בעקבות דיווחים על כך שנתניהו הבטיח לעסקנים החרדיים למצוא דרך לממן את גירעונות רשתות החינוך הפרטיות, מזהיר ח"כ ולדימיר בליאק: לא נהסס לנקוט אמצעים משפטיים אם תשתפו פעולה בהעברות כספים לא חוקיות

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 21), התשפ"ד-2024 של חבר הכנסת שמחה רוטמן, חברת הכנסת דבי ביטון וקבוצת חברי כנסת. 11 חברי כנסת תמכו בהצעה, ח"כ מיכל וולדיגר התנגדה, וקראה במליאה: ״אתם רומסים את מתמודדי הנפש״. לטענתה, לפי החוק מתמודד נפש שנאשם ברצח מורישו לא יזכה לקבל ירושה למרות שזוכה בשל אי שפיות. על פי ההצעה, מי שגרם במתכוון או באדישות למותו של המוריש - יהיה פסול מלרשת אותו, וזאת ללא תלות בשאלה האם הורשע ברצח בדין הפלילי בעניינו. בית המשפט יוכל במקרים חריגים בהם השתכנע כי זה היה רצון המוריש, לסייג את פסלות הירושה. עוד לפי הצעת החוק, אם מי שנפסל לרשת הוא ילדו של המוריש, ילדיו יוכלו לרשת את חלקו במקומו. עם זאת, ילדי קרוב משפחתו של מי שרצח או ניסה לרצוח לא יוכלו לרשת, אלא אם קבע בית המשפט אחרת. בית המשפט יוכל להורות על כך שהיורש לא יוכל לפעול לשינוי מצב הזכויות בנכסים ולא יוכל להשתמש בחלקו בירושה עד לסיום ההליך הפלילי או עד להחלטה של בית המשפט לעניין פסלות.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 52), התשפ"ד-2024. מדובר בהצעה שהוגשה מטעם ועדת הכנסת. 10 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים או נמנעים. החוק מסדיר את הליך הערעור על החלטה של ועדת הכנסת שלפיה חבר הכנסת פרש מסיעתו. לפי התיקון, חבר הכנסת שהוגדר כפורש וסיעתו יהיו רשאים לערער לבית המשפט העליון (ולא לבית המשפט המחוזי, כקבוע כיום). ההצעה אף קוצבת זמנים להליך: הערעור יוגש בתוך 14 ימים מיום ההחלטה, ופסק הדין יינתן בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-30 ימים מיום הגשת הערעור.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה, התשפ"ד-2024 של חברי הכנסת צביקה פוגל, יבגני סובה וקבוצת חברי כנסת. 11 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים או נמנעים, והיא תוחזר לדיון בוועדה לביטחון לאומי. מוצע כהוראת שעה למשך שנתיים להקנות לנשיא בית המשפט המחוזי או לסגנו סמכות להוצאת צווי הגבלה שיפוטיים כלפי אדם הפועל במסגרת ארגון פשיעה או מטעמו, בהתבסס, בין היתר, על הערכת מסוכנות מודיעינית שתערוך משטרת ישראל, והכול בסייגים המפורטים בהצעת החוק, לשם מניעת עבירות פשיעה חמורה שיש בהן כדי לסכן חיי אדם. מוצע להבנות את שיקול דעתו של בית המשפט בעת קבלת ההחלטה על הוצאת צווי הגבלה שיפוטיים, בהתחשב ברמת הסיכון הנשקפת מהאדם שכלפיו מבקשים להטיל את צו ההגבלה השיפוטי, ובלבד שהוצאת הצו חיונית למניעת פגיעה חמורה בביטחונו של אדם ולא ניתן להשיג את מטרת הצו באמצעות הדין הפלילי ובדרך שפגיעתה פחותה.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - זכאות לדמי לידה עבור משרתות מילואים), התשפ"ד-2024 של חברת הכנסת פנינה תמנו וקבוצת חברי כנסת. 36 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים או נמנעים, והיא תועבר לדיון בוועדת העבודה והרווחה. מוצע בה להחשיב את תקופת שירות המילואים כתקופה מזכה לעניין הזכאות לקבלת דמי לידה, זאת אף אם היום הקובע לתחילת קבלת דמי הלידה חל בתקופת שירות המילואים.

ראש הממשלה נתניהו הבטיח לח"כ משה גפני כי הוא ידאג לכסף לחינוך העצמאי לשלם את הפנסיות של חודש יולי למורות ולעובדים כדי שהם לא יקרסו ויהיה בלאגן לפני הפגרה של הכנסת (ישראל היום).

בתום דיון סוער אישרה ועדת הכלכלה לקריאה ראשונה הצעה שתחל תהליך לסגירת עידן פלוס והחלפתו ביישומון  ▪  ברקע ויכוח על מימון הסגירה של עידן פלוס זעם יו"ר ועדת הכלכלה: בושה וחרפה שאיש לא מוכן להשתתף במימון 3 מיליון שקל לתחילת הסגירה שתחסוך לציבור 8 מיליון שקל בשנה - אנחנו במלחמה וכולם צריכים להיכנס מתחת לאלונקה"

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון - סיוע משפטי לתובע בהליך אזרחי), התשפ"ג-2023 של חברת הכנסת פנינה תמנו. 30 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים או נמנעים, והיא תועבר לדיון בוועדת החוקה. מוצע בה לעגן כהוראת קבע את ההוראה לפיה יינתן סיוע משפטי בתביעות לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000, בלא בדיקת זכאות כלכלית של מגיש התביעה. שר המשפטים, יריב לוין: "מהנתונים שנאספו התברר שישנה תועלת חברתית בביטול התנאי הכלכלי בנוגע לתביעות לפי החוק. מאז הותקן התיקון לחוק גדל באופן משמעותי מספרן של התביעות והוא אפשר לאנשים שבאופן רגיל היה להם חסם כלכלי, להגיש תביעות, ופתח בפניהם את דלתות בית המשפט".

ראש האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד מאשים את אנשי משמר הכנסת ביחס משפיל ומזלזל כלפי בני משפחות של חטופים. במכתב ליו"ר הכנסת ח"כ אמיר אוחנה, שמגלה הכלה כלפי התגרויות ומאפשר התנהגות שאינה מקובלת במשכן, כתב לפיד כי בני משפחות הלינו בפניו על כך שבכל שבוע מצרים את צעדיהם במשכן. "הבידוק נעשה קשה וחשדני יותר, הן מבחינת השילוט והן מבחינת החולצות שהם מבקשים ללבוש. כמו כן, הכניסה ליציע המליאה הוגבלה לכ-15 אנשים בלבד, ובני משפחות החטופים נותרים בחוץ, זאת בטענה להימנעות מ'פרעות' שאותן משפחות כביכול מייצרות".