יועמ"ש ועדת הפנים והגנת הסביבה הסביר: "הצבענו על חסרים משמעותיים בעבר בהצעות החוק בכל הנוגע להיבט הקנייני, ההיבט התכנוני והוראות המעבר, אך ניכר שמשרדי הממשלה עשו עבודה לטיוב הצעות החוק". לדברי עו"ד תומר רוזנר, "בנושא הוראות המעבר ניכר שיש בנוסח בעיות לא מעטות ונדרשת עבודה נוספת גם של הוועדה וגם של משרדי הממשלה". הוא הסביר את המתווה המוצע: הכרזה של שר החקלאות, בהסתמך על חוות דעת של צוות מייעץ, על אזור שטעון שמירה צמודה, תקופת ההכרזה היא לשש שנים בלבד שיש לתקף אותה מחדש, במקרה הצורך, לפני פקיעתה. "החלק הקנייני מציע הסבר מפורט לגבי הענקת הזכויות באזור המרעה לגוף ציבורי, ומתן זכות שימוש לרועה שיתגורר במקום. הנושא התכנוני מתייחס להסדרה התכנונית לצורך הקמת אותו מתחם שכולל את המבנים החקלאים הנדרשים לטיפול בעדר והן את בית המגורים של הרועה. לאחר שמתאשרת תוכנית בהליך מיוחד, הרועה יוכל להתגורר במקום". הוראות המעבר (המתייחסות לחוות הקיימות) לדבריו בעייתיות, ואפשר וצריך לשפר אותן כדי שיעמדו בדרישות החוקתיות. ח"כ אוהד טל (הציונות הדתית), מיוזמי הצעת החוק: "יושבים פה אנשים בעלי חוות שהם החלוצים שמשלמים מחירים אישיים יקרים מאוד, והם משרתים מטרה ציונית עליונה והיא שמירה על קרקעות. המדינה הרבה מאוד שנים לא הסדירה את הנושא הזה, והאופן שבו ניתן לשמור על קרקעות הוא באמצעות רעיית צאן. בשנים האחרונות, רועי הצאן סובלים מפשיעה חקלאית קשה מאוד, וכדי להתמודד עם המציאות הזאת הם צריכים להימצא בסמיכות לעדרים שלהם וכשנמצאים רחוק הם לא מצליחים לשמור על העדרים שלהם. צריכים לעזור להם להסדיר את הנושא הזה ולאפשר להם מגורים בשטחי המרעה. ההצעה הנוכחית שמונחת על שולחן הוועדה מסדירה את מצבם בצורה מאוזנת בכך שלא נותנת להם זכויות על הקרקע והמבנה, ואין להם אפשרות לעשות במבנה שימוש מסחרי. נעשה תיאום ממשלתי רציני ולא סתם יש על החוק הזה הסכמה". שמואל שניידר, יועץ לשרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות, הסביר: "החוק מתייחס גם למשרד החקלאות וגם למשרד ההתיישבות ויצא נוסח שמוסכם על שני המשרדים. המרעה מוסדר על-ידי המשרד החקלאות ואילו משרד ההתיישבות והחטיבה להתיישבות יעסקו בהקמת המבנים". רענן אמויאל ממשרד החקלאות הוסיף: "מדובר באירוע לא פשוט. מדובר על קרקעות זמניות ובמוקדים שיש קושי לקדמם לפי המדיניות התכנונית הקיימת. במרבית הסעיפים בקידום משרדי הממשלה הגענו להבנה לגבי הצעת החוק. החוק מסתכל קדימה, אבל גם אחורה על החוות הקיימות בהוראות המעבר. גם הוראות המעבר וגם ההסדרה של המוקדים הקיימים נשענות על תשתית של תבחינים ביניהם תבחינים חקלאיים, ואם החוות הקיימות יוכלו לעמוד בהם - הן תוכלנה להתקיים בשטח. אין פה העברת בעלות לחוות, אלא הגופים הציבוריים ינהלו אותן. מטרות החוק - שמירה על הקרקעות בשטחים הפתוחים בשטחי המרעה". עוד אמר כי בהצעת החוק קיימות סוגיות שהן במחלוקת קשה בין משרדי הממשלה, וכי הוא "מסופק אם נוכל להגיע להסכמה". נציגי משרד המשפטים בדיון, עו"ד ניב יערי ועו"ד נועה מושייף, הציגו את עמדת משרד המשפטים. לטענתם, יש נושאים בהצעת החוק שדורשים תיאום. לדברי עו"ד מושייף, "הצעת החוק מורכבת ויש בה הרבה בעיות ובמיוחד בכל הנוגע להוראות המעבר. היינו בשלבי התיאום כשההצעה הזאת הגיעה לדיון בוועדה". יערי הוסיף כי מדובר בסוג של מעקף לדיני התכנון הקיימים. לדברי שירה תם מרשות מקרקעי ישראל, הצעת החוק אינה מנוסחת כמו שצריך. "הנוסח שהונח כאן לא הוסכם. אנחנו מדברים על היקפי שטח מעל 1.6 מיליון דונם. שטחי המרעה חשובים לנו ואנחנו אלה שנותנים את הקצאות המרעה. הנושא הזה של הקצאות בשטחי מרעה הוא חשוב במגוון היבטים, ביניהם שמירה, מניעת שרפות וחקלאות. אבל מה שהחוק הזה מנסה לעשות קצת סוטה מהמטרה". אדריכל יואל ריבלין, מתכנן החטיבה להתיישבות: "הנושא שאנחנו מדברים עליו אלה מיזמי מרעה שפועלים בשטחים פתוחים בהסכמה עם כל הגורמים. החוות האלה קיימות גם בשטחי אש וגם בשמורות טבע, ולפעמים לבקשת רשות הטבע והגנים. יש מיזמי מרעה שהופעלו בשטח ב-30 השנים האחרונות". אסף זנזורי מהחברה להגנת הטבע: "לדעתנו, אין צורך ברעיית צאן בשטחים של קק"ל ורט"ג, כי יש שם פקחים. המשטרה, הצבא, ומכבי האש צריכים לפתור בעיות של שרפות או השתלטות על שטחים ציבוריים ולא רועי הצאן. מניעת פלישה של גורמים זרים אל קרקעות זה לא משהו שצריך להטיל על אזרחים פרטיים". ח"כ שרן השכל (הימין הממלכתי), מיוזמי החוק, אמרה: "היה פה כשל במתן ביטחון לחקלאים לכן אנחנו נדרשים כאן לפתרון יצירתי ואולי לא על-פי הנהלים. בנוסף, רועי הצאן מונעים השתלטות בלתי חוקית על שטחים ושומרים על מאות אלפי דונמים. אנחנו כמחוקקים נותנים פתרונות יצירתיים והצעת החוק הזאת היא פתרון יצירתי". ח"כ מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד) טענה כי אין התייחסות בהצעת החוק לרשות המקומית שתצטרך לספק שירותים מוניציפליים לרועה הצאן ולמשפחתו. ח"כ יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל) טען כי הצעת החוק מפלה לרעה את תושבי הנגב והגליל הערבים וכי מדובר בהצעת חוק גזענית. דניאל סרי, אגף תקציבים במשרד האוצר: "בנוסח שהוגש יש סעיף תקציבי שלא תואם איתנו, הוא לא מגודר ולא מבינים על מה הוא נדרש. בנוסף, מדובר על הקצאות קרקע בפטור ממכרז וכשעושים את זה יש אובדן הכנסות בקרקע". עו"ד תומר רוזנר, יועמ"ש ועדת הפנים והגנת הסביבה קרא להביא את המחלוקת בין משרדי הממשלה לגורמים המתאימים. "הכנסת איננה מנהלת את הממשלה, אבל זה לא המקרה הראשון שבו יש מחלוקת בין משרדי ממשלה. יש בממשלה מנגנוני הכרעה. אי-אפשר להמשיך בצורה הזאת, צריך לגבש עמדה. אם אתם במשרד המשפטים מתנגדים ללב ליבה של הצעת החוק, וטוענים שהצעת החוק עוקפת תוכניות מתאר ארציות - זה לגיטימי, אבל צריך להכריע בסוגיה". עוד אמר: "גם עמדתנו היא שיש להסדיר את הנושא הזה שלא בדרך של חקיקה אלא בשינוי תוכנית המתאר הארצית באופן שיעלה בקנה אחד עם רצונות חברי הכנסת, שהממשלה סברה שהם לגיטימיים. אני קורא לגופי התכנון לשקול שוב את עמדתם ולבצע הליך פשוט יותר מהליך החקיקה". היו"ר ח"כ מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) סיכמה את הדיון בקריאה למשרדי הממשלה להגיע להסכמות על-מנת שהוועדה תוכל לקדם את הצעת החוק לטובת רועי הצאן. "מטרת החוק היא לייסד הסדר תכנוני חדש שישנה את סדרי העדיפות ויתן מקום לחוות ויסדיר את המגורים בשטחי מרעה".