רונית מנחם, שהייתה קלדנית בבית משפט השלום בתל אביב, פוטרה לאחר שהדליפה מידע למתנגדת החיסונים יוספה ברק. מדובר בין היתר במידע מתוך תיק הטרדה מאיימת, אשר התנהל תחת איסור פרסום. מנחם, שהייתה קלדניתו של השופט טל חבקין, הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים ערעור על חומרת עונשה. מנחם אומרת כי היא הייתה בין מתנגדי החיסונים בתקופת הקורונה (אם כי בעצמה התחסנה כדי שתוכל להמשיך בעבודתה), ועקבה ברשתות אחרי המתנגדים המובילים ובהם ברק שהייתה מן הבולטים שבהם. לדברי מנחם, היא העריצה את ברק וראתה בה סוג של גורו; "באופן נאיבי, שלא לומר ילדותי, ניסתה למצוא חן בעיניה ולמשוך את תשומת ליבה". מנחם ידעה שברק מנהלת הליכים משפטיים שונים, ולדבריה זה היה הרקע למעשיה. מנחם מדגישה, כי מדובר הייתה בהתנהגות לא ראויה ולכן היא הודתה והביעה חרטה כבר בתחילת החקירה המשמעתית נגדה בנציבות שירות המדינה. לדבריה, היא נקלעה למערבולת בשל מאבק החיסונים והלכה בצורה עיוורת אחרי ברק, שרבים נפלו ברִשתהּ, ורק בשלב מאוחר מאוד הבינה ש"נפלה קורבן לאישה ערמומית ומתוחכמת". על-פי הערעור, מנחם הודתה שהיא לא דיווחה על הקשר שלה עם ברק, וישבה כקלדנית במספר הליכים שהתנהלו בפני חבקין ובהם ברק הייתה צד. במספר הזדמנויות העבירה מנחם לברק "מידע ללא סמכות ותוך הפרת חובת הסודיות והאמון שניתנו בה". מדובר היה בין היתר במידע מתוך תיק למניעת הטרדה מאיימת, אשר התנהל תחת צו איסור פרסום. היא גם מסרה לברק את רשמיו של חבקין לגביה ושיחה שקיימה לכאורה איתו על קבלת ההחלטה בתיק. בחודש שעבר גזר בית הדין המשמעתי של נציבות שירות המדינה על מנחם פיטורים לאלתר (תוך תשלום פיצויים), פסילה משירות המדינה לשנה ופסילה מהנהלת בתי המשפט למשך שלוש שנים. היא טוענת בערעורה (10.5.24), כי העונש חמור מדי ומתעלם מטיב הקשר שלה עם ברק, מכך שהיא בת 63 ואם יחידנית לשני ילדים, שהיא עובדת מצטיינת שזהו הכישלון הראשון שלה, שמדובר בניגוד עניינים ברמה נמוכה ושמצבה הכלכלי קשה. הערעור הוגש באמצעות עו"ד אילה הוניגמן.