הוועדה נימקה את דחייתה בכך שהגדלת עומס החנקן מהווה סיכון ברור לאיכות המים במפרץ אילת ובפרט למצב שונית האלמוגים, סיכון אשר ניכר ומוכח מדעית בממצאי הניטור הלאומי של מפרץ אילת. הוועדה השתכנעה כי הפגיעה הסביבתית העלולה להתרחש כתוצאה מהגדלת העומס והנזק לשונית האלמוגים היא בלתי הפיכה ויש לכך גם משמעויות כלכליות נלוות. המשרד להגנת הסביבה, ימשיך לקדם את מדיניות אפס תוספת סיכון למפרץ אילת והפחתת הלחצים מהים ומשונית האלמוגים, במטרה לשמור על השונית כבית גידול בריא ופורח למגוון הביולוגי בים, לצד נכס לאומי ובינלאומי המושך תיירים רבים.

רקע:

הזרמה לים מתבצעת כפוף להיתר הזרמה לים מהוועדה הבין-משרדית למתן היתרים להזרמת שפכים לים. הוועדה למתן היתרים להזרמה לים היא גוף סטטוטורי עצמאי, ומהווה ועדה בין משרדית, הכוללת את נציגי המשרדים: הגנת הסביבה - יו"ר; חקלאות; ביטחון; בריאות; כלכלה; תיירות ותחבורה וכן נציגות הגופים הציבוריים שעניינם שמירת איכות הסביבה. דובר מקורות, ליאור גוטמן, מסר כי "חברת מקורות קיבלה לפני מספר שבועות בקשה מטעם יישובי הערבה ורגולטורים שונים להגדיל את אספקת המים לאזור לטובת הגדלת צרכי החקלאות באזור. יצוין שמקורות מספקת לכלל מדינת ישראל כ-1.8 מיליארד קוב מים בשנה, והתוספת שהתבקשה במונחי עסקי מקורות היא מינורית והיקפה כשלושה מיליון קוב בלבד. מאחר שהגדלת אספקת המים הקיימת בהכרח מחייבת תפוקה גבוהה של הזרמה, ומאחר שהגדלת ההזרמה מחייבת קבלת היתר, חברת מקורות הגישה לבקשת החקלאים ורגולטורים שונים בקשה להיתר הזרמה חדש כדי לעמוד בבקשה שהונחה לפניה לספק עוד מים לצרכי חקלאות. בסופו של יום ההיתר נשאר בעינו (קרי ללא הגדלת אספקת המים לחקלאים בערבה, ועם היקף הזרמה כפי שהיה עד היום), ולכן תוספת המים שהתבקשנו לספק לא תוכל להתבצע.