המשרד להגנת הסביבה ממשיך לפתח את הבסיס המדעי ל
מפת סיכוני האקלים הלאומית של ישראל, בהובלת המדענית הראשית של המשרד, פרופ' נגה קרונפלד-שור. בשיתוף האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, ובתמיכת קרן היינריך בל, המשרד להגנת הסביבה הקים ועדת מומחים ומומחיֹות לפיתוח מדדי פגיעּוּת אקלים. הוועדה התמקדה באפיון מדדי הפגיעּוּת החברתית, הכלכלית, הבריאותית והסביבתית כמו גם פגיעות הרציפות התפקודית, לסיכוני שינוי אקלים. מדדים אלו ימופו בין השאר בפרויקט מפות סיכוני אקלים של המשרד.
הוועדה בחנה על מה משפיעים סיכוני האקלים בישראל וכיצד למדוד את ההשפעה שלהם, ומצאה 130 משתנים (מחוונים) שיש לבחון ולמפות. הוועדה הפגישה יותר מ-100 אנשי מקצוע ובעלי עניין: חוקרות וחוקרים מובילים מתחומים רלוונטיים, לצד נציגי ממשלה, המגזר העסקי והחברה האזרחית.
השרה להגנת הסביבה,
עידית סילמן: "אף שכולנו חשופים להשפעות שינוי האקלים, הוא אינו צפוי לפגוע בכולם מידה שווה. פגיעתו נובעת גם מרגישות האוכלוסייה המתגוררת באזור החשוף, ומושפעת גם מיכולתם של קהילות, מוסדות ושירותים להיערך לשינויים ולהסתגל אליהם. התוצרים של ועדת המומחים לפיתוח מדד פגיעות אקלים של המשרד להגנת הסביבה בשיתוף האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, מהווה את הבסיס המדעי לפרויקט מפות סיכוני האקלים בהובלת המדענית הראשית של המשרד, פרופ' נגה קרונפלד-שור, שפרסמנו באחרונה גרסה ראשונית שלו. מפות הסיכונים הן כלי לסיוע בקבלת החלטות מבוססות מדע וידע והן צעד חיוני במאמצי הממשלה להיערך לשינוי האקלים ולהתמודד עם הסיכונים הנלווים לו".
ישראל נמצאת באזור המוגדר כ-HotSpot של שינוי האקלים, כלומר שהשפעותיו צפויות להתבטא כאן ביתר שאת. פגיעת שינוי האקלים איננה מושפעת אך ורק על-ידי עצם החשיפה לשינוי האקלים ואירועי קיצון, אלא גם על-ידי רגישות האוכלוסייה המתגוררת באזור החשוף או התשתיות הנמצאות בו, כמו גם על-ידי יכולתם של קהילות, מוסדות ושירותים להיערך לשינוי, להסתגל אליו ולהתאושש ממנו. לכן, חשוב להבין מה הם הגורמים שקובעים את הפגיעות ולמפות אותם.
כיום רבים ממאמצי ההיערכות ברמה הלאומית וברמת השלטון המקומי מופנים לעבר הפעולות החיוניות של היערכות פיזית לתנאים הצפויים. כדי לקבל החלטות ולקבוע סדרי עדיפות חשוב להבין את הפגיעות לסיכוני האקלים ולא רק את החשיפה אליהם. מטרת מיפוי פגיעּוּת אקלים בישראל של המשרד להגנת הסביבה היא להקים את התשתית המדעית והמקצועית לתכנון מושכל של פעולות ההיערכות, ולגיבוש מדיניות ממשלתית כוללת מושכלת לנוכח מגמות האקלים הצפויות.
הדוח המקיף שהמשרד והאגודה הישראלית לאקולוגיה מפרסמים מייצג את התוצר של התהליך וישמש בסיס מקצועי וערכי להמשך תהליך גיבוש מפת סיכוני האקלים הלאומית המפותחת בימים אלה במשרד להגנת הסביבה. בשלב הבא, המשרד להגנת הסביבה, יחד עם האקדמיה הלאומית למדעים, יגדירו את המדדים שימופו, ויזהו מקורות ופערי ידע. לבסוף, כל הנתונים, המדדים והפרמטרים יוזנו למפת סיכוני האקלים הלאומית של ישראל, וישמשו את הרשויות המקומיות, המשרדים הממשלתיים, גופי חירום והצלה, הציבור כולו ומגזר עסקי בהבנת הרגישות של סקטורים לאומיים לשינוי אקלים.
בשבוע שעבר אישרה מליאת הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת חוק האקלים שמוביל המשרד להגנת הסביבה והיא תעבור לוועדת הפנים והגנת הסביבה לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית ולהשלמת תהליך החקיקה.
