בתום דיון לילי מרתוני ואחרי סדרת של ישיבות ועשרות שעות דיונים - אישרה אמש (16.7.24) ועדת הכלכלה את רפורמת הייבוא - "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" - לקריאה שנייה ושלישית. הרפורמה נועדה לתקן את חוק התקנים על-מנת לאמץ את ההוראות המחייבות בדין האירופי, כדי להסיר חסמים ולאפשר יבוא חופשי של מוצאים עם תקינה אירופית, תחת ההנחה לפיה מוצרים שעומדים באסדרה אירופית מספיק טובים לשימוש גם בישראל ללא תנאים נוספים - ובכך להפחית את יוקר המחיה בישראל. בהצבעה הסופית הלילה השתתפו היו"ר דוד ביטן וח"כ משה פסל שבירכו על ההצעה. ביטן הוסיף כי הוא מקווה שזה גם יוריד את המחירים בסופו של דבר. לאחר ההצבעה בירך שר הכלכלה והתעשיה ברקת על האישור, ואמר: "זה אחד החוקים המורכבים והמאתגרים שעברו בכנסת והכל לטובת הורדת יוקר המחיה. בימים טרופים אלה, כשקשה להגיע להסכמות בכנסת, לראות חוק שעובר בהסכמה ביחד, קואליציה ואופוזיציה עם כל הרגולטורים, זה הישג דרמטי. היה לי חשוב להגיע לכאן ולומר תודה בשם האזרחים והצרכנים במדינה". מנכ"ל משרד הכלכלה, אמנון מרחב, הוסיף: "הבאנו בשורה לעם ישראל. כאזרח אני גאה בעבודת הכנסת והוועדה שישבה שעות ודקדקה כדי שהחקיקה תהייה טובה ונכונה. אני מבקש להודות ליו"ר הוועדה ולח"כ פסל ולחברי הכנסת הרבים שהשתתפו בדיונים - זה שיעור בעבודה פרלמנטרית ראויה שנעשתה בהובלת היו"ר ביטן". במהלך הדיונים ציין ביטן כי הרפורמה נחוצה כדי להקל על הייבוא, והביע תקווה שהדבר אכן ישפיע בסופו של דבר באופן מספיק שיוביל גם לירידת המחיר לצרכן. על-רקע זה קרא לעשות כל מאמץ כדי הצרכן ירגיש את השינוי גם במחיר. על-מנת ליישם את הצעת החוק דרש היו"ר ביטן תקציב למשרדי הממשלה, לשנתיים הקרובות ולתגבור הפיקוח בשווקים. רפרנט כלכלה ותעשיה באגף התקציבים באוצר, גל ברנס, אמר אתמול כי ישנם סיכומים מול רשות החשמל, משרד האנרגיה, משרד העבודה ומשרד הכלכלה וככל שתהייה פניה מיתר המשרדים הבקשות ידונו גם איתם. מנהל מערך האסדרה במשרד הכלכלה והתעשיה, ינון אלרועי, אמר כי השאלה היא מתי האוצר יעביר את הכסף. "כרגע הכוונה להעביר את התקציב בשנת 2025, ויש לזה משמעות מבחינת עיכוב התהליך", אמר. ח"כ שלום דנינו הזכיר בדיון הקודם כי הרפורמה תלויה בפיקוח וצריך לוודא שהוא יהיה כראוי. נציגת משרד התחבורה, יעל כהן, ביקשה להחריג מההצעה רכב מנועי ואופניים חשמליים, והסבירה כי מדובר במאות כלי רכב, והסבירה: "אם מבטלים את ההחרגה חייב להיות פיקוח בשווקים אבל אין למשרד אמצעים, תקנים וסמכות". הבקשה להחרגת האופניים החשמליים לא התקבלה, וגם במשרד האנרגיה התייחסו למוצרי גפ"מ וציינו כי כדי ליישם את ההצעה צריך תוספת כוח אדם, או להעביר את הפיקוח למשרד הכלכלה. שר הכלכלה והתעשיה, ח"כ ניר ברקת, הסביר בישיבות הקודמות את התהליך, ואמר כי מתוך 526 תקנים, שהשאיפה היא לפתוח את כולם ליבוא לפי תקן אירופי, 220 יפתחו מיד ליבוא לפי אסדרה אירופית. 80 תקנים נוספים ייבחנו במהלך התקופה הקרובה ועוד 144 תקנים יבחנו בשלב מעט מאוחר יותר. במהלך הדיונים עסקה הוועדה, בין היתר, באסדרות שמשרד הכלכלה הציע לדחות את כניסתן לתוקף ואף קיצרה את מועדי הדחייה משלוש שנים לשנה וחצי עד שנתיים. עם זאת, במהלך הדיונים טענו נציגי רשות המים כי יש להחריג את מוצרי הסבונים ואבקות הכביסה, מחשש לפגיעה באיכות מי הקולחין לחקלאות שבאירופה לא נעשה בהם שימוש. בעקבות זאת אושרה ההחרגה בדיונים, אך נקבע כי שר הכלכלה יוכל לפנות בעניין לוועדת החריגים כדי שתקבל החלטה מקצועית. בנוסף נדונו אסדרות בעניין מיכלי לחץ, מעליות ומעלונים ורגולציה לסוללות בהן קיצרה הוועדה את תקופת הביניים משלוש שנים לשנתיים, רגולציה לחומרי בנייה באשר אליה קיצרה הוועדה את תקופת הביניים משלוש שנים לשנתיים. ראש מערך האסדרה במשרד הכלכלה והתעשיה, ינון אלרועי, הסביר כי המילה 'החרגה' לא קיימת במשרד, שפועל להקל על תהליכים. "החלטנו לשים את הפוקוס על מוצרי הצריכה, והרפורמה תחול על 80% מערך הייבוא של מוצרי הצריכה מהרגע הראשון. אנחנו עובדים להוסיף עוד ועוד תקנים והחיסכון בעלות הייבוא יהיה משמעותי", אמר. לדבריו, בעקבות הרפורמה הקודמת עלו מספר התקנים בקבוצת הייבוא המקלה מ-139 ל-278 - וניתן לראות הוזלה בעלות הייבוא - עלות ייבוא אופניים הוזלה ב-1.1%, יבוא מיטות תינוק ב-7.3% יבוא מקררים ב-6.1% ועוד. מנכ"ל משרד הכלכלה, אמנון מרחב, הוסיף, כי "יבואן באירופה האחריות עליו לוודא מול היצרן שהוא עומד ברגולציה האירופית. באירופה מוצר מקבל סימון CE וזה אומר שהוא עומד ברגולציה אירופית האחריות על זה היא של היצרן. אנחנו אומרים ליבואן הישראלי, תבדוק שיש למוצר CE ואנחנו מוותרים ליבואנים על האחריות הזו. חזקה היא שמה שמשווק באירופה ועומד ברגולציה אירופית מתאים גם לשיווק בישראל". במהלך הדיונים טענו נציגי משרדי הממשלה האחראים על תקנים כמו מעלונים, חומרי בניין ועוד - כי כדי לקצר את לוחות הזמנים ולהאיץ את תהליך אימוץ האסדרה האירופית הן נדרשים לתוספת תקציב וכוח אדם. במשרדים הסבירו כי אין מספיק עובדים כדי לבצע את הפיקוח והמעבר לאסדרה האירופית, והיו"ר ביטן דרש מהאוצר לתת לכך מענה. בנוסף, הבקשות המיוחדות שהוצגו בדיונים הקודמים ידונו בוועדת החריגים, שתוכל לחל את פעילותה כבר מיום פרסום החוק ברשומות. בנוסף נקבע כי הצעת החוק תיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2025, בעוד שעבודת ועדת החריגים תוכל להתחיל מיד עם פרסום החוק ברשומות. שר הכלכלה, באישור הוועדה, יוכל לדחות את הכניסה לתוקף של הצעת החוק בתקופות נוספות שלא יעלו על חצי שנה, אם שוכנע שלא הושלמה ההיערכות הנדרשת ליישום. על-מנת לעקוב אחר היישום נקבע עוד, כי עד 1 בדצמבר השנה יביא שר הכלכלה ברקת מיפוי של כלל ההוראות לפיהן ניתן לייבא גם במסלול האירופי. השר אף ידווח לוועדת הכלכלה על יישום החוק אחת לחצי שנה במשך שלוש שנים - דיווח ראשון יימסר ב-1 ביולי. כזכור, בדיונים הקודמים אף נקבע מנגנון שיאפשר לשר הכלכלה להתגבר על סתירה בין תקינה אירופית לתקן ישראלי החל בחקיקת משנה. באשר ליישום המנגנון הזה ידווח השר לוועדה ב-1 ביולי 2026, אחת לשנה למשך 4 שנים.