האם אם אב שאינו יכול להיות עם בנו בליל הסדר יכול לצאת ידי חובת מצוות "והגדת לבנך" על-ידי שליחת מכתב או דוא"ל לבנו לפני פסח עם סיפור יציאת מצרים? אב בית הדין הרבני בירושלים הדיין הרב יצחק אושינסקי התעמק בסוגיית האבות המנועים מלחלוק עם הבנים את ליל הסדר. מאמר שפרסם עוסק במקרים של הורים גרושים או אב במלחמה או במילואים או כאשר הבן אצל האם או כשהאב בחו"ל, או חלילה במאסר או בשבי. הרב אושינסקי התעמק בשאלה, האם ניתן לקיים את חובת סיפור יציאת מצרים באמצעות שליח, תוך שהוא מנתח את החובה לספר לדור הבא את נוסח ההגדה כדי להעביר את מסר האמונה מדור לדור, ומונה את הסברות בספרות ההלכתית לכאן ולכאן. מעיון בפוסקי ההלכה עולה, שהאפשרות לקיים את המצווה באמצעות מכתב שיישלח לפני פסח, אינה אידיאלית, מאחר שהזמן המתאים הוא "כאשר מצה ומרור מונחים לפניך". בהמשך מוצא הרב אושינסקי כי מצוות והגדת לבנך היא רק בדרך של מענה לשאלות הבן, והחיוב "והִגדת" משמעו אמירה בפה ולא בכתב. במקביל, מביא אב בית הדין שורה של סברות, לפיהן חובת הסיפור לבן אינה דווקא באופן מילולי ישיר בפה. הרב אושינסקי בחן וניתח גם את קיום מצוות "והגדת לבנך" על-ידי שליח כאשר מישהו אחר מספר לבן את סיפור יציאת מצרים. מסקנתו היא שיש צדדים לכאן ולכאן, ולכן מוצע לבחור בפתרונות מעשיים. באופן מעשי, מציע הדיין שורה של פתרונות מעשיים לקיום מצוות "והגדת לבנך" בליל הסדר אף אם האב אינו יכול לספר לילדיו את סיפור יציאת מצרים בליל הסדר עצמו, כגון שיספר לאחרים בליל הסדר ויקיים בכך את מצוות "והגדת", או שיספר לילדיו ע"י שליח שיספר לילדים זאת בליל הסדר. כמובא בפוסקים, אף אם אמו של הבן תספר לבנה את סיפור יציאת מצרים בליל הסדר, היא תצא ידי חובה בכך. הקובץ מציג סברות ודעות שונות של פוסקים בנושא. מצד אחד, יש טוענים שמצוות "והגדת" חייבת להיעשות בעל פה, בליל הסדר עצמו, תוך כדי בחינת הבנת הבן, כשמצה ומרור מונחים לפניו. מצד שני, יש דעות שאפשר לקיים את המצווה על-ידי שליח, כולל האם, וכן שאין חובה לספר דווקא לבן, אלא אף לאחרים.