שופט בית המשפט העליון, עופר גרוסקופף, דחה על הסף (5.5.24) עתירה נוספת שביקשה לקבוע שנבצר מבנימין נתניהו למלא את תפקידו כראש הממשלה. בשל העובדה שבג"ץ דחה לאחרונה עתירה זהה, העותרים חויבו - בצורה בלתי שגרתית - בהוצאות של 5,000 שקל לטובת אוצר המדינה. מדבריו של גרוסקופף עולה, כי לדעת בג"ץ אין להגיש עתירות נוספות בנושא שיתבססו על מצב המלחמה. את העתירה הגישו 28 אזרחים ובהם אנשי אקדמיה וכלכלה בכירים: פרופ' רבקה כרמי, לשעבר נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון; פרופ' מנחם מגידור, לשעבר נשיא האוניברסיטה העברית; פרופ' פרנסס רדאי; יזמי ההיי-טק דב מורן וינקי מרגליות; שוקי גלייטמן, לשעבר המדען הראשי והמנכ"ל במשרד התמ"ת; ובעלי חברת אורמת, יהודה ויהודית ברוניצקי. הם טענו, כי נתניהו מצוי בניגוד עניינים חריף בין ניהול מלחמת חרבות ברזל לבין עניינו האישי כנאשם בפלילים. גרוסקופף מציין, כי עתירה דומה עד מאוד נדחתה שלושה ימים לפני הגשת העתירה הנוכחית, אך העותרים טענו שיש הבדל ביניהן. הוא מזכיר שבג"ץ דחה ב-2020 עתירה נגד הרכבת הממשלה בידי נתניהו, אם כי הדגיש שהוא יהיה כפוף להסדר ניגוד עניינים הנובע ממשפטו. שנה לאחר מכן שב וקבע בג"ץ, כי ההסדר פותר את בעיית ניגוד העניינים בה מצוי נתניהו. גרוסקופף מוסיף: "על אף שקיים קושי ניכר וחריג במצב שבו מתנהל הליך פלילי נגד ראש ממשלה מכהן, ניהול משפטו הפלילי של ראש הממשלה נתניהו, על מערך האינטרסים האישיים הכרוך בו, אינו יוצר מניעה מוחלטת כי יכהן כראש הממשלה, ובוודאי שלא אם איננה ניתנת לריפוי באמצעות הסדר ניגוד עניינים, כפי שסוברים העותרים. "במילים אחרות, הגם שלא נעלמה מעיני בית משפט זה חומרת ניגוד העניינים בו מצוי ראש הממשלה נתניהו כל עוד נמשך ניהול משפטו הפלילי, הרי שהוא קבע בשני פסקי הדין הללו, לאחר דיון לגופו של עניין בהרכב מורחב ובהרכב הבכיר, כי מר נתניהו יכול לשמש כראש ממשלה כל עוד לא הוכרע דינו, והוא בחזקת חף מפשע. זאת, כפוף לכך שיפעל בהתאם להסדר ניגוד העניינים שגובש בעניינו, ואשר נועד ליתן מענה לחשש האמור".

הנהגת המדינה אינה תלויה בכוחם של אויביה

גרוסקופף דוחה את הטענה לפיה המלחמה משנה את המצב: בג"ץ פסק את אשר פסק "מתוך הנחה שכפוף להסדר ניגוד העניינים, מר נתניהו ימלא את תפקידו כראש ממשלה - על כל המשתמע מכך. ניהול מצבי משבר - בראש ובראשונה, ניהול מלחמה - מהווה פונקציה מרכזית והכרחית של תפקיד ראש הממשלה בכל מדינה, ובוודאי שלא ניתן להפרידה מעצם הסמכות לעמוד בראש הרשות המבצעת במדינת ישראל. "...אין למדינת ישראל ראש ממשלה של שלום וראש ממשלה של מלחמה, וממילא לא ניתן לקבל כי כשירות לשמש בתפקיד מתייחסת אך לתקופת שגרה, ואינה משתרעת גם על ימי חירום. למרבה הצער, כפי שנוכחנו שוב בשבת השחורה של השבעה באוקטובר, המעבר בין רגיעה לבין אסון מתרחש לעיתים כהרף עין - וגם מטעם זה, זהות העומד בראש הרשות המבצעת, אינה יכולה להיות מוגבלת ומתוחמת לעתות רגיעה; עליה להיות תקפה באותה מידה, ואף ביתר שאת, גם כשמתרגשים עלינו ימי צרה. על כן, הקביעה השיפוטית כי מר נתניהו יכול לשמש כראש ממשלה למרות ההליך הפלילי המתנהל בעניינו, כפוף להסדר ניגוד העניינים, חלה, כעניין עקרוני, גם במצב מלחמה". גרוסקופף מדגיש, כי נקודת המוצא של העותרים - לפיה תוקפו של הסדר ניגוד העניינים תלוי במצב הביטחוני - "פותחת פתח להגשות חוזרות ונשנות של עתירות בהן תבוקש העברת ראש הממשלה נתניהו מתפקידו על-רקע נסיבות שונות ומגוונות, שמטבע הדברים נוצרות ומשתנות כל העת. אולם לא ניתן לקבל מצב בו מילוי פונקציות שלטוניות חיוניות ויסודיות במדינת ישראל, דוגמת ניהולה של מלחמה, ידרוש בחינה שיפוטית בכל פעם בו חל שינוי במצב הביטחון. כך, הן בשל חוסר היציבות השלטונית הכרוך בהלכה שכזו; והן בשל החשש שגורל הנהגת המדינה יהיה תלוי לא ברצון תושביה, אלא בעוצמת כוחם של אויביה". עוד דוחה גרוסקופף את הטענה, לפיה בקשות של ההגנה במשפט נתניהו לקבל דחיות, מלמדות שאין ביכולתו למלא את תפקידו. "מטבע הדברים, בקשות מסוג זה נדונות במסגרת ההליך הפלילי בהתאם לכללים המקובלים, ואין לפנינו כל אינדיקציה לכך שבקשות אלה, או ההכרעות המתקבלות לגביהן, משליכות באופן מהותי על תפקודו של מר נתניהו כראש ממשלה". השופטים נעם סולברג ודוד מינץ הסכימו עם גרוסקופף. את העותרים ייצגו עוה"ד דפנה הולץ-לכנר וקמילה מיכמן.