היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, יוצאת בחריפות נגד מה שהיא מכנה "הרפורמה השקטה" שהיא לדבריה ההמשך הנסתר של הרפורמה המשפטית. מיארה מצביעה בין היתר על נסיונה של הממשלה להיעזר בצורה נרחבת בעורך דין פרטי בנושא גיוס החרדים ועל נסיונות לפוליטיזציה של השירות הציבורי ובראשם המשטרה. היא דיברה (27.5.24) בפתיחת כנס לשכת עורכי הדין באילת.
מיארה דיברה תחילה על ההיבטים המשפטיים של מלחמת חרבות ברזל: "עלינו כמשפטנים לתת מענה חוקי ראוי לאתגרים הניצבים בפני הדרג המדיני והצבאי, בהתחשב באתגר הייחודי שמציב חמאס; כך אנו עושים. הצבא פועל על-פי עקרון טוהר הנשק; זו אינה חולשה, אלא עוצמה מוסרית של מדינה יהודית ודמוקרטית".
מיארה הדגישה, כי התביעה שהגישה דרום אפריקה לבית הדין הבינלאומי בהאג היא שימוש ציני ופסול בהסדרי המשפט הבינלאומי ועיוות מוחלט של המושג "רצח עם", שכן חמאס הוא המבצע
פשעי מלחמה. "מדינת ישראל היא מדינת חוק והיא תמשיך להגן על עצמה כמדינת חוק".
מיארה יצאה גם נגד התובע בבית הדין הפלילי הבינלאומי, כרים חאן: "איננו נרתעים מלמצות את הדין עם אדם כלשהו, ואף עם ראשי הצבא והמדינה, בהתקיים חשדות מבוססים לעבירות על החוק. אנחנו בוחנים ונבחן באופן יסודי חשדות לפעולות לא חוקיות. איננו זקוקים לסיוע מן החוץ כדי לברר חשדות לפלילים".
עוד אמרה מיארה, כי המהלך של חאן עומד בניגוד לרעיון הבסיסי של בית הדין, אשר נכנס לתמונה רק במקרים של לית דין ולית דיין במישור המקומי. היא הזכירה, כי בג"ץ מקיים בימים אלה ביקורת שיפוטית בנוגע לסיוע ההומניטרי לעזה ואמרה כי חאן היה צריך להמתין למיצוי ההליכים הפנימיים ולתת לישראל הזדמנות הוגנת לחקור את עצמה.
"לגלות ערנות דמוקרטית מוגברת" בנוגע לזירה הפנימית, אמרה מיארה: "דווקא בעת הזאת עלינו לגלות ערנות דמוקרטית מוגברת. תפקידנו, כשומרי סף, הוא להתריע מפני מקרים של ניצול מצב החירום לרעה. עלינו להבטיח שגם בעת מלחמה - יישמר שלטון החוק ויישמרו כללי המינהל התקין".
כאמור, מיארה התייחסה במיוחד לסוגיית גיוס החרדים: "ייעוץ משפטי מקצועי אינו יכול להגן, מבחינה משפטית, על מצב שבו ביד אחת הממשלה מגבירה את הנטל על המשרתים ומעצימה את הפגיעה בזכות לשוויון; וביד השנייה מקדמת חקיקה ממשלתית, בלי להתבסס על נתונים ביטחוניים וכלכליים עדכניים. והייעוץ המשפטי לממשלה בוודאי לא נתן יד ולא ייתן יד לניסיון לעקוף צו ביניים של בג"ץ שהקפיא תמיכות כספיות או לרוקן אותו מתוכן מעשי".
מיארה הסבירה מדוע התנגדה בתוקף לעמדת הממשלה, לפיה עורך דין פרטי ייצג לא רק אותה כגוף אלא גם את כל הגופים הממשלתיים ובהם צה"ל. "ממשלת ישראל ביקשה להרחיק את שומרי הסף מהאירוע. לבטל את יכולתו של הייעוץ המשפטי לשמש כבלם על הכוח השלטוני או לשמור על שלטון החוק... לו צלח ניסיון הממשלה, מי שהיה נותן הנחיות למשרדי הממשלה ולצבא היה עורך דין פרטי שנבחר ונשכר על-ידי הממשלה. זאת, גם בכל הנוגע לעיתוי הוצאתם של צווי גיוס לבני הישיבות או להיקף התמיכות שניתן להעביר עבורם.
"תוצאה לפיה עורך דין פרטי הוא שיוביל את אופן ניהול האירוע המשטרי המורכב הזה; יועץ משפטי ב'משרת אמון'. את הניסיון לנטרל את הבלמים על הכוח השלטוני שלא בדרך של חקיקה, אלא בדרך של פירוק דרכי העבודה הרגילות והתקינות, ניתן לכנות 'רפורמה שקטה, הרפורמה 'הסמויה מן העין'. תפקידנו הוא לכוון זרקור אל התופעה הסמויה, כי המחירים הכלכליים, החברתיים, הביטחוניים והדמוקרטיים של העדר שלטון חוק הם כבדים", התריעה.
"נורת אזהרה מהבהבת" עוד דיברה מיארה על מגמת הפוליטיזציה של השירות הציבורי, אשר "מרסקת את חובת הנאמנות הציבורית. היא מפרקת את יכולתם של עובדי הציבור לומר לא לכוח השלטוני, במקרים שהחוק דורש זאת. היא משתקפת בין היתר במגמה הרעה של מעבר מתפיסה של עובדי הציבור כחבים בנאמנות ציבורית כלפי הציבור כולו לציפייה לנאמנות אישית כלפי הדרג הממנה.
"כחלק מהמאבק בפוליטיזציה של המערכות הציבוריות יש לגנות בכל תוקף מתקפות פופוליסטיות כלפי עובדי ציבור. כך לדוגמה, נרמז כי שופט אשר קיבל החלטה שיפוטית שלא מצאה חן בעיני גורם פוליטי זה או אחר, הוא 'אויב מבית' אם זוהי רמת התוקפנות כלפי שופטים, ניתן לדמיין את חששם של עובדי ציבור מן המניין להפוך למטרה.
"המתקפות הללו הן יותר מטקטיקה יעילה לגריפת תמיכה ברשתות החברתיות. הן מפעילות לחץ על עובדי הציבור. המסר לעובדי הציבור ברור - כאשר תקבל החלטה נגד הזרם, יהיה לה מחיר במישור הציבורי ולפעמים גם במסלול הקידום. לנו - עובדי הציבור - אסור להירתע. עובדי ציבור, ובוודאי שומרי סף, חבים חובת נאמנות כלפי הציבור, וכלפיו בלבד. זהו מקור כוחנו. זהו המצפן המקצועי שלנו. וזה האתוס שלנו".
מיארה יצאה נגד התיקון לפקודת המשטרה ביוזמתו של
איתמר בן-גביר, ונגד סירובו לכלול בה הוראה הקובעת את אופיה הא-פוליטי של המשטרה. עובדה זאת "חייבת להדאיג כל אזרח. זו נורת אזהרה מהבהבת". לדבריה, התיקון לפקודת המשטרה כשל בדבר הבסיסי ביותר - הוא לא מציב גבולות בפני הדרג הפוליטי ובפני שרשרת הפיקוד במשטרה למניעת פוליטיזציה של המשטרה. "אין זה כשל בלתי מתוכנן, אלא יעד שהחקיקה ביקשה להשיג".