בג"ץ ידון ב-2.6.24 בעתירות בנוגע לגיוס החרדים והמימון שניתן לישיבות כנגד אברכים שאינם מתגייסים - קבע (10.4.24) ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן. כפי שכבר החליט לאחר הדיון הקודם בעתירות, הדיון הבא יתקיים בפני הרכב של תשעה שופטים: פוגלמן, יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ. ההרכב נקבע לפי עקרון הסיניוריטי - השופטים הוותיקים ביותר כיום. שתיים מן העתירות מבקשות לבטל את החלטת הממשלה מהשנה שעברה, אשר דחתה לסוף חודש מארס השנה את ההכרעה בנוגע לגיוס החרדים. ההחלטה כבר פקעה, וחשיבותן של העתירות כעת היא בעיקר בכך שבג"ץ צפוי לשוב ולקבוע, כי לחרדים אין פטור מגיוס בשל העדר חקיקה ראשית. בג"ץ קבע כבר ב-1999, כי ניתן להעניק את הפטור רק בחקיקה; בדיון הראשון בעתירות רמזו השופטים בצורה ברורה מאוד, כי להחלטת הממשלה אין תוקף משום שהיא עומדת בניגוד לפסיקה זו. שתי עתירות נוספות מבקשות לאסור על הממשלה להמשיך ולתקצב את האברכים שאינם מתגייסים. בג"ץ כבר הורה בצו ביניים להפסיק את התקצוב החל מ-1.4.24, בשל העדר בסיס חוקי להמשך הפטור (אפילו לשיטת המדינה, שכן כאמור החלטת הממשלה פקעה), ואפשר רק המשך של תקצוב חלקי למקצת המוסדות עד סוף שנת הלימודים הנוכחית בחודש אוגוסט. פוגלמן, עמית וסולברג (ההרכב הבכיר ביותר של בית המשפט העליון) כבר הוציאו צווים על תנאי, המורים למדינה לנמק מדוע לא יתנו לעותרים את מבוקשם בצורה החלטית. היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, סבורה שיש לקבל את העתירות. מזכיר הממשלה, יוסי פוקס, ביקש השבוע מלשכתה של מיארה לאשר לממשלה ייצוג נפרד בשל חילוקי הדעות הקשים בנושא. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, טען בחודש שעבר בפני בג"ץ, כי המגעים להסדרת הגיוס מצויים בישורת האחרונה. זאת, למרות שהסיעות החרדיות ובכירי הרבנים הכריזו על התנגדות מוחלטת לגיוס (חלקם מתנגדים גם לגיוסם של מי שאינם לומדים בישיבות). בג"ץ הורה למדינה לדווח לו עד סוף החודש הנוכחי על הטיפול בסוגייה, כולל הדרך בה בכוונתה לאכוף את חובת הגיוס.