שופט בית המשפט העליון, אלכס שטיין, מאשר (27.3.24) לממש בטוחות שניתנו לשובו ארצה של אדם המצוי בהליכי חדלות פרעון, ואשר נעצר בארה"ב ובשל כך לא חזר כמובטח. הוא קובע, כי הבטוחות ניתנו ללא כל התניה ולכן אין משמעות לעובדה שהרשויות בארה"ב הן מונעות את שובו. אליעזר טילסון הוא בעל השליטה בחברת פנשו רייל אסטייט הולדינגס, המצויה בהליכי חדלות פרעון מאז אפריל אשתקד. החברה עסקה בנדל"ן למגורים ובדיור מוגן בארה"ב ובגאורגיה וקרסה בעת מגיפת הקורונה. היא דיווחה על חובות בסך 15.8 מיליון שקל, לצד חובות אישיים בסך 8.4 מיליון שקל של טילסון. החברה טענה, כי שווי מניותיו של טילסון בתאגידי הקבוצה הוא 23 מיליון שקל. במסגרת ההליכים נאסר על טילסון לצאת מהארץ, אך ביוני אשתקד הוא ביקש לאפשר לו לנסוע לזמן קצר לארה"ב לבקר את חותנו החולה. מנהל ההסדר, עו"ד איתי הס, הסכים בתנאי שיופקדו בטוחות לשובו של טילסון. רעייתו, רוזלין טילסון, העמידה כבטוחה את חלקה בדירתם של בני הזוג; הוריו, נפתלי טילסון וחוי טילסון, התחייבו לכסות את כל התחייבויותיו של אליעזר בתיק; דודיו, צבי צוויקלר וליאת צוויקלר, הסכימו לשעבד את דירתם והעמידו ערבות בסך 100,000 שקל. כל זאת - למקרה שטילסון לא יחזור ארצה מכל סיבה שהיא. ב-9.7.23 נעצר טילסון כאשר עמד לעלות על הטיסה חזרה לישראל בחשד להלבנת הון, מאוחר יותר הוא הודה בעבירה זו במסגרת הסדר טיעון וגזר דינו צפוי להינתן בשבוע הבא. בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת נועה גרוסמן) נענה לבקשתו של הס וקבע שניתן לחלט את הבטוחות, למרות שאין חולק על כך שטילסון התכונן לשוב ארצה ואינו יכול לעשות זאת בשל ההליכים נגדו בארה"ב.

התחייבות ברורה וחשש מאפקט מצנן

שטיין דחה על הסף את הבקשה לערער על החלטתה של גרוסמן. "המערערים התחייבו לכך שטילסון ישוב ארצה במועד שבו התחייב לעשות כן; כמו-כן נטלו המערערים על עצמם את האחריות לחובותיו של טילסון אם הלה לא ישוב ארצה במועד שנקבע מכל סיבה שהיא", הוא אומר. "דברים אלה עולים בצורה ברורה מהאמור בכתבי ההתחייבות עליהם חתמו המערערים". שטיין מוסיף: "התחייבותו הברורה של טילסון, ממנה נגזרות התחייבויותיהם של שאר המערערים, היא כי הוא ישוב ארצה ביום 9.7.2023, או בהתאם להחלטה אחרת של בית המשפט. התחייבותו זו, שכאמור הובטחה בערבותם של שאר המערערים, אינה תלויה בדבר. במילים אחרות: התחייבות זו היא בגדר חיוב תוצאה מובהק, וממילא אין יסוד לטענת טילסון לפיה אין לראות באי-חזרתו לישראל במועד הפרת התחייבות מאחר שהדבר אינו תלוי בו". עוד אומר שטיין, במישור העקרוני: "הסיכון אותו נועדה לגדר הערבות במקרה של חייב אשר מבקש לצאת מהארץ, הוא סיכול ההליך המשפטי שבמסגרתו מבקשים נושי החייב לבוא על זכויותיהם כנושים. בכל מקרה שבו סיכון זה מתממש - כפי שקרה במקרה שלפנינו - מן הדין לקבוע כי הנושים רשאים לממש את הערבות שבידם". הוא גם מעיר, שאם תתקבל עמדת בני המשפחה - עלול להיווצר אפקט מצנן, בו לא יהיו מוכנים נושים לאפשר לחייבים לצאת מהארץ. השופטים דוד מינץ ויוסף אלרון הסכימו עם שטיין. את בני המשפחה ייצגו עוה"ד עידן מילר וליאור דהן.