בית המשפט העליון דן היום (26.2.24) בחמש עתירות הדורשות להורות למדינה לגייס לצה"ל רבבות חרדים ולהפסיק את המענקים לתלמידי הישיבות שאינם מתגייסים. הדיון מתקיים בפני ההרכב הבכיר ביותר של בית המשפט - ממלא-מקום הנשיא, עוזי פוגלמן, והשופטים יצחק עמית ונעם סולברג - ו-News1 מעביר אותו בשידור חי. פוגלמן וסולברג הבהירו, כי השאלה שעל סדר היום היא אחת ויחידה: האם הממשלה הייתה רשאית לדחות ביוני אשתקד את הגיוס, לאחר שפקע תוקפו של ההסדר שאפשר זאת, או שיש צורך בחקיקה ראשית. הם הזכירו את פסק הדין משנת 1988, בהרכב בן תשעה שופטים בראשותו של הנשיא אהרן ברק, ולפיו דחיית השירות יכולה להיעשות רק מכוחו של חוק (עתירתו של אמנון רובינשטיין). פוגלמן אמר: "השאלה המרכזית היא האם יש לממשלה סמכות לדחות את הגיוס אחרי בג"ץ רובינשטיין. על פני הדברים שיש משקל של ממש בטענה לפיה אי-אפשר לקבל החלטה מינהלית בנושא הזה, אלא יש צורך בחקיקה ראשי". סולברג הוסיף: "לא הצליחו בחקיקה, הלכו להחלטת ממשלה. יש צורך בהסדר ראשוני, הסדר ראשוני לא נעשה, 25 שנה לאחר בג"ץ רובינשטיין, זה פשוט. אם אין סמכות, בזה זה נגמר". פוגלמן הסכים, כי המלחמה אינה רלוונטית לעתירה משום שהסוגיה היא כאמור סמכותה של הממשלה. עו"ד טוני מנור, המייצג את "אחים לנשק", ביקש צו ביניים שלכל הפחות יורה לממשלה להתחיל להיערך לגיוס החרדים, כדי שלא תטען בהמשך שהיא זקוקה לזמן.

המדינה: מדובר רק בהחלטה למשך שנה

בא-כוח המדינה, עו"ד אבי מיליקובסקי, השיב לעתירות: "ברור החלטת ממשלה אינה יכולה לגבור על הלכת רובינשטיין. מדובר רק בהנחיה לרשויות הגיוס כיצד לפעול בשנה הזאת, השנה הראשונה שלאחר פקיעת צווי הדחייה". פוגלמן: "האם אין פה דחיית שירות דה-פקטו? זו לא אותה הגברת בשינוי אדרת?" מיליקובסקי: "לא. לא מגייסים רבבות ביום אחד, הגיוס ממילא נפרס על פני שנה, ויש לפוקד שיקול דעת כיצד לפעול". פוגלמן אמר בהמשך: "יש חוק שירות ביטחון, מה לעשות". מיליקובסקי: "נכון לעכשיו רשויות הגיוס פועלות על-פי סמכותן". הוא אמר כי המצב ישתנה ב-1 ביולי, תאריך שממנו אכן יהיה צורך בחקיקה ראשית. סולברג: "בפועל שר הביטחון מורה לדחות את הגיוס של קבוצת רחבה, החרדים. איך זה מסתדר עם החוק?" מיליקובסקי אמר כי הדרג המדיני החליט על ארכה תוך שהוא מצהיר שבכוונתו לחוקק חוק, וכדי לא להטיל על צה"ל נטל כבד כאשר ממילא יש חקיקה בדרך. סולברג תהה כיצד איך אפשר להאריך את דחיית השירות מכוחו של חוק שפקע, ומיליקובסקי טען שהדבר אפשרי. פוגלמן העיר: "איזה אינטרס ציבורי העמדה של אדוני משרתת עכשיו? אני מתקשה להבין". מיליקובסקי שב ואמר, כפי שנטען בתגובת המדינה, כי הממשלה רשאית להחליט שהדחייה תימשך לצורך השלמת החקיקה עד 1 ביולי. עו"ד דפנה הולץ-לכנר, מנציגי העותרים, טענה, כי דחייה זו היא מהות האפליה, שכן מגויסים אחרים אינם יכולים לבקש ולקבל דחייה דומה. בג"ץ דן מזה עשרות שנים בגיוס החרדים, תוך שהוא מעניק לממשלות השונות עוד ועוד הזדמנויות להסדיר בחקיקה סוגיה זו, אך נאלץ לפסוק בהעדר הכרעה פוליטית או כאשר לדעת השופטים ההסדרים שנקבעים אינם חוקתיים. הפסיקה הבולטת ביותר הייתה זו שפסלה את חוק טל, אשר העניק לחרדים פטור בתנאי שישתלבו בשוק העבודה; גם אז ניתנה למדינה ארכה להציג הסדר חילופי, אך הדבר לא נעשה. הדיון הנוכחי מתקיים בעיתוי יוצא דופן: על-רקע מלחמת חרבות ברזל. המלחמה גרמה מצד אחד לנכונות רבה יותר ואולי חסרת תקדים במגזר החרדי להתגייס לצה"ל או לפחות לשירות לאומי כלשהו. מצד שני, הממשלה מקדמת חוק גיוס שיגביר את הנטל על משרתי החובה והמילואים לצד המשך הפטור לחרדים, מה שמעורר תרעומת ציבורית ניכרת. המדינה ביקשה מבג"ץ ארכה נוספת למתן תשובתה, תוך שהיועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, מציינת שבהעדר החלטת ממשלה עד סוף מארס וחקיקה מעודכנת עד סוף יוני - המצב החוקי יחייב להתחיל לגייס 63,000 חרדים שקיבלו דחיית שירות (שהיא למעשה פטור ממנו).