|
הממונה על אירועי שנת ה-76 למדינת ישראל, השרה מירי רגב, קיבלה את המלצת הוועדה הציבורית לבחירת משיאי המשואות ובחרה בפראמדיקית מד"א אושרית חדד, במתנדבת איחוד הצלה הד"ר תמר שלזינגר, במתנדבת זק"א נורית אירן כהן, ובמפקד צוות תחנת כיבוי האש יואל דמרי, להשיא יחד, כנציגי כוחות ההצלה, משואה נוספת. אושרית חדד היא פראמדיקית בתחנת מגן דוד אדום אשדוד. כשפרצה המתקפה על יישובי העוטף ב-7 באוקטובר היא יצאה במהירות מביתה לתחנה ותפסה את הפיקוד על ניידת טיפול נמרץ. יחד עם חובשים נוספים היא יצאה אל אזור הלחימה ושם הקימה בית חולים שדה לצד הדרך - לא רחוק ממקום הטבח, בשעה שעוד התחוללו באזור קרבות עם מחבלים. אושרית וחבריה הצילו כך, תחת אש, את חייהם של עשרות פצועים. הד"ר תמר שלזינגר, תושבת ראש פינה, מייצגת בטקס הן את מתנדבי איחוד הצלה והן את אלפי העובדים הסוציאליים. כמתנדבת במוקד "חוסן" של איחוד הצלה קיבלה הד"ר שלזינגר את שיחתם מקפיאת-הלב של הילדים מיכאל ועמליה אבידן, שהוריהם נרצחו ואחותם הקטנה נחטפה. במשך 12 שעות ארוכות שמרה שלזינגר על קור רוח, הרגיעה ועודדה את הילדים המסתתרים, ונשארה איתם עד להגעת החילוץ. נורית אירן כהן ממודיעין, מתנדבת ביחידת הצוללים של ארגון זק"א. מיד עם תום הקרבות ביישובי הנגב המערבי יצאה נורית, יחד עם חבריה המתנדבים מכלל ארגוני זק"א (ירושלים, תל אביב ו-360), למשימה הקדושה של איתור גופות הקורבנות וזיהוין בישובים, בכבישים ובשטחים הפתוחים. במשך ימים ארוכים הם עברו בין מאות הבתים המפויחים ואלפי המכוניות השרופות, מחפשים כל שריד לחללי הטבח וחולקים להם כבוד אחרון בהבאתם לקבר ישראל. לוחם האש יואל דמרי הוא מפקד צוות תחנת כיבוי האש בנתיבות. ב-32 שנותיו במערך הכבאות פעל במאות אירועי כבאות והצלה והציל חיים רבים. בבוקר 7 באוקטובר, היה דמרי בחופשה. כשהבין את חומרת המצב מיהר להתייצב עם ציודו המבצעי בתחנת נתיבות. משם נשלח עם רכב מבצעי של מערך כיבוי האש לסייע לכוחות הימ"מ אשר ניסו להשתלט מחדש על תחנת המשטרה בשדרות. תחת אש כבדה קירב יואל את המנוף אל גג התחנה, כשהוא מאפשר בכך את העלאתם הבטוחה של לוחמי הימ"מ לגג התחנה, חילוץ פצועים דרך הגג והעלאת תחמושת ומים ללוחמים ולפצועים. לוחמי הימ"מ מספרים כי דמרי פעל באומץ רב, העלה והוריד אותם במשך שעות, תוך שבאזור מתנהל קרב יריות והוא עצמו פועל תחת אש.
|
|
מאות סיפורי חילוץ הגיעו אל הוועדה המייעצת, ומתוכם נבחרו מעטים המייצגים את הרבים. בהמלצת הוועדה נבחרו נסרין יוסף מיתד, הרב שחר בוצחק מאופקים, יוסף אלזיאדנה מרהט ורמי דוידיאן מפטיש, להשיא יחד, כמייצגים של גבורת המחלצים, מואת גבורה. יוסף אלזיאדנה, תושב רהט, הוא נהג מיניבוס. בבוקר 7 באוקטובר הוא הוזמן לאיסוף 6 צעירים ממסיבת הנובה בקיבוץ רעים. במהלך הנסיעה הבין שהאזור מותקף אך המשיך לנסוע היישר אל תוך שדה הקרב מתוך תחושת מחויבות עמוקה לצעירים אותם לא הכיר. בגבורה יוצאת דופן, חרף ירי שנורה לעברו ללא הפסקה, הוא החליט להציל ככל היותר אנשים במהלך נסיעתו. אלזיאדנה הצליח להעלות לרכבו 30 חוגגים מן הטבח ולהציל את חייהם. למרבה הצער, במאורעות איבד יוסף קרוב משפחה שנרצח. ארבעה מבני משפחתו נחטפו לעזה. שחר בוצחק, רב קהילה באופקים, התעורר בבוקר שמחת תורה לשמע זעקות ומטחים בלתי פוסקים. כאשר הבין שמדובר באירוע יוצא דופן פתח הדליק את הטלפון שהיה סגור במהלך החג והשבת, ודרך קבוצת כיתת הכוננות של מושב מבטחים, שבה היה חבר, הבין את ממדי הפלישה ואת גודל הסכנה. בלי להסס לקח בוצחק את נשקו האישי ויצא במהירות כדי לסייע לחבריו. בדרך חבר לחייל בחופשה, נהוראי סעיד ז"ל הי"ד, ולמאבטח שב"כ. באותה השעה כבר פלשו חוליות מחבלים לאופקים והשלושה נתקלו באחת מהן. בקרב היריות שהתפתח נהרג סעיד, והרב נפצע ברגלו. על-אף פציעתו, ותוך שהוא ממשיך להילחם, שמר על קור רוחו, עדכן בטלפון את חברי קהילתו באופקים, את רבש"ץ מבטחים ואת בני משפחתו ואף ארגן בעצמו את פינויו לבית החולים. נסרין יוסף, בת העדה הדרוזית, שהתה בעת מתקפת חמאס עם בעלה בביתם שביישוב יתד. בעת שיצא בעלה להילחם לצד כיתת הכוננות נשארה בביתה עם ארבעת ילדיה. מששמעה שנלכדו שני מחבלים ביישוב קיבלה החלטה אמיצה לצאת מביתה, על-אף הקרבות המתחוללים בחוץ, ולתחקר אותם כדי לנסות ולהוציא מהם מידע שיוכל לסייע ללוחמים. יוסף חילצה בנחישות מן המחבלים מידע בעל ערך רב על הימצאותם של מחבלים נוספים ביישוב והכווינה אליהם את אנשי כיתת הכוננות. כשמחבלים אחרים ניסו ליצור קשר טלפוני עם חבריהם שנתפסו, היא שיטתה בהם תוך שהיא מתרגמת למפקד בשטח את השיחה מערבית. כך הצליחה לפתות אותם למסור מידע בעל ערך רב. בתושייה ובקור-רוח מנעה יוסף התקפה משמעותית על היישוב, והצילה חיים רבים. רמי דוידיאן ממושב פטיש קיבל בשבת בבוקר שיחת טלפון מחבר שביקש ממנו לסייע בחילוץ של נער ממסיבת הנובה. דוידיאן לא חשב פעמיים ונכנס לרכב. במהלך הנסיעה נחשף לממדיה של המתקפה האכזרית וקיבל החלטה הרת-גורל - לחלץ חוגגים ככל היותר. במשך יום שלם חילץ שורדים מכל מקום אפשרי – מערוצי הנחלים, מהפרדסים וממתחם המסיבה, תוך שהוא רותם למשימת ההצלה עוד בני משפחה וחברים. התמצאותו בדרכים החקלאיות סייעה לו להגיע למוקדי הטבח בדרכים עקיפות מבלי להיפגע. במהלך אחד החילוצים הצליח דוידיאן באומץ רב ובתושייה יוצאת דופן להציל נערה מידיהם של שישה מחבלים תוך שהוא מתחזה לערבי. במבצעי החילוץ שהוביל הציל את חייהם של למעלה מ-700 איש שחבים לו את חייהם.
|
|
המלצות רבות מספור הגיעו לוועדה הציבורית בבקשה להעלות על נס את פועלן של כיתות הכוננות. הוועדה הציבורית בחרה בענבל ליברמן מקיבוץ ניר-עם, בברק שלום מקיבוץ עלומים, באביחי אליה מהישוב חוות יאיר ובטל לויט ממטולה להשיא יחד, כנציגי כיתות הכוננות בכל הארץ, את אחת המשואות. ענבל ליברמן, רק בת 26, היא רכזת הביטחון של קיבוץ ניר עם. בבוקר ה-7 באוקטובר, תחת מתקפת הרקטות על יישובי הנגב המערבי, זיהתה רעשים חריגים ליד הקיבוץ והחליטה לפעול במהירות. היא הותירה את שער הברזל של הקיבוץ סגור, העמידה חברים חמושים על גדר הקיבוץ ופרסה את חברי כיתת הכוננות במארבים לקראת פלישה אפשרית. במעשיה, הצילה את חייהם של חברי הקיבוץ. ברק שלום, מפקד כיתת הכוננות של קיבוץ עלומים, עמד בבוקר ה-7 אוקטובר בראש כיתת כוננות מצומצמת של 12 מתנדבים. על-אף הנחיתות המספרית והחוסר בתחמושת הצליחו הוא וחבריו, יחד עם עוד 3 חיילים שהצטרפו ללחימה, להתארגן ולהתייצב כחיץ בין מרצחי החמאס לבין הבתים הראשונים בעלומים. בלחימתם מנעו מהמחבלים להגיע לבתי הקיבוץ והצילו את חבריו. אביחי אליה הוא חבר כיתת הכוננות בישוב חוות יאיר שבשומרון. ב-7.10, עם קבלת הידיעות הראשונות על הפלישה לישובי העוטף, הוא מיהר יחד עם עוד תשעה מחבריו לישוב לצאת ולהצטרף ללחימה ולהגנה על ישובי הנגב המערבי - כשהם חמושים באקדחיהם בלבד. אביחי נלחם בצומת מעון וברעים, נפצע פצעים קשים וניצל בנס. בימים אלה הוא עובר עדיין ניתוחים ושיקום. טל לויט הוא חקלאי, חבר כיתת הכוננות ודור שישי במושבה מטולה. ביתו נפגע מפגיעה ישירה של טיל לבנוני. יחד עם חבריו מכיתת הכוננות של המושבה לויט ממשיך להילחם על הגנת המושבה. הוא עושה זאת מתוך חמ"ל תת-קרקעי, שממנו הוא וחבריו מנהלים את הקו הראשון של הלחימה על הבית. אחרי הטבח בנגב המערבי, פרסו חברי כיתת הכוננות של מטולה רשת מצלמות ברחבי העיר. הם מבצעים גם תצפיות אל מעבר לגבול ואל מקורות הירי של האויב. ומסייעים לצה"ל לאתר יעדים לתקיפה. לויט חי בחמ"ל כבר למעלה מחצי שנה, והוא מתכוון להמשיך ולהגן על המושבה ככל שיידרש ממנו.
|
|
הוועדה הציבורית בחרה ביוסף חדאד ואלה קינן כנציגי חזית ההסברה הישראלית, להשיא משואה. יוסף חדאד, בן למשפחה ערבית נוצרית מחיפה, התנדב לשירות קרבי בצה"ל, שירת כמפקד ונפצע קשה במהלך מלחמת לבנון השנייה. לאחר שהשתקם החליט להקדיש את חייו למען ההסברה הישראלית בעולם תוך הדגשת השותפות בין יהודים לערבים. בשנת 2018 הקים את עמותת "ביחד - ערבים זה לזה" אשר מקדמת את שילוב הערבים בישראל תוך קידום וצמצום הפערים ועידוד גיוס לצבא ולשירות הלאומי. מ-7 באוקטובר 2023, עם תחילת מלחמת חרבות ברזל, החל במסע הסברה נרחב ברשתות החברתיות בעד ישראל כשהוא חושף את פשעי חמאס והג'יהאד האיסלאמי. חדאד משמיע את קולם של חלק מערביי מדינת ישראל הגאים באזרחותם הישראלית וחפצים בחיים של שותפות ושלום. תכניו אפשרו למיליונים רבים להיחשף לפניה האמיתיות של החברה הישראלית – חברה המקריבה את עצמה לטובת ערכים של שלום, מוסריות ואהבת האדם. חרף איומים רבים על חייו ממשיך חדאד באומץ במאבקו להשמעת קולה של ישראל. אלה קינן היא בלוגרית טיולים ומשפיענית רשת ישראלית. כנכדה למקימי קיבוץ כפר עזה וכקצינה במילואים לא יכלה לעמוד מנגד בעת שהחלו מתקפות על מדינת ישראל ברשתות החברתיות עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל. היא הסבה את כל פעילותה ברשתות החברתיות לטובת המאבק ההסברתי למען מדינת ישראל. קינן יצרה וקידמה את תג ההקבצה hamasisisis# שתפס תאוצה בכל העולם. בפעילותה ברשת החברתית טוויטר (אקס) נאבקה בתכנים מעודדי הסתה של משפעיני רשת וסייעה בהסרת ערוצים תומכי טרור. אך גולת הכותרת של פעילותה היא ניהולה של רשת עולמית, בת עשרות אלפי מתנדבים, אשר תפקידם להגיב מיד לאירועים ולחולל באמצעותם תהודה למסרים ולתכנים שמייצגים את הסיפור הישראלי.
|
|
בליל 14 באפריל מימשה אירן את איומיה נגד מדינת ישראל ושיגרה למעלה מ-350 טילים בליסטיים, כטב"מים וטילי שיוט על מדינת ישראל, המתקפה הגדולה ביותר מסוגה בהיסטוריה של המלחמות. גם אם רק חלק קטן מעוצמת האש הזו היה פוגע במטרותיו, הפגיעות בנפש וההרס היו בסדרי גודל בלתי נתפסים. אך לתדהמת העולם כולו, מדינת ישראל הצליחה, יחד עם שותפותיה במזרח התיכון ובעולם, ליירט 99% מכוח האש שהופנה אליה. ההצלחה ההיסטורית הזאת הושגה בזכות שותפים רבים אך בראש ובראשונה בזכות אנשי הטכנולוגיה הישראלית שמקדישים את חייהם להגנת ישראל מפני אויביה. מתוך הערכה והוקרה לפועלם הסמוי מן העין, נבחרו המהנדס בועז לוי, תא"ל (מיל.) פיני יונגמן, ואל״מ (מיל') שאול לוי להשיא משואה. בועז לוי, ממובילי ה'חץ' ותפיסת ההגנה השכבתית, כיהן כמהנדס הראשי וראש תוכנית 'חץ' במל"מ והוביל למבצעיות 'חץ 2' והמצאת 'חץ 3'. הוא כיהן כמנהל מפעל ההגנה האווירית וכראש חטיבת הטילים והחלל וכיום הוא מנכ"ל התעשיה האוירית לישראל. פיני יונגמן שירת במערך ההגנה האווירית. הוא ממייסדי מערכות 'כיפת ברזל' ו'קלע דוד' וממובילי התוכנית. כיום הוא ראש חטיבה במערכות ההגנה האווירית ברפאל. שאול לוי הוא ממייסדי מערך השליטה והבקרה של מערך ה'חץ' בחברת אלביט, הוא הקדיש את חייו המקצועיים לפיתוח מערכת ההגנה ומהווה אורים ותומים בתחום ההגנה האווירית.
|
|