החוק להסדרת הטיפול באריזות, תשע"א-2011, נועד להקטין את ההשפעה השלילית הסביבתית של פסולת האריזות. לשם כך נקבעו הסדרים שנועדו לצמצם את כמות פסולת האריזות, למנוע את הטמנתה ולעודד שימוש חוזר בה. החוק מטיל על יצרנים ויבואנים אחריות לטפל בפסולת הנוצרת ממוצרי אריזות שהם ייצרו או שווקו, באמצעות יצירת מנגנון כלכלי למימון עלויות הטיפול בפסולת וקביעת יעדי מיחזור. בהתאם לכך, על יצרנים ויבואנים של מוצרי אריזות להתקשר עם גוף מוכר שהוא תאגיד שהוקם למטרת יישום החוק וקיבל את אישור המנהל במשרד להגנת הסביבה לבצע תפקיד זה, ולשלם לו "דמי טיפול" בעבור קיום חובותיהם לפי החוק וביניהן איסוף וטיפול בפסולת אריזות ועמידה ביעדי מחזור של האריזות ששווקו. תמיר, תאגיד מחזור יצרנים בישראל בע"מ, הוא גוף מוכר יחיד לפי חוק האריזות, מאז כניסת החוק לתוקף. הצוות הבין-משרדי, בראשות המשרד להגנת הסביבה, הוקם מכוח החלטת ממשלה מ-24 בפברואר 2023 ונועד לדון בתחרות בשוק הטיפול בפסולת בכלל ובשוק מחזור האריזות בפרט. הצוות הבין-משרדי הורכב מנציגי המשרד להגנת הסביבה, משרד האוצר, רשות התחרות, משרד הכלכלה, משרד ראש הממשלה והמועצה הלאומית לכלכלה, והוא קיים במשל כשנה דיונים רבים לבחינת הנושא. בין היתר נלמדו נתוני השוק, נבחנו סקירות ודוחות שנעשו על השוק בארץ ושווקים דומים בעולם, נערך דיון עם מומחה מחו"ל ועם בעלי עניין בשוק האריזות המקומי. במהלך ינואר 2024 התקבל פסק דין בעתירה מנהלית שהגיש תאגיד נטלי מחזור אריזות לישראל בע"מ נגד המדינה. תאגיד נטלי עתר בעקבות אי-הכרה בו כגוף מוכר לפי חוק האריזות. בעמדת המדינה לעתירה הוצגה עבודת הצוות והצורך בקביעת מנגנוני איזון ובקרה. בפסק הדין הוחלט כי הצוות הבין משרדי לבחינת התחרות בשוק הפסולת יבחן את התחרותיות בשוק האריזות ויגיש את מסקנותיו עד למחצית חודש יולי. דמי הטיפול שמשלמים היצרנים והיבואנים הם מקור המימון של הגוף המוכר לטיפול בפסולת האריזות שנאספת מהרשות המקומית ובתוך כך: איסוף, שינוע, מחזור, השבה, הסברה ועוד. על-פי הערכות שהביא המשרד להגנת הסביבה בפני הצוות, מעל ל-40% מהיצרנים והיבואנים מפרים את החוק ואינם משלמים היום דמי טיפול לגוף המוכר עבור פסולת האריזות שהם אחראים לה, ועל כן מהווים "טרמפיסטים" על המנגנון הכלכלי בחוק. עוד הוצג כי כמות האריזות הנאספת מהמגזר הביתי ברשויות המקומיות מהווה 18% בלבד מפוטנציאל פסולת האריזות במגזר זה. למעשה, העמידה ביעדי המחזור של היצרנים והיבואנים לפי חובתם בחוק מושגת כיום באמצעות האיסוף מהמגזר המסחרי אף שרוב האריזות משווקות למגזר הביתי. עוד עולה מן הנתונים כי שיעור ההתייקרות בדמי הטיפול ליצרנים ויבואנים היה גבוה משמעותית משיעור ההתייקרות הממוצע במשק. טיעונים אלו ונוספים, העלו את החשש כי פעילותו של גוף מוכר יחיד אינה משרתת את המטרות של החוק באופן מיטבי וגורמת לעליית דמי הטיפול. מנגד, עלה חשש שלפיו מתן אפשרות לריבוי גופים מוכרים ללא שינוי של החוק הקיים Hביא לתחרות לא מבוקרת על מימון היצרנים והיבואנים באמצעות הורדת דמי הטיפול, שעשויה להוביל לפגיעה בשירות הניתן לציבור לעניין איסוף פסולת אריזות ברשויות המקומיות; להימנעות ממתן שירות באזורים מרוחקים; לפגיעה בסטנדרט הטיפול בפסולת ואף לעלייה בכמות הטרמפיסטים על החוק, כפי שקרה במקומות אחרים בעולם כאשר השוק נפתח לתחרות ללא מנגנוני איזון, פיקוח ובקרה. מסיבה זו, הקמת מנגנון לתיאום ("מסלקה") הוא חלק מרכזי בהמלצות האיחוד האירופי בעניין ריבוי גופים בחוקי אחריות יצרן. הצוות הביא בחשבון במסגרת הדיונים את היתרונות היחסיים של גוף מוכר יחיד, בהם: תאגיד תמיר רתם את כוח השוק שלו להובלת מהלכים רחבים לשיפור יישום החוק במהותו, כמו רתימת היצרנים והיבואנים להוסיף סימון על גבי האריזות של הפח המתאים לאריזה, ובכך לסייע לציבור להשליך את האריזות לפח הנכון; רתימת יצרנים להשתמש בחומר ממוחזר בתהליך הייצור שלהם; פריסה של פחים כתומים לכ-70% ממשקי הבית שאמורים להגיע לפריסה של פחים כתומים לכ-90% ממשקי הבית עד סוף שנת 2026. לאחר בחינת התועלות והחסרונות האפשריים לפתיחת שוק האריזות לתחרות ולאחר בחינה ראשונית של מספר מודלים אפשריים לפתיחת השוק באופן מאוזן ומבוקר, הגיש היום הצוות את המלצותיו. הצוות הסכים, כי יש מקום לפתוח את שוק מחזור האריזות לתחרות כדי להביא להתייעלות במנגנון התפעולי והניהולי, וכדי להעלות את כמות האריזות הנאספת ומועברת למחזור, בדגש על הרחבת האיסוף והמחזור של אריזות מהמגזר הביתי. כמו-כן, הוסכם שכדי לקיים מודל הכולל ריבוי גופים מתחרים, יש להבטיח את רמת השירות הנאותה לציבור, ולדאוג למנגנון איזון ותיאום בין ההכנסות מדמי הטיפול לבין ההוצאות על השירות למגזר הביתי. בנוסף יש לוודא כי המודל שיבחר יכלול מנגנונים למניעת פשיעה, הלבנת הון והונאות בשוק. לבסוף הסכים הצוות כי על-מנת לאפשר את השינויים הנדרשים, יש צורך בתיקון חקיקה, ועל כן התחייב המשרד להגנת הסביבה כי יפיץ תזכיר לתיקון החוק לאחר בחירת מודל התחרותי לפי עקרונות שהסכים עליהם הצוות הבין משרדי.