עו"ד
זאב לב מהתנועה למשילות ולדמוקרטיה סקר בפני הוועדה מקרים בהם נפתחה חקירה בתופעת המינויים לאחר שפורסמה מועמדות לתפקיד, ואמר כי "אנו רואים פרסום של פתיחה בחקירה או כוונה לפתוח בחקירה והגשת כתב אישום, בהם מינוי
יעקב נאמן ורובי ריבלין, לשרי המשפטים, מינוי
רפאל איתן לשר לביטחון פנים, עו"ד דרור חוטר ישי שהתעמת עם נשיא בית המשפט העליון
אהרן ברק ומונה לחבר למינוי ועדה לבחירת שופטים,
משה סויסה, ניצב אורי בר לב ועוד. בכולם מדובר על מידע שהיה בידי הרשויות והחקירה נפתחת לאחר הודעה על המינויים. אנחנו רואים את זה במערכת בחירות גם לשלטון המקומי". הוא הוסיף, כי לעיתים ההליכים מתמשכים שנים ארוכות והעננה הזו נותרת זמן רב כאשר בסוף בהרבה מקרים או שהיא נסגרת או שלא מוגש כתב אישום, אבל המינוי כבר סוכל. לדבריו, "במקרים הללו חייבת להיות מגבלת זמן מאוד ברורה או לחלופין במקרים קיצוניים לקבל הבהרה ברורה מה הסיבות שמצדיקות הימשכות חקירה".
עו"ד וגנר, השיבה, כי יש הגבלות חוקיות כמו התיישנות ונהלים - ועל כך הורחב. "בנוסף, אלה מערכות מבוקרות כל אחת לפי שיטותיה. לא רק בקרה פנימית אלא גם חיצונית. בהקשרים הספציפיים יש הרבה עתירות על אי-קבלת החלטה או על קבלת החלטה כזו או אחרת, ובמובן הזה יש סוג של ביקורת שיפוטית. החקירות הן מורכבות ובהתחשב בעבירות. אין תשובות מחולטות שאנו יכולים להציג". עו"ד מאור טען כי נתנו למערכות הללו כלים מהותיים מאוד, ותפקידם להעניש עבריינים ולא לסכל מינויים. "נגד תופעה כזו אין כלי פיקוח, ואני לא מוכן לקבל שהמערכת הזו היא נקיית כפיים. יש לה את הכוח לסכל מינויים".
היו"ר ח"כ קלנר סיכם כי החוכמה היא לאזן בין שתי האפשרויות - "כשכל מידע וכל דבר הופך לחקירה והמינוי מסוכל, ומצד שני שאנשים יקבלו חסינות רק בגלל שהם מועמדים. כרגע לדעתי, המטוטלת בכיוון שנותן המון משקל דווקא לצד שרואה את ההאשמות והחשדות כלפי המועמדים לתפקידים, שלא מעט מהם מזוכים בהמשך והמדינה הפסידה אנשים טובים".