העיר הגדולה הדמוקרטית ביותר בישראל היא הרצליה - כך עולה ממדד הערים הדמוקרטיות של רשת מרכזים לצדק חברתי, עמותה המעודדת יצירת קבוצות וקהילות מקומיות שיפעלו לשינוי חברתי. בתחתית המדד נמצאות ירושלים, בני ברק ובת ים. המדד שפותח בידי שני חוקרי רשויות מקומיות - הכלכלן יוגב שרביט ומתכנן הערים עידו פורת, מביא בחשבון 7 תחומים ובתוכם כ-25 קריטריונים כמותיים. הוא כולל מדדים מובנים מאליהם כמו בחירות (אחוז הצבעה, גיוון סיעות ועוד), מידת השקיפות של העירייה וכן מדידה של מידת הפעילות הציבורית וההתנדבותית ביישוב ושיתוף הציבור. מידת ההתנהלות הדמוקרטית של מועצת העירייה לא נכללת בשל מחסור בנתונים. המדד כולל גם משתנים פחות מובנים מאליהם כמו השקעה במרחב הציבורי, שיוצרת מרחבים לפעילות דמוקרטית. שרביט מסביר שהמדד הזה נבחר כיוון ש"אין לנו נתונים על מספר הפגנות ביישוב". מדד נוסף הוא איוש משרות מקצועיות בכירות, מה שיוצר סביבת עבודה מקצועית ולא פוליטית ברשות המקומית. לדברי פורת "למרות שברשות המקומית אין הפרדת רשויות, יש שורת נושאים שמשפיעים על רמת הדמוקרטיה העירונית". הבדיקה נעשתה בקבוצות של רשויות מקומיות בגודל דומה. הפתעה נרשמה בין הערים הגדולות (מעל 100 אלף תושבים). הרצליה, עם ציון מדד של 73%, היא העיר הגדולה הדמוקרטית ביותר וממוקמת לפני תל אביב עתירת המשאבים (72%), שחולקת את המקום השני עם חיפה. היתרון הגדול של הרצליה על פני תל אביב הוא בהשקעה במרחב הציבורי (86% מול 75%). למקום האחרון כאמור הגיעה בת ים, עם ציון של 53% ורק 36% על מידת הדמוקרטיות של הבחירות. בתחתית, מעל בת ים, יש נוכחות בולטת לערים שבהן אוכלוסייה חרדית גדולה: שנייה מהסוף בני ברק (54%), עם ציון נמוך במיוחד של 33% על השקעה במרחב הציבורי. שלישיות מהסוף ירושלים ובית שמש (55%). ירושלים דווקא מקבלת ניקוד גבוה של 87% על שקיפות, אבל רק 35% על השקעה בחינוך. "אנחנו רואים שעיר גדולה עם משאבים יכולה לייצר יותר הזדמנויות למעורבות דמוקרטית". הסביר שרביט. "לערים עניות אין משאבים לייצר דמוקרטיה", הוסיף פורת. הבעיה היא כמובן שההזדמנויות נחוצות לא פחות ואולי יותר בערים בלי משאבים. חמש מתוך שש הערים שמובילות בין הערים הבינוניות (100-50 אלף תושבים) במדד הן מהמרכז, כשהראשונה היא רעננה (69% ציון כללי, 96% על שקיפות). מי שהפתיעה בהשתלבות במקום השני היא נהריה, עם ציון של 60% (82% על השקעה במרחב הציבורי). מודיעין, בראשה עומד יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס, ממוקמת רק במקום ה-8, באמצע טבלת הערים הבינוניות, עם ציון של 53% - 84% על שקיפות אבל 30% בלבד על פעילות ציבורית ושיתוף הציבור. בששת המקומות האחרונים בין הערים הבינוניות נמצאים יישובים חלשים מהפריפריה או מהפריפריה החברתית: אחרונה מודיעין עילית החרדית (עם ציון של 36% - 17% בלבד על שקיפות), ואחריה בסדר עולה: אום אל-פחם הערבית (40%), רהט הבדואית, ביתר עילית החרדית (41%) ולוד ורמלה (52%). לכל היישובים האלה יש ציונים נמוכים במיוחד (15%-32%) על מעורבות ציבורית ושיתוף הציבור. עם זאת, שרביט הדגיש שלא מדובר בגזרת גורל ויש ערים חלשות חברתית-כלכלית שמצטיינות במדד הדמוקרטיה. זה בולט בייחוד בין הערים הקטנות (50-25 אלף תושבים). אומנם רמת השרון במקום הראשון (68%), אבל אחריה שדרות (65%) ודימונה (61%), טירת הכרמל, כרמיאל (58%) ועכו. זאת, בעוד פרדס חנה כרכור רק במקום ה-12 (ציון כללי 54%, רק 39% על השקעה במרחב הציבורי). שדרות ודימונה חזקות במיוחד בתחום השקיפות. "שדרות במקום גבוה כי היא מקצה משאבים למקומות שמשפיעים. אתה רואה רשות שאמורה לא להיות חזקה והיא מפגינה חוזק", אמר שרביט. בין המועצות האזוריות מוליכה בפער עצום המועצה האזורית עתירת המשאבים תמר (67%), שבשטחה רק כ-1,600 תושבים אבל גם מפעלי ים המלח ומלונות ים המלח. לא מפתיע שאת הציון הגבוה ביותר - 100% - היא קיבלה במדד ניהול התקציב. מידת הדמוקרטיות של הבחירות לעומת זאת קיבלה שם רק 25%. במקום השני, במרחק נקודות עצום מתמר, שתי מועצות אזוריות בשפלה הדרומית - חבל יבנה ונחל שורק (46%). את שני המקומות האחרונים בין המועצות האזורית תופסות שתי מועצות ערביות עניות במיוחד - אל קסום (16%) ונווה מדבר (21%). שלוש ממועצות עוטף עזה - שער הנגב, אשכול וחוף אשקלון - ממוקמות במרכז עם 37%-38%. שדות נגב ממוקמת נמוך יותר עם 32% בלבד. מנכ"ל המרכזים לצדק חברתי, יזהר כרמון, אמר כי "הרשויות המקומיות בולטות בשנים האחרונות כאיים של יציבות, אחריות ושפיות אל מול המשבר החברתי והמנהיגותי החמור. זה ממחיש עוד יותר את החשיבות של השלטון המקומי. תפקידנו כאזרחים וכאזרחיות להיות על המשמר ולזכור שסוגיות היומיום בחינוך, ברווחה, בתרבות ואפילו בביטחון נקבעות ומתעצבות קודם כל בעיר. הבחירות הקרובות הן הזדמנות פז לחזק את המרחבים הדמוקרטים שסביבנו".