ממשלות ישראל הרבו לדבר בשלוש השנים האחרונות על מחויבותן להתמודדות עם משבר האקלים, אך לא עשו כמעט דבר. הממשלה ובנימין נתניהו מסכנים את הדורות הבאים אם ימשיכו לשבת בחיבוק ידיים. כך קובע (19.3.24) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בשורה של דוחות העוסקים במשבר האקלים. אנגלמן מסביר, כי מדינת ישראל, למרות גודלה, היא בעלת היקף פליטות גבוה יחסית לנפש. ישראל מושפעת מפליטות גזי חממה בהיותה "נקודה חמה" שחשוף לסיכונים משמעותיים בשל שינויי האקלים בתהליך ההתחממות העולמית. קצב ההתחממות בישראל גבוה מהקצב העולמי כמעט פי שתיים, והוא מחייב את המדינה להיערך להשפעות שינויי האקלים באזורנו. בשנת 2021 פרסם משרד מבקר המדינה דוח מיוחד בנושא "פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים", שכלל ליקויים ופערים עמוקים בהיבטים הנוגעים לפעילות של עשרות משרדי ממשלה וגופים ממשלתיים וציבוריים בסוגיית ההיערכות הלאומית למשבר האקלים. אנגלמן אומר: "דוח זה שב וחושף, באמצעות מעקב פרטני אחר מצב הטיפול ביותר מ-100 ממצאי ביקורת שעלו בדוח הקודם, תמונה מדאיגה: מרבית הליקויים לא תוקנו כלל או לא תוקנו במלואם; מדינת ישראל נותרה עם הצהרות רבות שהוטמעו בעיקרן בשורה ארוכה של החלטות ממשלה בדבר מחויבותה לפעול בתחום האקלים, אך כל זאת ללא הובלת תהליכים וללא נקיטת פעולות שיאפשרו התקדמות של ממש. ניתן לאפיין את ההתנהלות הממשלתית בנושא כ"דשדוש תפקודי". שיפור נרשם בעצם הצבת יעד לאומי אבסולוטי להפחתת פליטות גזי חממה במקום יעד לנפש כבעבר, וכן נמצא שיפור בהיערכות של מערכת הביטחון ושל הנחיות בנק ישראל למערכת הבנקאית. "מדובר בתמונה מדאיגה בנוגע להתקדמות ההיערכות של הממשלה בכל אחד מארבעת המישורים שנבדקו: פעולות הממשלה להפחתת פליטות גזי חממה לאטמוספירה; ההיערכות הממשלתית הרב-מגזרית לסיכונים הכרוכים בשינויי האקלים; היבטים כלכליים ופיננסיים של המשבר; היבטים בממשל אקלים בעניין המסגרת המוסדית, הנורמטיבית והתפקודית של הטיפול בנושא האקלים. "הטיפול במשבר האקלים מחייב קשב ממשלתי היקפי, המשלב את מרבית משרדי הממשלה והגופים הרלוונטיים המנויים בהחלטות הממשלה, ובהם משרדי האוצר, הגנת הסביבה, האנרגיה, התחבורה, הכלכלה, החקלאות, הביטחון וצה"ל, מינהל התכנון שבמשרד הפנים ועוד, לצד גופים ציבוריים ומקצועיים בממשלה ומחוצה לה. שילוב הכוחות והקשב המדיני המתמשך לנושא נדרשים כדי לייצר התקדמות עקבית ומתמשכת בקצב מספק, אשר יבטיח את השגת היעדים שקבעה לעצמה ישראל וכדי שתעמוד בהתחייבויותיה הבינלאומיות, ותעשה כן באופן ההולם את היותה מדינה מפותחת החברה בארגון ה-OECD.