ה
ממשלה מבטיחה לבג"ץ (16.5.24) להשלים עד סוף מושב הקיץ של הכנסת - ב-31 ביולי - את החקיקה בנוגע לגיוס החרדים, על-פי המתווה שאימצה ועדת השרים לחקיקה. מדובר בהמשך החקיקה שאושרה בקריאה ראשונה ב-2022, למרות שהיועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, סבורה שלא ניתן להסתמך כיום - לאור מלחמת חרבות ברזל - על אותו מתווה.
מדובר במתווה שהציע
בני גנץ כאשר היה שר הביטחון, ואשר הוצג כבר אז כפתרון זמני עד לגיוס נרחב יותר; כעת מבקשת הממשלה להפוך אותו להסדר הקבוע. בפועל, מדובר בגיוס של חלק קטן מאוד מבין החרדים (אם בכלל), שכן המתווה נועד אז בעיקר לשלב אותם בשוק העבודה. הוא אושר כעת בניגוד לדעתם של גנץ ושר הביטחון,
יואב גלנט, ומיארה צפויה להתנגד בבג"ץ לאישורו. עם זאת, הממשלה עשויה לטעון שבג"ץ אינו צריך להכריע כעת משום שמדובר בחקיקה תלויה ועומדת, אלא להמתין להשלמתה.
התצהיר המשלים הוגש בשם הממשלה ולא בשמם של שר הביטחון והרמטכ"ל, לאחר שמיארה הבהירה שהייצוג הנפרד שאישרה הוא לממשלה בלבד ולא ליתר הגורמים הממלכתיים שהיא מייצגת. לפיכך, צפוי שגלנט ורב-אלוף
הרצי הלוי יתנגדו לאימוץ המתווה הישן-חדש, שכאמור לא הוגש על דעתם. מיארה הבהירה קודם לכן, כי התשתית העובדתית כיום שונה לחלוטין מזו של 2022, ואף אמרה שקיים קושי ניכר בכך שמערכת הביטחון אינה שותפה למתווה זה.
הממשלה יוצאת חזיתית נגד גלנט - יממה לאחר ההתנגשות הגלויה בינו לבין ראש הממשלה,
בנימין נתניהו. היא אומרת שניסתה בחודשים האחרונים לגבש מתווה מוסכם, "אלא שאי-אפשר היה להשלים את המלאכה בשל מניעה מצד הייעוץ המשפטי לממשלה שנומקה בכך שלא נעשתה עבודת מטה מקצועית ובהעדר גושפנקא של מערכת הביטחון (הגם שנציגיו היו שותפים לשיח המקצועי), כאשר העדר חותמת זו נעוץ בהחלטה של שר הביטחון שלא לאפשר למערכת הביטחון להעביר לממשלה עמדה התומכת במתווה גיוס כלשהו, אשר אינו מקובל על השר בני גנץ".
לדעת הממשלה, המתווה מ-2022 נותן מענה לפסיקת בג"ץ בכך שהוא הסדר קבע ולא הוראת שעה. הוא "משקף איזון ראוי בין התכליות של צמצום אי-השוויון, שילוב הציבור החרדי במשק והכרה בחשיבות לימוד התורה. הוא מספק מנגנונים חדשים, חלקם בעלי 'שיניים', שיש בכוחם להגשים את התכליות העומדות בבסיסו. הוא מסדיר את הנושא בהיותו הסדר ראשוני בחקיקה ראשית, תוך צמצום משמעותי של שיקול הדעת הנתון לשר הביטחון בעניין דחייה ופטור של תלמידי הישיבות. מדובר בהצעה ראויה אשר מהווה צעד חשוב בשילוב הציבור החרדי בגיוס לצבא ובמשק, וכל זאת תוך הכרה בחשיבות הגדולה של לימוד התורה".
שעת כושר ייחודית בגלל המלחמה בהתייחסה להשלכות המלחמה, אומרת הממשלה, כי האירועים "השפיעו על כל מרכיבי החברה הישראלית שמבינים היטב את גודל השעה והצורך בשינוי משמעותי בהיקף המתגייסים לצה"ל ולמסגרות שירות נוספות וזאת מבלי לפגוע בלומדי התורה, אלו ש'תורתם אומנותם' ומקדישים את חייהם ללימוד תורה". אולם, דרישה לגיוס מלא ומיידי של החרדים "אינה מעשית ותנציח את המצב לפיו מינימום של צד אחד לא יפגוש לעולם את המקסימום של הצד השני וחלילה היא עלולה להוביל לקרע בעם".
לדברי הממשלה, "עם כל הצער שבדבר, דומה כי אחת ההשלכות של האירועים הנוראיים שהתרחשו ב-7 באוקטובר היא שנוצרה שעת כושר ייחודית לקידום הסדרים, שעובר לאירועים אלה לא היה להם כל סיכוי לעבור. ויתור על הזדמנות ייחודית זו לקדם הסכמות בסוגיה זו, שקרעה משך שנים ארוכות כל כך את העם והחברה הישראלית, יהיה משום בכייה לדורות, ואל לנו לתת לכך יד.
"...הממשלה רואה בשירות בצה"ל ערך חשוב ביותר וצורך לאומי משמעותי ולשם כך פועלת על-מנת להגדיל את שיעור המתגייסים מקרב בני הציבור החרדי בשים לב לאתגריה הביטחוניים של המדינה בכלל ובפרט מאז פרצה מלחמת חרבות ברזל ומשוכנעת כי הדרך לעשות זאת עוברת דרך מתווה גיוס מוסכם ולא דרך גיוס בכפייה של בני הישיבות".
עוד אומרת הממשלה, כי צה"ל אינו חייב לקרוא כבר כעת לכל החרדים להתגייס, שכן מדובר בסמכות שיש לו שיקול דעת כיצד להפעיל. היא גם טוענת, כי מבחני התמיכות בישיבות אינם יוצרים קשר כלשהו בין דחיית השירות לבין התמיכות, ולכן ניתן להמשיך את התמיכות - בניגוד להחלטת בג"ץ לפיה הן ייפסקו מיידית. התגובה הוגשה באמצעות עוה"ד דורון טאובמן ו
ירון ליפשס.