בית המשפט העליון מורה למדינה (26.2.24) לנמק בתוך ארבעה שבועות מדוע לא תבוטל החלטת הממשלה המונעת את גיוס החרדים. בג"ץ גם עצר בצו ביניים את מניית הזמן שיקוזז משירותם של החרדים אם וכאשר יגויסו. ממלא-מקום הנשיא עוזי פוגלמן והשופטים יצחק עמית ונעם סולברג - ההרכב הבכיר ביותר של בית המשפט - הוציאו את הצווים לאחר דיון בחמש עתירות נגד ההימנעות מגיוס החרדים ונגד המשך המימון הממשלתי לתלמידי הישיבות האמורים להתגייס. בדיון אמרו פוגלמן וסולברג, כי לכאורה החלטת הממשלה מיוני אשתקד - שהורתה לצה"ל להימנע מן הגיוס למרות שפג תוקפו של החוק שקבע זאת - ניתנה בחוסר סמכות. זאת, מכיוון שכבר ב-1998 קבע בג"ץ, שניתן למנוע את גיוס החרדים (אם בכלל) רק בחקיקה ראשית. הצו על תנאי העיקרי מורה לממשלה לנמק מדוע לא ייקבע שהחלטה זו בטלה ומדוע אינה פועלת לגיוס בחורי הישיבות. התאריך למתן המענה לצו הוא 24.3.24 - דהיינו, שבוע בלבד לפני המועד האחרון בו אמורה הממשלה לקדם את החקיקה, אותה הבטיחה להשלים עד סוף חודש יוני. המדינה ביקשה מלכתחילה לאפשר לה למסור עידכון במועד זה, אך כעת יהיה עליה להשיב בו לעתירה לגופה. צו הביניים "מונע החל מהיום הפחתה של תקופת שירות או כל תקופה רלוונטית אחרת לעניין גיוסם ושירותם של בני ישיבות". עוד הורו השופטים למדינה לנמק "מדוע לא ייקבע כי נוכח פקיעת הסדר דחיית השירות, לא קיים עוד בסיס להעביר כספי תמיכה למוסדות תורניים בגין תלמידי ישיבה ששירותם הצבאי לא נדחה כדין". השופטים הורו למדינה ולאיחוד הישיבות - הגורם החרדי היחיד שהתייצב לדיון - להגיב עד אמצע חודש מארס על הבקשה לצו ביניים שיעצור את המימון עוד לפני ההכרעה בעתירות. הם הורו למדינה למסור במסגרת זו את "מלוא הנתונים הרלוונטיים למתן צו הביניים, ובפרט לשנתונים אשר לא התייצבו לגיוס בשל החלטת הממשלה". המדינה אומנם מסרה שהיא מקיימת דיונים על קביעת מתווה בחוק, אך במצב הפוליטי הנוכחי - במיוחד על-רקע מלחמת חרבות ברזל - ספק רב אם יימצא בכנסת רוב למתן פטור גורף לחרדים. חברי כנסת בליכוד כבר הודיעו שהתנגדו, והערב הבהירו השרים בני גנץ וגדי איזנקוט, כי המחנה הממלכתי יגיש הצעת חוק לשוויון בנטל ויתנגד להכבדת הנטל על יתר המשרתים (כפי שמתכננת הממשלה בשל המלחמה) אם החרדים לא יגויסו. גם אם יינתן פטור שכזה, אין ספק שבג"ץ יבטל את החוק.