"החלטה המתקבלת על-ידי ועדת מכרזים, ללא נתונים, ללא קבלת תשובות, כאשר קיים חשש מצד גורמי המקצוע לפגיעה בשכרם של עובדי הקבלן, הינה החלטה שרירותית, החורגת חריגה מהותית וקיצונית ממתחם הסבירות". כך אומר שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, יואל עדן, על חברת נמל אשדוד. "החלטות אלו מנוגדות לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, להוראות המכרז, ולדיני המכרזים המחייבים הקפדה רבה על זכויות העובדים". עדן ביטל (24.3.24) את החלטת ועדת המכרזים לפיה קבוצת השומרים זכתה במכרז לאבטחת הנמל החל ב-1.4.24. הוא הורה לוועדת המכרזים לשוב ולדון במכרז, בעקבות עתירתה של חברת י.שקד המעניקה שירותים אלו ב-17 השנים האחרונות. עדן אומר כי יש יסוד ממשי לחשש שהצעתה הכספית של השומרים תפגע בזכויות העובדים שתעסיק ושהיא תכסיסנית, בדמות הסתת עלויות בין סעיפי המכרז. הנמל העריך שיהיה עליו לשלם 29.7 מיליון שקל תמורת האבטחה; הצעתה של שקד עמדה על 29.6 מיליון שקל ואילו השומרים ביקשה 28.5 מיליון שקל. שקד זכתה בציון גבוה בהרבה בדירוג האיכות, אך הצעת המחיר הכריעה לטובת השומרים בהפרש של 0.3 נקודה. מזכירת ועדת המכרזים, אורית כהן, הביעה חשש שמא הצעת המחיר של השומרים תביא לפגיעה בזכויות עובדי כוח האדם שהיא מעסיקה; אנשי המקצוע ציינו ששולי הרווח של ההצעה הם 0.5% בלבד. החוק מחייב (גם במישור הפלילי) את מי שמזמין עבודה מחברת כוח אדם, לוודא שהיא שומרת על זכויותיהם של העובדים שיבצעו אותה. לקבוצה נערך שימוע בהשתתפות בכירים בנמל ובראשם סמנכ"ל הכספים, דניאל סמידוברסקי, והיועצת המשפטית, אינסה גולדנברג-לוי; את השומרים ייצגו בו המנכ"ל שחר לוי, המשנה למנכ"ל, שרון תורתי, והסמנכ"ל, שי בהרד. עדן מציין, כי "מעיון בפרוטוקול השימוע עולה תמונה, לפיה נציגי חברת הנמל שואלים, מקשים, ומנסים לברר ולקבל פרטים, על חלק מהשאלות לא ניתנות תשובות, וכל שנמסר על-ידי נציגי קבוצת השומרים אלו תשובות כלליות, בחלקן סתמיות וללא פירוט. יצוין כי בשלב מסוים אף מסרבים נציגי קבוצת השומרים למסור נתונים, בטענה לסוד מסחרי", למרות שגולדנברג-לוי הבטיחה שהדברים יישארו חסויים. אולם, ועדת המכרזים שבה והחליטה לבחור את קבוצת השומרים, בנימוק שהיא תוכל לוודא שהחברה שומרת על זכויות העובדים ושההצעה סבירה ואינה תכסיסנית. עדן קובע: "בפני הוועדה עמד חשש גורמי המקצוע מפני פגיעה בשכר, ולא ניתנו על-ידי קבוצת השומרים תשובות, חישוב ונתונים. משכך, בפני הוועדה לא עמדו נתונים אשר יכולים היו להביא למסקנה השוללת את החשש של הגורמים המקצועיים מטעמה. לאור זאת החלטת הוועדה, בהעדר נתונים, נגועה בשרירות ובחוסר סבירות קיצוני היורד לשורשו של ענין". עדן אומר כי ועדת המכרזים התייחסה לשימוע כאילו היה בגדר בירור בלבד, וזאת כחלק מרטוריקה המצמצמת את משמעות המלצת הגורמים המקצועיים ואף מתעלמת מהעובדות שהציגו הללו. "אין זה ברור הכיצד התרשמה הוועדה מהסברים אשר כלל לא ניתנו. החלטת הוועדה אינה מתיישבת עם השימוע אשר נערך, וסותרת את העולה ממנו". הוא מצטט בהרחבה מתוך פרוטוקול השימוע ואומר כי נציגי השומרים לא נתנו מענה לחששות הנמל, ותשובותיהם אף העלו חשש לתכסיסנות פסולה (שגם ממנו התעלמה הוועדה) ואף הגבירו את החשש לפגיעה בזכויות העובדים. "באופן מפתיע, משסורבו לקבל תשובות ענייניות ומפורטות לשאלותיהם, חדלו אנשי חברת הנמל מלשאול ולהקשות", הוא מציין. עדן קובע, כי ועדת המכרזים נתנה למכרז פרשנות המצמצמת את ההגנה על העובדים ומגדילה את החשש לפגיעה בשכרם, שאותו ביקש המחוקק למנוע - וזאת בניגוד לפרשנות של גורמי המקצוע. דומה שוועדת המכרזים נתנה משקל מכריע לכך שקבוצת השומרים היא חברה מנוסה ואיתנה, אך בכך אין די - מדגיש עדן. משמעותה של גישה כזאת היא, שניתן היה לקבל גם הצעה גרעונית בנימוק שהמציע יוכל לעמוד בה. "ההחלטות האחרונות של הוועדה מעלות שינוי, לבלי הכר, של שיקולי הוועדה ואופן הפעלת שיקול דעתה, תוך צמצום המשקל של זכויות עובדים והגנה עליהם" והן "שרירותיות ובלתי סבירות", מסכם עדן. הוא חייב את הנמל והשומרים בתשלום הוצאות בסך 25,000 שקל כל אחת. את שקד ייצגו עוה"ד רועי בלכר ויעל ארגמן, את הנמל ייצגו עוה"ד ליאור מימון ויחיאל הרוש, ואת השומרים - עו"ד אמוץ ויס.