X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי   /   חדשות
גרוסקופף. כשלים בתביעות סרק ובתביעות ענק [צילום: חיים גולדברג, פלאש 90]
גרוסקופף בביקורת על ההצעה לתיקון חוק תביעות ייצוגיות
השופט המוביל את התחום בבית המשפט העליון אומר כי הצעתו של משרד המשפטים מגבילה את שיקול הדעת המשפטי ועלולה להוביל להתמשכות נוספת של ההליכים קורא להקים מחלקות ייעודיות לתביעות ייצוגיות בבתי המשפט המחוזיים
התזכיר לתיקון חוק תביעות ייצוגיות נוטל במקרים רבים את שיקול הדעת מבית המשפט ואינו פותר כמה מן הכשלים המרכזיים בטיפול בתביעות אלו. כך אומר שופט בית המשפט העליון, עופר גרוסקופף, המוביל את התחום בבית המשפט העליון, בהתייחסו להצעת משרד המשפטים המצויה בשלבי חקיקה ראשונים. הוא דיבר (16.7.24) בכנס הקליניקה לתובענות ייצוגיות בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.
לדברי גרוסקופף, כלי משפטי זה נועד לשרת את הציבור, וחשובה השאלה האם הציבור חושב שצומחת לו תועלת. "אם הציבור יחשוב שהמרוויחים העיקריים יהיו עורכי דין, תהיה תגובה של ביטול הכלי הזה". בפרפרזה על האמרה הידועה המתייחסת לעורכי הדין, הוסיף גרוסקופף: "90% מהתביעות הייצוגיות מוציאות שם רע לכולן; צריך להתמקד ב-20%-10% שמאוד מוצדקות ומאוד מוצלחות ושמקדמות את האינטרס הציבורי".
גרוסקופף סבור, כי יש שני כשלים מרכזיים בטיפול המערכתי בתביעות הייצוגיות - הן של בתי המשפט והן של באי-כוח הצדדים. הכשל הראשון הוא "תביעות סרק, תביעות טורדניות, תביעות קלות ערך, תביעות משוכפלות - העלות שלהן גבוהה מאוד, לוקח הרבה זמן לטפל בהן והערך החברתי שלהן אינו גדול. בהרבה פעמים הן יוצרות תחושה לא נוחה, שמוטב היה ליצור מנגנונים שירתיעו מהן.
"הכשל השני הוא תביעות ענק שיש להם ערך חברתי ניכר. הן מעלות שאלות מעניינות מאוד, יש להן ערך כספי גדול מאוד אם יתקבלו - והן לוקחות יותר זמן מכפי שצריך. הציבור לא מקבל במועד את הפיצוי, וכידוע צדק שמתעכב הוא צדק שנמנע. יש הרבה פעמים פשרות שאינן אידיאליות, כי לכולם נמאס". למשל, ציין גרוסקופף, התביעות בנושא קלאב הוטל נמשכו 21 שנים. "נכון הן לא יכולות להיגמר תוך כמה שנים, אבל הן נמשכות עשרות שנים. יש פה כשל שצריכים לחשוב עליו".
לדברי גרוסקופף, התזכיר שם לו למטרה לטפל בכשל של תביעות הסרק, ואין בו התמודדות עם הכשל של משך הטיפול בתביעות הענק. "להפך: יש בו כל מיני הוראות שמסרבלות את הדיון בתביעות האלה ויגרמו לכך שהדיון בהן יתנהל עוד יותר זמן, אם זה בכלל אפשרי - ומסתבר שזה אפשרי.
"למשל: הגשת בקשות בתביעות נגד בנקים וחברות ביטוח. זה רק יאפשר עוד שלב ויעכב עוד כמה שנים; בשביל מה? למשל: תביעות ייצוגיות מינהליות להשבה - מעכשיו יהיה לרשות אינטרס שהתביעה תימשך לנצח. למשל: מסירת הודעה מוקדמת לעסקים של 100-50 מיליון שקל. עכשיו יהיה דיון על האם ההודעה נמסרה או לא, וזה יהיה מכשיר לנתבע למשוך את ההליך עוד יותר".
"תקרת זכוכית בתובענה מוצלחת"
הטיפול בתביעות נמשך 21 שנים [צילום: קלאב הוטל]
גרוסקופף הוסיף, כי ההסדרים בחוק הקיים קובעים מסגרת להליך הייצוגי, אבל משאירים שיקול דעת לבית המשפט כמעט בכל עניין להתאים את דרך ההתנהלות במקרה הקונקרטי. לעומת זאת, בתזכיר יש לא מעט הסדרים שמבוססים על תפיסה הפוכה, שאומרת שלא רק שצריך להגביל את הצדדים – אלא גם להגביל את בית המשפט, לקבוע הליך שבית המשפט לא יכול לסטות ממנו. "זוהי רגולציה של ההליך המשפטי וזה מאוד בעייתי", הוא סבור.
גרוסקופף הביא כדוגמה את החובה לפנות לנתבע בניסיון להסדיר את הנושא לפני הגשת תביעה. "הפסיקה קבעה שאין חובת הודעה מוקדמת; התזכיר מאמץ גישה אחרת בחלק מהמצבים וזה בסדר. אבל לבית המשפט אין שיקול דעת להחליט על התוצאה של אי-מסירת הודעה; התזכיר קובע שהתביעה תימחק. בית המשפט חייב למחוק אפילו תביעת ענק שנראית לו מאוד מוצדקת". גרוסקופף הביע את החשש, שחובה זו תאפשר לנתבעים להאריך בצורה משמעותית את ההליך.
דוגמה נוספת: התזכיר יוצא מתוך הנחה שרצוי מאוד שהסעד יהיה פיצוי, הוא מקשה מאוד לאשר הסדר שאינו כספי ובמקרים מסוימים הוא שולל את אותו גם אם בית המשפט מוכן לאשר. כך למשל, התזכיר מונע תרומת מוצרים. "נכון שברוב המקרים זה לא פיצוי טוב, אבל אין לבית המשפט שיקול דעת למקרים שזה הפיצוי הראוי. יש פה הגבלה של שיקול דעת השיפוטי והשאלה היא האם זה ראוי".
העניין האחרון בהקשר זה, המשיך גרוסקופף, הוא שכר הטרחה לעורך דינו של התובע. "שינוי אחד שאני בעדו הוא שהצדדים לא ימליצו על שכר הטרחה של בא-כוח התובע, אלא בית המשפט יפסוק אותו. אבל גם לבית המשפט אין למעשה שיקול דעת מלא, אלא יש מנגנון שלפיו הוא צריך לפסוק. זוהי שיטת האחוזים שכמעט ולא ניתן לסטות ממנה; אבל יש מקרים שלא ראוי לפסוק לפי שיטת האחוזים. בית המשפט לא יכול לפסוק אחרת? זה נראה לי קיצוני".
עוד ציין גרוסקופף את הסעיף לפיו כאשר הפיצוי הוא מעל 100 מיליון שקל, יקבל עורך הדין 2% על הסכום הנוסף. "זה אומר שיש תקרת זכוכית בתובענה מוצלחת. מעל 100 מיליון שקל – אל תתאמץ, ממילא לא תקבל יותר. בא-כוח התובע רוצה להיפגש עם הכסף מהר. אז מה אומרים לו? כל מה שתשיג מעל 100 מיליון שקל, תקבל 2%. יש מקרים שבית המשפט יכול לסטות; אז ניתן 4%. מה ההיגיון בזה?"
בעיה בתביעות נגד חברות זעירות
בית המשפט המחוזי בתל אביב. כמו המחלקה הכלכלית
גרוסקופף הדגיש: "התפיסה לפיה הדרך לשפר את התביעה הייצוגית היא עודף רגולציה, שמגבילה גם את בית המשפט, היא בעיני בעייתית בכמה מובנים. יש מגוון עצום של הליכים ייצוגים וקשה מאוד לחשוב על תבנית אחת שנכונה לכולם. ההגבלות האלה מקשות על בית המשפט לבצע ניתוב נכון של ההליך, ועלולות להוביל למצב שננהל תובענה שלא צריך או שנגיע לפשרה במקום שראוי לנהל".
עוד אמר גרוסקופף: "אני מאוד חושש שהתזכיר הולך עוד צעד לטובת גופים מינהליים. הקשינו בפסיקה על ניהול הליכים ייצוגיים נגדם, התזכיר הולך עוד צעד, התוצאה עלולה להיות שההליכים הללו ינוונו ואני חושב שזה חבל".
הוא הוסיף: "רוב ההסדרים שהחוק מציע הם הגיוניים ויש מאחוריהם מחשבה, אבל הם נסיוניים. הם לא הופעלו בישראל, ולמיטב ידיעתי – בשום מקום בעולם. מה קורה אם הניסיון הזה לא מוצלח? מה יקרה אם לא יהיו תביעות נגד חברות בינוניות בעילות מסוימות? זה טוב או רע? אם יש בעיה עם חברות זעירות, הרבה יותר נכון לומר שלא יהיו תביעות נגדן. זה נראה לי הרבה יותר נכון, כי מספיקה תביעה אחת כדי להפנות את תשומת ליבן.
"אפשר לשפר את המנגנון באופן שיקל את ההתמודדות עם שתי הבעיות. יש להרחיב את ארגז הכלים שעומדות לרשות בית המשפט כשהוא בא לנתב את התביעה הייצוגית. לתת לו לנתב אותה בדרך שהוא מוצא לנכון, למשל: תביעה שמיצתה את עצמה כאשר הושג הסדר לגבי העתיד ואין טעם לנהל אותה לגבי העבר. מנגנונים שיאפשרו לבית המשפט לזרז תביעות שנראות לו מוצדקות ולא לנהל את כל המנגנון המקדמי עד שמגיע לטרקלין, ויותר כלים לסלק תביעות סרק.
"הכיוון השני שאני מציע לבחון הוא לקח מהקמת בתי המשפט הכלכליים, שהוא אחד המהלכים הכי מוצלחים של מערכת המשפט הישראלית אולי מאז הקמתה. הם יצרו ניהול מהיר ויעיל יחסי של תביעות תאגידיות בידי שופטים שמתמחים זה. צריך לחשוב על מחלקה דומה לתביעות ייצוגיות, שתוכל לעשות בצורה הרבה יותר מוצלחת את שתי המשימות – גם לסלק או לפתור במהירות את התביעות הייצוגיות, וגם להתמודד באופן יעיל יותר עם התביעות המוצלחות".
Author
כתב משפטי | News1 | דוא"ל
עיתונאי, סופר וחוקר שואה. כתב משפטי ובעל טור ב-News1. פרסם 20 ספרים ועשרות מאמרים על השואה
תאריך:  21/07/2024   |   עודכן:  21/07/2024
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
גרוסקופף בביקורת על ההצעה לתיקון חוק תביעות ייצוגיות
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
איתמר לוין, יצחק דנון
אלדד כורש ואורית ישראלי טוענים ששותפיהם לשעבר, יונתן אלטמן ודורון לוי, מנסים לרכוש את מניותיהם בחברה שבבעלותה המשרדים בהם שוכן עמית - ב-10 מיליון שקל מתחת למחיר האמיתי
איציק וולף
אזעקות נשמעו באילת כ-12 שעות לאחר תקיפת חיל-האוויר בנמל חודיידה שבתימן    שר ההגנה האמריקני שוחח עם השר גלנט והדגיש את מחויבות ארה"ב לביטחון ישראל
עידן יוסף
הקבינט התכנס במהלך השבת לאישור הפעולה נגד תימן, אלא שההחלטה לא התקבלה פה אחד - ושרי המשפטים והאוצר לא הצביעו    סמוטריץ' בתגובה: "הנושא עלה להצבעה לאחר מעשה כחותמת גומי"
עידן יוסף
הלוי: "לאירן יש זרועות, אתם נאבקים פה עם אחת, אנחנו נאבקים במקומות שונים עם אחרות"    דובר צה"ל: "אין לנו כוונה לתקוף את העם התימני - אנחנו פועלים מול הטרור החות'י"
עידן יוסף
ראש הממשלה: "הנמל שתקפנו אינו נמל תמים. הוא שימש למטרות צבאיות, הוא שימש כנקודת כניסה לנשק קטלני שסופק על-ידי אירן"    "הפעולה הזאת פגעה במטרות במרחק 1,800 ק"מ מגבולותינו"
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il