ח"כ משה רוט: "אנחנו צריכים להסתכל כמו תמיד על המגוון של הדברים, על האפשרויות שיש ללקוח, זה גם עמלות וגם הריבית הגבוהה שהוא משלם וגם איזה אפשרות יש לו להימנע מהריבית הזו. או שאנחנו מגבילים את הבנקים באופן אמיתי בשני הפרמטרים האלה, שהם חייבים לתת ריבית לכסף של הלקוח בעובר ושווא, ומצד שני לצמצם את העמלות והריבית על המינוס לסכום אמיתי לפי היחס של מה שניתן ללקוח על הזכות, והאפשרות השנייה היא לפתוח את השוק לתחרות אמיתית ולהוסיף לשוק בנקים שיתנו תחרות וירידו עמלות, אבל זה לטווח ארוך, לטווח הקצר יש להגביל את העמלות, ולתת ריבית על העובר ושווא. זה מעל 300 מיליארד שקל של הציבור שנמצאים שם". ח"כ אחמד טיבי: "היה חשוב להביא את ההצעה הדחופה הזו, לגבי הריבית על המינוס בחשבונות עו"ש, שממשיכה לטפס, אמרתי במליאה ואני חוזר, על-פי גלובס דיסקונט האחרון שעיקם כלפי מעלה את העמלה לריבית המקסימלית, במדרגה הראשונה היא עלתה ל-12%, במדרגה השנייה הייתה עלייה של שני אחוזים וחצי. מהלך דומה ביצע בנק לאומי באפריל, של תוספת הסיכון המרבית הן במדרגה הראשונה והשנייה, כך שהריבית המקסימלית על המינוס עומדת על 14.4 אחוז, זו הכבדה נוספת על לקוחות שכבר היום במצב כלכלי קשה. נדמה לי שאין העלאה כזו על ריביות על יתרת זכות". ח"כ סימון מושיאשוילי: "אנחנו יודעים שאנחנו במצב לא פשוט מאז 7 באוקטובר, אנחנו מכירים את הקושי של הציבור, גם המעסיקים וגם העצמאים, זה משליך על כל הציבור. הבנקים הם מפזר הסיכון הכי טוב בשוק, הם יודעים מה טוב להם יותר ומה פחות, ולמרות זאת יש מושג שנקרא מינוס. אני חושב שיואילו הבנקים בתקופה הזו, וחובה עלינו, בשביל להוציא את אותן משפחות שנמצאות במינוס מאותו מעגל לא קל, שההלוואות שלוקחים ובגינם הריביות מגיעות לסכומים לא נמוכים, אולי להוציא את הריביות האלה. אם המינוס לא טוב להם, תנו יד לאותן משפחות לצאת מאותו מעגל, אם יש אינטרס משותף כמו שהבנקים מציגים אני לא מבין מה מפריע". יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, פנה לנציגת בנק ישראל: "ישבתי עם המפקח הקודם על הבנקים, אני מבקש שתתערבו בעניין הזה, על הריבית שמקבלים על הפקדות, כי הפער הוא פער עצום מהריבית על המינוס. אין סקטור כמו הבנקים במדינה, מרוויחים כסף בסדרי גודל שאי אפשר לתאר, על חשבון מי, על חשבון מי לוקחים 14 אחוז יתרת חובה? אם על הפיקדון יתנו ריבית ועל העובר ושווא יתנו ריבית, אני יכול להבין, אבל אתם יושבים מהצד וצופים במה שקורה על המגרש, זה לא בסדר, תפקיד בנק ישראל לשמור עלינו". רויטל קיסר סטויה, סגנית המפקח על הבנקים: "לגבי המינוס בעו"ש, תמונת המצב והמספרים, ביקשתם כי עד 30 ביוני נעביר פילוח של הריביות, העברנו, אפשר לראות שם את הנתונים, ורגע איישר קו. אני שמה נקודת מוצא, בערך לפני שנה סה"כ המינוס בעו"ש של משקי בית היה כ-10.5 מיליארד ש"ח, נכון לעכשיו זה כ-9.5 מיליארד ש"ח. לגבי ריביות בבנקים לפני כשנה זה עמד על כ-12.3 אחוז ריבית על מינוס בעו"ש ביוני 23, זה ירד ל-11 אחוז, באפריל זה היה 10.6, ביוני 24 זה עלה ל-12 אחוז. מבחינת התזרים אנחנו פחות או יותר במצב לפני שנה. לפני שנה הנגיד והמפקח זימנו את המערכת הבנקאית, וביקשו צעדים בכמה מישורים, בהם מינוס ופלוס בעו"ש, נטל חוב ותמסורת בהסטה. חלק מהירידה שראינו ועכשיו מתחיל לטפס, זה בעקבות הצעדים שהבנקים עשו, הם הקפיאו והורידו מדרגות ריבית, קיזזו ריבית של פלוס ומינוס. הריבית לא במגמת טיפוס, בממוצע למשק בית יש 5,000 ש"ח מינוס בעו"ש, לאחר הירידות באחוז הריבית שהצגתי, ההטבות חלק פג תוקפם, וחלק עדיין בתוקף". ח"כ גפני: "מה אמרו מנהלי הבנקים, למה ביתרת חובה הריבית המשולמת כ"כ גבוה? למה בנק ישראל לא יכול לומר שאי אפשר לגבות יותר מריבית מסוימת על ריבית חובה?" בהמשך השלימה קיסר סטויה את הנתונים: "שאלת על הפלוס בעו"ש, יש עכשיו סדר גודל של 230 מיליארד שקל בעו"ש, אפרופו הדיונים שנעשו פה והצעדים של בנק ישראל, אנחנו רואים תזוזה גדולה של כספים במעבר מעו"ש לפיקדונות, סדר גודל של 65 אחוז במשקי הבית כבר נמצא בפיקדונות ולא בעו"ש, ואכן על העו"ש יש ריבית כמעט אפסית. אתה שואל על התערבות במחיר, אנחנו מאמינים שיש לעשות הרבה צעדים ואנחנו עושים צעדים בתמחור של נישות שונות, אבל להתערב במנגנון של תמחור אנחנו חושבים שיעשה יותר נזק מתועלת ללקוח. לחייב את הבנקים לתת ריבית בסוף זה מנגנון תמחור, אנחנו חושבים שיש לעשות הרבה צעדים בשקיפות ותחרות אבל לא להתערב בנושא של תמחור". היו"ר גפני: "זו העמדה שלכם שנים, בוויכוח ביננו לבינכם אתם כל הזמן טוענים זאת, ואנחנו טוענים שיש חובה על נגיד בנק ישראל, המפקח על הבנקים במקרה הזה, שהוא גם יועץ חברתי, לומר יש דברים שלא עוברים אותם, יש מה שגורם נזק למי שמצבו הכלכלי קשה. התברר שאנחנו צודקים, כי במבחן התוצאה הבנקים מרווחים הון תועפות ממשהו שלא מתקבל על הדעת, ואנשים חלשים משלמים את הרווחים הכבדים של הבנקים". ח"כ חמד עמאר: "בתקופה הזו להעלות את הריבית ל-13 ו-14 אחוז, זה לא נתפס. לבוא ולעזור זה לכל התקופה הזו וכולם, על-רקע מה שקורה במדינת ישראל. שאת מביאה נתון, את בטח יודעת את כל הנתונים, אם את מדברת על כמה ריבית על מינוס יש בעולם, את בטח יודעת כמה יתרת זכות לוקחים. בנוסף אותו ערבי שגר בסכנין משלם יותר על הלוואה, על המינוס יותר, מאשר מישהו שמשלם בקריית אתא. האם זה נכון? אני יודע שזה כן, אתם תמיד מתחמקים מהתשובה. אני רוצה לדעת למה זה כך". טיבי: "ה'משרוקית' של גלובס בדקו את הדברים האלה שאמרתי כאן במרס 23', והתוצאה היא בשורה התחתונה דבריו של טיבי נכונים, על-פי נתוני בנק ישראל. מצאו פער של 1.2% בריביות לטובת ישובים יהודיים". גפני: "לגבי הנושא שהועלה כאן, האם יכול להיות שישוב מסוים שתושביו ערבים משלם יותר מישוב שרוב תושביו יהודים?" קיסר סטויה: "עשינו בדיקה ולא מצאנו אפליה. בסופו של יום, ריבית של לקוח לא נגזרת מלאום של לקוח ואין לנו מידע שאומר שהריבית הוטתה מעלה או מטה רק בשל הלאום, יש פרמטרים נוספים של סיכון. אמרת לי שיש סיטואציה שאותו לקוח הולך לסניף ערבי או יהודי ויקבל ריבית אחרת, הצוות שלי ישב ובחן את נושא האפליה בדיוק מהמקום הזה, אני לא יכולה להצביע על אפליה שאם יהודי או ערבי ילך לסניף יהודי ערבי, אין אפליה במחיר, הפער נובע מרמת הסיכון במשכנתה משיעור המימון, בחנו את שאלת האפליה, בחנו לרמת המשכנתאות ולא מצאנו את האפליה". ח"כ גפני: "אנחנו כוועדה מבקשים שתבחנו את הנושא בכללותו, המציאות שמשלמים ריבית שונה, מדברים על ישובים שלמים, אני סומך עלייך שתבואי עם תשובה ברורה, להבין אם יש ישוב שמשלם יותר ריבית כי המצב הסוציו-אקונומי שלו נמוך, למרות שמדובר על אדם שהסיכון שהבנק לוקח הוא אותו סיכון על מישהו שדומה לו בפרמטרים בגבעתיים". קיסר סטויה: "נעשו לא מעט עבודות, אם אתה ואני באותה רמת סיכון לא אמור להיות שוני". יעל שכטר, לובי 99: "הריבית הגבוהה על משיכות היתר היא אכן מוגזמת, מהגבוהות בגוש היורו, הבעיה מתעצמת לאור משיכות היתר הכרוניות. אם נסתכל על ניצול מסגרות האשראי, נראה שיותר מ-50 אחוז מהלקוחות שמשתמשים במסגרות האלה, נמצאים במינוס כל חודש ליותר משנה, 30 אחוז מסך מלקוחות הבנקים. מרבית הציבור במלכודת חובות, מתבססים על מסגרות האשראי בלי להבין את ההשלכות של הדבר, הזמינות וקלות השימוש ושאין דד ליין להחזר החוב, גורם לכך שיש תחושת ביטחון מזויפת, שזה מביא להצטברות ריביות ועמלות בצורה שאנחנו לא שמים לב בכלל. יש לדחוף את הציבור לקבל החלטות כלכליות נכונות יותר ולצאת מהמעגל הזה". אוהד מרדכי, אגף תקציבים, משרד האוצר: "אנחנו בתמימות דעים שיש בעיה בריכוזיות והעדר תחרות וגם בשירותים בנקאיים ספציפיים, אנחנו מזהים בעיה חמורה יותר, ואחד מהם הוא יתרת החובה על העו"ש, לטווח הארוך הדרך לפתרון היא לייצר תחרות במערכת. הרבה צעדים נעשו, כל מה שאנחנו עובדים עליו זה להביא צעדים נוספים. לעמדתנו יש גם דרכים שלא להתערב בתמחור עצמו, לייצר התערבות בטווח הקצר, למשל מסרון על ריביות ועמלות, לידע אנשים ולהניע אותם לפעולה". ח"כ אורית פרקש הכהן "עם כל הברושורים והמסרונים, אנחנו חושבים שזה לא די, וכל פעם מגיע בחור חדש ומספר לנו על זה. רשות התחרות פרסמה דוח ובתקופה של ריביות גבוהות הבנקים הרוויחו נכון למרס אשתקד, הם עשקו את משקי הבית, פשוט גלגלו עליהם בנחת את עליית הריבית בעוד את ההתאמות על ריבית החובה הם עושים מיד ואפילו על ציפייה להעלאה הם מגלגלים העלאה, גם שהיא לא יוצאת לפועל. גיבשנו הצעת חוק מאוד מתונה שהיא מסמיכה את בנק ישראל שיהיה רשאי במקרים מסוימים ובתקופות מסוימות לנקוט צעדים, ואתם פשוט מסרבים לקבל סמכות שבשיקול דעת. רשות התחרות מה קורה עם השימוע על קבוצת ריכוז?"

יו"ר הוועדה פנה לבנקים: "אני לא יודע מה יהיה בסוף עם הדבר הזה, יכול להיות שאתם תנצחו, אם תיקחו אותי בשקל לשנה כיועץ, תבינו שאתם מגזימים, בסוף זה יעצבן את כולם. אתם הולכים למהלך שהיום יש לכם הגנה של בנק ישראל, לא נותנים לנו לחוקק את החוקים שכל חברי הוועדה מעוניינים, עשינו את הצעות החוק האלה לא כי יש לנו משהו נגד הבנקים, תרוויחו לבריאות, אבל אתם מגזימים, הייתם צריכים לבוא ולהגיד על יתרת חובה שלא יהיה הרבה יותר ממה שיהיה על יתרת הזכות. אתם לא יכולים לעשות מה שאתם רוצים, לעבור את השעה הזו ורק להרוויח הרבה כסף, בסוף זה יהיה לרעתכם". בהמשך סיכם יו"ר הוועדה את הדיון: "במציאות הזו שבה ביתרת חובה הריבית מגיעה לסכומים בלתי מתקבלים על הדעת, אני מבקש את התערבות בנק ישראל, ואני מבקש מהבנקים לא להגיע לממדים האלה, אנחנו מבקשים שיהיה אותו דבר ביתרת זכות אם אתם נוקטים בגבהים האלה, שהלקוח שמפקיד בחשבון העו"ש שלו, שיקבל את אותו סכום ריבית. אנחנו מבקשים מבנק ישראל את עמדתו בדבר הזה, האם השתנתה העמדה בהתערבות הכנסת של חקיקת חוק שתסדיר הלימה בין גובה הריבית על העו"ש לגובה הריבית על המינוס. כן נבקש לקבל את הנתונים בישובים חלשים וערבים, האם משלמים שם ריבית על חובה וגם על הפקדות שהיא גבוה יותר מריבית בישובים חזקים ויהודים. "אני לא נגד הבנקים, אני חושב שהם שוגים, אתם יותר מדי מתפתים לרווח הגדול שלכם, בסוף יקום ח"כ אמיץ ויעשה צעד וילך למהלך מאוד מסובך מבחינתכם, ואז אתם תהיו במקום אחר, יקום אחד או אחת ואתם תהיו במקום אחר, אני מציע לכם לעשות את זה בהסכמה עכשיו" הוסיף ח"כ גפני.