קרוב ל-200 בעלי מתחם הארגז בתל אביב תובעים מן העירייה 34.5 מיליון שקל, בטענה שגבתה מהם היטלים שלא הייתה רשאית לגבות. העירייה טוענת, כי פעלה כדין ובהתאם לחוקי העזר העירוניים. ההליכים נפתחו בשנת 2015, הוקפאו בשל הליכים דומים בבית המשפט העליון וחודשו כעת (5.3.24). התביעה מתייחסת למתחם בו פעלה בשעתו חברת הארגז, העוסקת בייצור של מרכבי אוטובוסים, ואשר הופשר לבנייה. בעלי הזכויות הגדולים ביותר הם קבוצת מגדל (18%) וקבוצת הראל (18%). על-פי דרישת התשלום שהוציאה העירייה לבעלים בשנת 2013, שטח המתחם הוא 20 דונם וניתן לבנות בו 120,000 מ"ר. הדרישה הייתה לתשלום של 31.5 מיליון שקל בגין אגרות תיעול, כבישים ומדרכות. התובעים אומרים ששילמו סכומים אלו כדי שלא לעכב את היתרי הבנייה, והסכום הנתבע הוא המשוקלל למועד הגשת התביעה. כעת טוענים הבעלים, כי דרישת התשלום לא כללה בסיס עובדתי, כגון פירוט העבודות שבוצעו בסמוך למתחם וכי די בכך כדי להביא לביטולה. לגופה של הדרישה הם אומרים, כי לא ניתן לגבות מהם היטל סלילת רחובות, שכן הרחובות הסמוכים נסללו לפני עשרות שנים ומכאן שבוודאי שהבעלים דאז מימנו אותם (שכן זו הייתה השיטה באותה עת). עוד הם אומרים, כי חלקם נמנים על בעלי מגדל טויוטה (גם הוא ברחוב יגאל אלון) ואז מימנו וביצעו את הרחבת הרחוב. בכתב ההגנה טענה העירייה, כי היטלי הסלילה והתיעול אינם מיועדים לממן עבודות תשתית שבוצעו דווקא בסמוך לנכס אלא בעיר כולה. היא דרשה את ההיטלים מבעלי מתחם הארגז כאשר ביקשו היתר בנייה, חלקו למגורים וחלקו למשרדים ומסחר, וזאת מאחר שזהו אירוע המצדיק את גביית ההיטלים. הסכומים נקבעו לפי חוקי העזר הרלוונטיים, היא ממשיכה. כאמור, התביעה הוגשה כבר ב-2015 אך בירורה הוקפא עד שבית המשפט העליון יכריע בשני ערעורים בנושאים דומים. לאחר שניתן פסק הדין, ביקשו התובעים לחדש את הדיון; העירייה התנגדה, בנימוק שהוגשה בקשה לדיון נוסף באותו פסק דין. השופטת אביגיל כהן קבעה, כי במצב זה ניתן לחדש את הדיון במסגרת פתיחתו של תיק חדש. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד אלכס כץ ושירן זנדברג, וכתב ההגנה - באמצעות עו"ד חגית כץ.