וסאמר חטיב מונה בפועל למשך שנה. לבית המשפט המחוזי במחוז חיפה מונו אילנית אימבר, השופט הצבאי נתנאל בנישו, אחסן כנעאן, יואב פרידמן, גיל קריזבום, עידית רז-וינברגר ולובנה שלאעטה-חלאילה. זיו אריאלי, אייל דורון וזאיד פאלח (נשיא בית משפט השלום בחיפה) מונו לרשמים ושופטים בפועל למשך ארבע שנים; שלמה בנג׳ו מונה בפועל למשך שנה. כמו-כן מונה ניר שניידרמן לשופט בבית המשפט השלום באילת. משרד המשפטים והנהלת בתי המשפט מסרו, כי הוועדה קיבלה מעוזיאל "עידכון על המידע שנמסר בעניינו של מועמד לשיפוט שמתקיים לגביו בירור על-ידי משטרת ישראל". בישיבה הבאה, שתתקיים ב-29.2.24, ימונו בין היתר שופטי שלום למחוזות חיפה והצפון. השרה אורית סטרוק התנגדה למינויה של השופטת טל תדמור-זמיר לבית המשפט המחוזי בחיפה, בנימוק שהיא "לא לאומנית מספיק", שכן - כך טענה - היא גזרה עונשים מקלים מדי על ערבים שהורשעו בהתפרעויות במבצע "שומר החומות". גם ח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית) אמר כי יש לבחור שופטים "שיהיו נאמנים למדינת ישראל ולערכיה. לא אתן ידי למינוי שופטים שהקלו עם פורעי 'שומר החומות' ויוצאים באמירות לאומיות נגד מדינת ישראל". למרות שהיה רוב למינויה של תדמור-זמיר, נמנע שר המשפטים ויו"ר הוועדה, יריב לוין, מהעלאת מועמדותה להצבעה. ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן, הגיב בצורה חריגה, כאשר שלח דוא"ל לכל השופטים והבהיר: "אין שחר לפרסומים שדברים מסוג זה השפיעו על ההחלטה שהתקבלה. שופטי ישראל עושים וימשיכו לעשות את מלאכתם במקצועיות, ללא מורא וללא משוא פנים ובהתאם לדין".