בנק ישראל קורא לעודד ככל האפשר תעסוקה של ישראלים בענף הבנייה תוך שימוש בטכנולוגיה שתגדיל את הפריון והשכר של העובדים הישראלים. עוד הוא מציין במסקנות מחקר חדש שפרסם (יום א', 17.3.24) כי ישנה חשיבות גדולה שלא להסתמך רק על עובדים פלשתינים בענף הבינוי, וכי יש ליצור תמהיל של עובדים פלשתינים ו
עובדים זרים לצורך שימור היציבות בתחום. מנתוני הבנק עולה כי כשליש מן העובדים בענף הבינוי ערב המלחמה היו פועלים פלשתינים וכי ברבע האחרון של 2023 נרשמה צניחה חדה, בשיעור של 93.5% במספר הפועלים הפלשתינים שהועסקו בישראל, בשל ההימנעות ממתן אישורי כניסה בעקבות מתקפת הטרור של 7 באוקטובר.
עד שפרצה מלחמת "חרבות ברזל" הועסקו במשק הישראלי כ-310 אלף עובדים לא ישראלים - כמחציתם פלשתינים וכמחציתם זרים. עם פרוץ המלחמה נאסר על הרוב המוחלט של העובדים הפלשתינים לעבוד בישראל, וחלק מהזרים, בעיקר בענף החקלאות, עזבו את המדינה. בשל כך, נפגעה קשות הפעילות בענפי הבינוי והחקלאות, שבהם העובדים הלא ישראלים היו ערב המלחמה כשליש וכמחצית, בהתאמה, מהמועסקים. בתגובה ניסתה הממשלה להגדיל במהירות את מספר העובדים הזרים, אך עד סוף פברואר 2024 מספרם לא גדל בהיקף משמעותי.
בבנק ישראל ציינו כי העסקת עובדים פלשתינים מיהודה ושומרון במשק הישראלי התרחבה בהדרגה בשני העשורים האחרונים, כחלק ממדיניות ישראל לחיזוק הכלכלה הפלשתינית וכמענה לביקושים במשק לעובדי כפיים בשכר נמוך.
עד אוקטובר 2023 הועסקו בישראל כ-156 אלף פלשתינים, מהם כ-34 אלף בלא היתר. רוב מוחלט של עובדים אלו התגוררו ביהודה ושומרון. ערב המלחמה הועסקו בישראל גם מעט עזתים, אך תהליך הסדרת ההעסקה של רובם לא הושלם. נוסף על הפלשתינים הועסקו בישראל בינואר-ספטמבר 2023 כ-157 אלף עובדים זרים. כמחצית מהעובדים הזרים הועסקו בענף הסיעוד, והשאר - בעיקר בענפי הבינוי והחקלאות.
בעשור האחרון הגיעו העובדים הזרים בענפי הבנייה והחקלאות בעיקר באמצעות הסכמים בילטרליים שחתמה ישראל עם תאילנד (חקלאות), סין, מולדובה ואוקראינה (בינוי). העובדים הזרים בענף הבינוי אינם מועסקים ישירות על-ידי הקבלנים הישראלים (שעבורם מתבצעת העבודה), אלא באמצעות תאגידי כוח אדם או חברות ביצוע זרות מטורקיה ומסין. ההסכמים הבילטרליים וההעסקה בבינוי באמצעות תאגידי כוח אדם נועדו, בין היתר, לשפר את הפיקוח על תנאי התעסוקה של העובדים הזרים ולהבטיח להם שכר נאות, וזאת, בין היתר כדי לצמצם את הפגיעה בתעסוקה ובשכר של ישראלים ולמנוע תופעות של ניצול עובדים.
עם פרוץ המלחמה הופסקה העסקתם של עובדים לא-ישראלים רבים בישראל. כניסת רוב העובדים מיהודה ושומרון וכל העובדים מעזה לישראל נאסרה משיקולי ביטחון, ועל כן מספר העובדים הפלשתינים במשק ירד מכ-156 אלף בשלושת הרביעים הראשונים של 2023 לכ-10 אלפים בלבד ברבע האחרון של השנה - צניחה חדה בשיעור של 93.5%. בתחילת המלחמה, עזבו את הארץ כ-13 אלף עובדי חקלאות ובנייה זרים, אך חלקם חזר לאחר מכן. הפגיעה הייתה חמורה במיוחד בענף החקלאות, שרוב המועסקים בו הם זרים ופלשתינים, ובענף הבינוי, שבו הפלשתינים היו כשליש מכל המועסקים ורוב המועסקים ב"עבודות רטובות".
בבנק ישראל ציינו הממשלה אומנם מנסה לעשות צעדים מיידיים להגדלת התעסוקה הזרה בישראל בהיקף גדול, אך הוסיפו שאלו תהליכים שצפויים להימשך חודשים ארוכים. "הממשלה אישרה גם הבאת כ-10 אלפי עובדי בינוי וכ-5 אלפי עובדי חקלאות ללא הסכמים בילטרליים, אך גם החלטה זו לא בוצעה עד כה. התוצאה היא שלטווח הזמן המיידי אין פתרון רחב היקף למחסור בעובדים בענפי הבינוי והחקלאות מלבד העובדים הפלשתינים, שכניסתם אינה מאושרת על-ידי הממשלה", ציינו במחקר.
"מגוון השיקולים להעסקת עובדים לא-ישראלים מצביע על הצורך לעודד ככל האפשר תעסוקה של ישראלים תוך שימוש בטכנולוגיה שתגדיל את הפריון והשכר של העובדים הישראלים. העסקת עובדים ישראלים תצמצם את החשיפה של היצע העבודה בישראל לתנודות ביטחוניות ומדיניות, המשפיעות על זמינות עובדים פלשתינים, ותאפשר גמישות בהעסקתם", ציינו בבנק ישראל.
עוד הוסיפו כי בהינתן החלטה להעסיק עובדים לא-ישראלים מומלץ לפעול לאורך זמן ליצירת תמהיל עובדים ממספר משקים, תוך שילוב היתרונות של עובדים שונים. "העובדים הפלשתינים זמינים לתעסוקה ארוכת טווח ועונתית בישראל, אך זמינותם מוגבלת במהלך משברים ביטחוניים חמורים כ"חרבות ברזל". על כן יש חשיבות להרחבה מסוימת של התעסוקה הזרה בענפים ספציפיים. אולם הבאת עובדים זרים מחו"ל לתעסוקה בישראל היא מהלך איטי יותר, המבוצע בהדרגה, ועשויות להיות לו השפעות שליליות ארוכת טווח. ניתן לצמצם חלקית השפעות שליליות אלו באמצעות הבאת עובדים על-פי הסכמים בילטרליים, הסדרי העסקה כתאגידי כוח אדם ואכיפה אפקטיבית", לשון כותבי המחקר.
בבנק ישראל הוסיפו כי לתעסוקה בישראל חשיבות קריטית לכלכלה הפלשתינית ביהודה ושומרון. התעסוקה בישראל ב-2022 הניבה הכנסות בהיקף של כ-22% מההכנסה הלאומית (GNI) ביהודה ושומרון, והיוותה מקור פרנסה לכ-20% מהמועסקים הפלשתינים באזור.
"פגיעה דרסטית בכלכלה הפלשתינית ובתעסוקה של גברים פלשתינים צפויה להרחיב את הניסיונות להעסיק עובדים פלשתינים בלא היתר (שב"חים), שמספרם בשלושת הרביעים הראשונים של 2023 עמד על כ-34 אלף. מניעת כניסתם תדרוש אכיפה נמרצת", כתבו בבנק ישראל והוסיפו כי לפגיעה בכלכלה הפלשתינית ביהודה ושומרון עלולות להיות "השלכות שליליות על הביטחון והפשיעה בתוך ישראל", כלשון המחקר.