סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב,
שי יניב, אישר (4.6.24) את החלטת שר התקשורת,
שלמה קרעי, לסגור למשך 35 יום את שידורי ערוץ אל-ג'זירה בישראל. יניב אומר כי השתכנע שהערוץ שבבעלות ממשלת קטר משרת את חמאס ומסית נגד ישראל. לצד זאת, הוא קיצר את תקופת הסגירה בעשרה ימים בשל הימנעות המדינה מקיום שימוע לפני הפסקת השידורים. תקופת הסגירה החלה ב-5.5.24, והמשמעות היא, שהרשת תוכל לחזור ולשדר מישראל בעוד ארבעה ימים (9.6.24). משרד התקשורת מסר, כי קרעי פועל להאריך את הסגירה ב-45 יום נוספים.
חוק אל-ג'זירה (כפי שהוא מכונה) נכנס לתוקפו לפני חודשיים ומאפשר לשר התקשורת, בהסכמת ראש הממשלה והקבינט המדיני-ביטחוני, לפעול נגד גופי תקשורת שתכניהם "פוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה", כולל הפסקת השידורים ותפיסת אמצעי השידור. קרעי נקט צעדים אלו נגד אל-ג'זירה, והחוק מחייב שהצעד יקבל אישור בדיעבד של נשיא בית משפט מחוזי או סגנו.
המדינה טענה, כי "אל-ג'זירה מציגה פרסומים המזדהים עם פעילות ארגון הטרור חמאס, לרבות הצגת מתקפות של הארגון כלפי חיילי צה"ל כהצלחות, האדרת פעילות האויב והסתה". היא הציגה בפני יניב דוגמאות משידורי הערוץ, לצד חוות דעת וחומר גולמי חסויים המלמדים על איומים ביטחוניים ועידוד לטרור נגד ישראלים, זהות אינטרסים בין הערוץ לחמאס ומעורבות של אנשיו בפעולות טרור. לדברי המדינה, כל גורמי הביטחון תמכו בהחלטה. הערוץ טען שהוא משדר בצורה אובייקטיבית ונותן במה גם לעמדותיה ודבריה של ישראל, אינו מסית לאלימות, קשריו עם חמאס הם עיתונאיים בלבד וכתביו אינם מעורבים בפיגועים.
"באופן מובהק בראיות משכנעות" יניב עומד על חשיבותו של חופש העיתונות, לצד העובדה שאינו מוחלט אלא יחסי וניתן להגבילו (כמו זכויות יסוד אחרות). "ימי מלחמה משליכים על נקודת האיזון שבין
חופש הביטוי לבין ביטחון המדינה", הוא מוסיף בהסתמכו על פסיקת בית המשפט העליון. הפעלת חוק אל-ג'זירה מחייבת "קיומן של ראיות בעלות עוצמה: משכנעות, ברורות וחד-משמעיות לכך שהתכנים המשודרים פוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה".
לדברי יניב, "התמונה העולה מהמסמכים מצביעה באופן מובהק בראיות משכנעות, ברורות וחד-משמעיות על אודות הקשר ההדוק, לאורך זמן, בין ארגון הטרור חמאס לבין ערוץ התקשורת אל-ג'זירה, תוך שארגון הטרור מקדם את מטרותיו באמצעות הערוץ. מאפיינים אלה רחוקים כמזרח מן המערב מהמטרות המקובלות ומהקשרים המקובלים בין ערוץ תקשורת למושאי התקשורת". הערוץ מוסר בזמן אמת את מיקומם של חיילי צה"ל ואף שידר סרטון הדרכה כיצד לפגוע בטנק ישראלי.
יניב מסכם: "התמונה הכוללת המתקבלת לא מותירה מקום לספק על אודות אופי מערכת היחסים הנמשכת שבין ערוץ אל-ג'זירה לבין ארגון הטרור ובכך שתכנים המשודרים בו משרתים את ארגון הטרור חמאס ומצויה בהם פגיעה משמעותית בביטחון המדינה, הנתונה במלחמה קשה בארגון הטרור".
"לא הרי ימי שלום כימי מלחמה" המדינה טענה שלא הייתה חייבת לערוך שימוע לאל-ג'זירה לפני ההחלטה וכי שימוע אף עלול היה לאפשר לערוץ להעלים ציוד ואמצעי שידור. בהמלצתו של יניב נערך שימוע בדיעבד במקביל לדיון בתיק, וקרעי וגורמי הביטחון לא שינו את עמדתם; ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, והקבינט לא מילאו את חלקם בבדיקה בדיעבד ונמסר שלא יעשו זאת בימים הקרובים. לאור זאת החליט כאמור יניב על בטלות יחסית: קיצור הסגירה בעשרה ימים.
לבסוף בוחן יניב את מידתיות החלטתו של קרעי ואומר כי לא ניתן למנוע באמצעים חריפים פחות את הפגיעה בביטחון המדינה: הערוץ משדר מחוץ לישראל ואינו כפוף לצנזורה, הליך פלילי הוא רק בדיעבד ואינו מונע מיד את הפגיעה ופנייה אל הערוץ להסרת תכנים תלויה ברצונו הטוב. "לא הרי ימי שלום כימי מלחמה. המחוג הדק המסמן את נקודת האיזון בין כלל השיקולים מוסט בשים לב למורכבות הייחודית בתקופת מלחמה. אכן, לחופש הביטוי חשיבות מיוחדת בשעת מלחמה. אולם כאשר קיימת פגיעה משמעותית בביטחון המדינה - ניתנת הבכורה לשיקול האחרון", מסיים יניב.
את המדינה ייצגה עו"ד שירי רום, את אל-ג'זירה ייצג עו"ד חוסיין אבו-חוסיין, ואת האגודה לזכויות האזרח - עו"ד הגר שחטר.