יבואנית הרכב סמל"ת, בעל השליטה בה, מיכאל לוי, ובנו אחיעד לוי יפצו ב-3 מיליון שקל את רמי אונגר במסגרת המאבק הקשה ביניהם על זיכיון מכוניות קיה. במקביל, נדחתה תביעת הענק של סמל"ת נגד אונגר. כך קובע סופית (26.2.24) בית המשפט העליון, בדחותו את ערעורם של סמל"ת, לוי והלוי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת צילה צפת; ראו קישור משמאל). הרקע לסכסוך הוא העברת סוכנות קיה בינואר 2008 לחברת טלקאר שבבעלות אונגר, לאחר שבשנים 2017-1994 היא הייתה בידי קמ"י (קוריאה מוטורס ישראל) וסמל"ת (סוכנות מכוניות לים התיכון). משפחת לוי תבעה פיצוי של 192.5 מיליון שקל מאונגר ומסוכנו בקוריאה, צ'אנג גון יאנג, בטענה שהעברת הייצוג נבעה משוחד, קנוניה וקשר מושחת בין אונגר ויאנג לבין בכירים בחברת קיה. לצורך הוכחת התביעה, פעלו מיכאל ואחיעד לוי לאיסוף ראיות באמצעות החוקר הפרטי אביעד הלוי, בעלי חברת מודיעין עסקי, שאנשיו הקליטו תחת סיפור כיסוי את אחד מעובדיו של אונגר ואת יאנג. הלוי גם הפעיל - בידיעתו ובמימונו של אחיעד לוי - חברה הודית אשר פרצה למחשב של יאנג, והשניים העתיקו ממנו מסמכים. חלק מהמסמכים צורפו לכתב התביעה, דבר שעורר את חשדו של אונגר. הוא שכר חוקרים פרטיים משלו, כולל חוקרים סינים, אשר נפגשו עם הלוי בהונג-קונג והוא סיפר שחדר למחשב של יאנג עבור קמ"י. בעקבות זאת תבעו אונגר ויאנג פיצוי של 5 מיליון שקל. צפת חייבה את הלוי, אחיעד לוי, קמ"י וסמל"ת לפצות את אונגר ויאנג בפיצוי סטטוטורי בגין גזל של סודות מסחריים ופגיעה בפרטיות בסך 3 מיליון שקל, קבוצת לוי גם חויבה בתשלום הוצאות בסך 1.5 מיליון שקל והלוי חויב בתשלום הוצאות בסך 170,000 שקל.

אין עילה להתערבות בממצאים העובדתיים

בדחותם את הערעור אומרים השופטים יצחק עמית, חאלד כבוב וגילה כנפי-שטייניץ, כי אין עילה להתערבות חריגה של ערכאת הערעור בממצאיה העובדתיים של הערכאה הדיונית. הם מוסיפים לגופם של דברים: "איננו סבורים כי עלה בידי המערערים להצביע על ראיות מהותיות שנשמטו מעיני בית משפט קמא, וחלק מהראיות שנטען לגביהן כי בית משפט קמא לא התייחס אליהן, נזכרות בפסק הדין... יש ליתן משקל לכך ששתי הדמויות המרכזיות בפרשת השוחד הנטען לא הוזמנו להעיד. מנגד, בית משפט קמא הצביע על כך כי במישור המסחרי, היו לקיה טעמים טובים להפסיק את הזיכיון. "איננו סבורים כי הוכח מנהג או נוהג של תשלום עבור זיכיון, ואת דבריו של גיל אגמון [מנכ"ל דלק רכב דאז] בדבר נכונותו לשלם 30 מיליון דולר, יש לקרוא בהקשר הספציפי של עסקיו, כפי שהוסבר בפסק הדין. מכל מקום, גם בהנחה הגיונית כי יש שווי כלכלי לסוכנות, אזי קיה היא בעלת דברים של המערערים", דהיינו: היה על סמל"ת ולוי לתבוע אותה ולא את אונגר. עוד אומר העליון: "מסקנתו של בית משפט קמא בדבר ידיעתו של אחיעד [לוי] באיזו דרך הגיעו המסמכים מבוססת לא רק על ממצאי מהימנות אלא גם על הגיונם של דברים. אין היגיון בגרסתו של אחיעד כי סבר שנשלחו מספר אנשים מהודו לקוריאה, כדי שיחטטו בזבל על-מנת למצוא מסמכים לגבי אירועים שהתרחשו מספר שנים קודם לכן". סמל"ת ולוי חויבו בתשלום הוצאות נוספות בסך 80,000 שקל. את סמל"ת ולוי ייצגו עוה"ד גיורא ארדינסט ואיל רוזובסקי, ואת אונגר - עוה"ד דורי קלגסבלד, שרגא אמיר ודניאל קופילוב.