שר הביטחון, יואב גלנט, צפוי להצביע היום במליאת הכנסת נגד הצעת ראש הממשלה בנימין נתניהו להחלת דין רציפות על חוק הגיוס מהכנסת הקודמת. גלנט טען בממשלה שמדובר ב"קרקס פוליטי" שהוא לא רוצה להשתתף בו. חברי כנסת נוספים שוקלים לא להגיע להצבעה. אתמול פנה יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ, בנאום הפרישה שלו לשר הביטחון. "יואב, אתה מנהיג אמיץ ונחוש ומעל לכל - פטריוט", אמר גנץ, "בעת הזו, המנהיגות והאומץ הם לא רק להגיד את מה שנכון - אלא לעשות את מה שנכון". גם יו"ר ועדת חוץ וביטחון, יולי אדלשטיין, הודיע כי הנוסח הנוכחי של החוק לא מקובל עליו, והבהיר כי אחרי שהחוק יגיע אליו לוועדה, הוא לא יישאר כמו שהוא. טלי גוטליב שקלה שלא לתמוך בחוק, אך צייצה בעקבות זרי אבל שהונחו בפתח ביתה וכתבה: "מופרעים שכמותכם. אם התלבטתי לרגע אם להתנגד, הזרים שהנחתם בפתח ביתי שכנעו אותי להצביע בעד. לא תנסו להטיל עליי אימה". מחאה נוספת התקיימה מחוץ לביתו של השר ניר ברקת, שם ארגון "אימהות בחזית" הקים קיר זיכרון עם שמות חללי חרבות ברזל. הרשימה הערבית המאוחדת הודיעה כי תצביע נגד החוק. בהודעה המפלגה נמסר כי "נכון שאי התערבות בחוקים הקשורים לגיוס יהודים הייתה נהוגה עד היום, אבל המצב עכשיו קשור להפלת הממשלה הגרועה והגזענית הזו בראשות נתניהו סמוטריץ' ובן-גביר". יושב הראש איימן עודה כתב: "בואו נשים סוף לשמועות, לא ניתן יד להמשך שלטון נתניהו". תנועת משמר הדמוקרטיה ופורום איילון לזכויות אדם עתרו לבג"ץ, בבקשה לבטל את החלטת הממשלה בנוגע לדין הרציפות, וזאת בטענה שהיא הייתה מנועה מלעשות זאת לנוכח עמדתה של היועצת המשפטית, גלי מיארה, ולפיה קיימת מניעה משפטית. הם גם מבקשים לקבוע שהכנסת מנועה מלהחיל את דין הרציפות, בשל עמדתה של מיארה, דבר שלטענת העותרים מהווה פגם היורד לשורשו של הליך החקיקה. לטענת העותרים, "קל להבחין כי מבחינת הממשלה, מדובר בניסיון לכפות 'מעשה עשוי', בהליך רצוף פגמים ועל כן דינו בטלות. גם העובדה כי הודעותיהם של מזכיר הממשלה [יוסי פוקס] ליו"ר הכנסת [אמיר אוחנה] מיום 27.5.2024 על רצונה של הממשלה להחיל דין רציפות על הצעת חוק תיקון 26, ושל שר המשפטים [יריב לוין] במליאת הכנסת מאותו יום, הן הודעות לקוניות ובלתי מנומקות, מלמדת על כך שמבחינת הממשלה לא חלים עליה סדרי מינהל ציבורי תקין, נתונה לה הסמכות לעשות שימוש אינסטרומנטלי בסמכות שלפי סעיף 1 לחוק הרציפות, בלא מתן דין וחשבון: לא לצורך לפעול בגבולות כללי המשפט המינהלי (במקטע הממשלתי של הטיפול בהחלטה להודיע על רציפות), ולא לצורך לנמק את עמדתה במישור המהותי או הפוליטי". ועדת השרים לחקיקה אישרה ב-16.5.24 את החלת דין רציפות על הצעת חוק הגיוס מהכנסת הקודמת מיארה סברה כי יש מניעה משפטית לקדם את ההצעה מאחר שהמציאות השתנתה, וההצעה הקודמת "אינה מגלמת את הצרכים של צה"ל במציאות של מלחמה ממושכת". המשנה ליועצת, גיל לימון, כתב: "האילוצים שעימם מתמודדת מדינת ישראל ומערכת הביטחון בעת הזו שונים בתכלית מאלה שעמדו בפניה במועד הצעת החוק, ועיקרם במחסור משמעותי ודחוף בכוח-אדם, אל מול החללים הרבים שנפלו בלחימה הנוכחית והפצועים הרבים שהוצאו מכלל כשירות מבצעית, ואל מול ריבוי החזיתות ועומס המשימות המבצעיות. מחסור זה מביא להכבדת הנטל על ציבור המשרתים בצה"ל בסדיר ובמילואים". לדבריו, "נדרש היה לגבש תזכיר חקיקה המבוסס על תשתית מקצועית עדכנית. בהצטבר כל הקשיים המשפטיים המהותיים המתוארים, עמדתנו כאמור היא כי ההצעה לאישור החלת דין הרציפות היא פגומה ביותר ונעדרת תשתית עובדתית מקצועית עדכנית המתחייבת לשם עמידה באמות-המידה החוקתיות", סיכם לימון.