בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג הורה לישראל (24.5.24) להפסיק מיד את הפעולה הצבאית ברפיח, בנימוק שהיא מעלה חשש לפגיעה קשה באוכלוסייה האזרחית ברצועה תוך הפרת האמנה למניעת רצח עם. בית הדין דחה את בקשת דרום אפריקה להורות לישראל להפסיק לחלוטין את המלחמה. ההחלטה התקבלה ברוב של 12 שופטים נגד שלושה, ובהם השופט אהרן ברק. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מכנס התייעצות שרים כדי להחליט כיצד להגיב על ההחלטה, כאשר לפי כל ההערכות - ישראל תסרב לציית לצו. ההחלטה הוקראה בידי נשיא בית הדין, נוואף סלאם הלבנוני. היא פותחת בקביעה שהתנאים בעזה בכלל וברפיח בכלל החמירו משמעותית, במיוחד בתחום המזון, ולכן יש הצדקה לבחינה מחודשת של החלטתו הקודמת מחודש מארס (בה הסתפק בעיקר בדרישה להגדיל את הסיוע ההומניטרי). "המצב הקטסטרופלי החמיר עוד יותר" והדאגה שהביע בית הדין בהחלטתו הקודמת התממשה. "המצב כעת הוא הרה אסון", נקבע בהחלטה. "המתקפה היבשתית בה החלה ישראל נמשכת והובילה לפינויים נוספים. כתוצאה מכך, 800,000 איש נעקרו מרפיח". בית הדין סבור, כי הצעדים עליהם הורה בהחלטתו הקודמת לא עונים בצורה מלאה על הדרישות הנובעות מן המצב החדש. הוא שב וקובע, כי לכאורה יש מקום להיענות לבקשת דרום אפריקה להגן בדחיפות על תושבי הרצועה מפני רצח עם, כפי שקבע כבר בהחלטה הקודמת. עיכוב במתן הסעדים עלול לגרום נזק בלתי הפיך, הוא ממשיך. בקביעות אלו, בית הדין מסתמך רבות על דיווחים של האו"ם ובראשם על דברי המזכ"ל אנטוניו גוטרש [שעמדתו מאז פרוץ המלחמה היא אנטי-ישראלית במובהק]. על-פי דיווחים אלו, המצב יחמיר אם המתקפה תימשך. בית הדין אינו משוכנע שמאמצי הפינוי והצעדים האחרים שנקטה ישראל להגן על האוכלוסייה האזרחית, די בהם כדי להגן על האזרחים מפני הסכנות הנובעות מן הפעולה הצבאית – נאמר בהחלטה. ישראל לא סיפקה מידע מספיק לגבי בטחונם ותנאי חייהם החיוניים של הפלשתינים אשר פונו מרפיח. לכן, המסקנה היא שהיא לא נתנה מענה מספק לצרכים אלו. המצב הנוכחי מגביר את הסיכון לנזק בלתי הפוך ולכן יש דחיפות במתן צווי ביניים, נאמר עוד. עם זאת, הצעדים הנחוצים אינם אלו שביקשה דרום אפריקה, נאמר בהחלטה [דהיינו: להפסיק לחלוטין את המלחמה]. לכן, בית הדין הורה לישראל "לעצור מיד את המתקפה וכל פעולה אחרת ברפיח העלולה לפגוע באוכלוסייה האזרחית ואשר עלולה לגרום להרס מלא או חלקי שלה". עוד הורה בית הדין לישראל להבטיח שמירת ראיות ולאפשר גישה חופשית לכל גוף חקירה שיסמיך האו"ם לחקור את הטענות לרצח עם. עוד נקבע, כי יש צורך ליישם מיידית את ההחלטות הקודמות בנוגע לסיוע ההומניטרי, כך שהוא יינתן בצורה מיידית ובהיקף המלא הדרוש, ומעברי הגבול – במיוחד מעבר רפיח [שבשליטת מצרים] – יישארו פתוחים. בית הדין הורה לישראל לדווח בתוך חודש על מילוי הוראותיו. לבסוף קורא בית הדין לשחרר מיד וללא תנאי את כל החטופים. בית הדין אומר, שהוא מודאג מאוד מכך שרבים מהם עודם בשבי. דרום אפריקה, אשר הגישה תביעה נגד ישראל בטענה לביצוע רצח עם ברצועה, טענה כעת, כי ישראל מבצעת פשע זה בדמות פגיעה באזרחים ברצועה. בצורה נקודתית היא טוענת, כי קיימת סכנה מיידית לחייהם ושלומם של למעלה ממיליון תושבי רפיח וסביבתה, ולכן כאמור מבקשת להורות לישראל להפסיק את הפעילות הצבאית ולאפשר הכנסת סיוע הומניטרי ללא מגבלה. ישראל השיבה, כי היא פעלה ופועלת בהתאם לחוק הבינלאומי ובהתאם לזכותה להגנה עצמית. ישראל הזכירה את העובדות מהן מתעלמת דרום אפריקה - חמאס הוא שפתח במלחמה, מחזיק 130 חטופים ומשתמש בפלשתינים כמגנים אנושיים. עוד ציינה ישראל את הכמויות הגדולות של סיוע הנכנסות מדי יום, ושהיא מגבילה את עצמה ברפיח כדי להגן על האוכלוסייה. ישראל אינה מתכוונת להיענות לצו, מה שצפוי להוביל לדיון במועצת הביטחון בדרישה לאכוף עליה את הציות, כולל תחת איום בעיצומים. בתרחיש כזה, ההכרעה תלויה בשאלה האם ארה"ב תטיל וטו. בכל מקרה, עצם קיומו של צו חושף את ישראל לעיצומים נקודתיים מצד מדינות ויהווה מהלומה דיפלומטית קשה נוספת, לאחר בקשתו של התובע בבית הדין הפלילי, כרים חאן, לעצור את בנימין נתניהו ויואב גלנט בטענה לפשעים נגד האנושות.