שמות הזוכים בפרס ישראל לשנת תשפ"ד יוכרזו לאחר יום העצמאות והפרס יינתן בפועל ביום העצמאות תשפ"ה - מתכנן שר החינוך, יואב קיש. לא ברור האם עמדה זו מקובלת על היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, והאם תספק את בג"ץ כאשר ידון בעתירות נגד החלטתו של קיש להעניק השנה את פרס ישראל רק בקטיגוריה ראשונה מסוגה של "תקומה: גבורה אזרחית וערבות הדדית". היועצת המשפטית של משרד החינוך, שנית הראל, מפרטת את תוכניתו של קיש במסמך ששלחה למיארה לקראת הכנת תגובת המדינה לעתירות, אותה יש להגיש עד 11.3.24. לדבריה, קיש "לא קיבל פנייה או הנחיה בנושא מגורם אחר - פוליטי או מקצועי" כאשר החליט לבטל את כל יתר הקטיגוריות של הפרס. בכך רומזת הראל לטענה לפיה קיש החליט על הביטול כדי שלא להעניק את הפרס ליזם ההיי-טק אייל ולדמן, שבתו ובן-זוגה נרצחו במסיבת "נובה" ואשר מותח ביקורת חריפה על הממשלה. לדברי הראל, "שיקול הדעת שהפעיל היה סביר ומידתי בנסיבות שהוצגו", ומדובר במעין "הוראת שעה" לפי "צו השעה" - שמהווה "דחייה זמנית וחד-פעמית עקב חריגות האירועים". יצוין, כי בשנת 1974 - מיד לאחר מלחמת יום הכיפורים - הוענק פרס ישראל כסדרו. הראל אומרת, כי "אין בהחלטה משום פגיעה במדע וברוח או בגדר ניצחון לאויבי ישראל. הפרסים בתחומי המדע והרוח לא בוטלו אלא נדחו בלבד, ונוספו פרסים שעיקרם הוא התקומה מהמשבר תוך התאמה למאורעות התקופה". היא מסבירה, כי בחודש נובמבר הייתה סברה שהמלחמה תסתיים לפני יום העצמאות - ולכן סבר קיש שיש מקום להוסיף את קטגוריות התקומה. בין אמצע ינואר לתחילת פברואר סיימו הוועדות הבוחרות את חתני הפרסים את עבודתן והגישו את המלצותיהן. לדברי הראל, קיש סבר שהאווירה הציבורית לא מאפשרת להודיע על בחירה בזוכי פרס ישראל ומנותקת מהמציאות. בדיון בהשתתפות יועצו של קיש לענייני הפרס, מנכ"ל משרד החינוך, מאיר שמעוני, הראל וסגניתה, הועלו הסתייגויות לגבי הביטול ונידונו חלופות שונות - אבל קיש החליט על טקס שיעסוק רק בגבורה ותקומה. הראל אומרת: "עמדת השר הייתה ונותרה שטקס פרסי ישראל ביום העצמאות שלאחר אסון ה-7 באוקטובר וכל עוד מתנהלת מלחמה, צריך להתנהל אחרת - בסימן תקומה וגבורה. יתר הפרסים יוענקו בשנה שלאחר מכן". היא הזכירה, כי בשל המלחמה בוטלו הטקס לזכרו של יצחק רבין לבקשת משפחתו, כמו גם טקס אות שר החינוך - מאחר שבאותו בוקר פורסם האסון שבו נפלו 21 לוחמי מילואים ברצועה.