ח"כ רון כץ הציג גם הוא הסתייגויות מההצעה, וטען כי היו"ר ביטן מתאמץ לעזור לשר התקשורת בצרה שלו, ותהה למה. לאחר הדברים נדחו הסתייגויות האופוזיציה. נציגת משרד המשפטים, עו"ד עדי ליברוס, התייחסה לנוסח הסופי של ההצעה ואמרה: "אנחנו מתנגדים להצעה במתכונתה הנוכחית, במיוחד ברקע העובדה שהחקיקה הממשלתית, שהייתה אמורה להיות הרגל המשלימה להביא לסגירת המערך ולהבטיח חיסכון, לא נראית כרגע באופק. המדיניות הרשמית של משרד התקשורת היא שצריך לסגור את המערך הבזבזני והבלתי יעיל ולעבור לאפליקציה חסכונית ויעילה בהרבה, ולכן דרך המלך היא להתקדם באפיק ממשלתי ולא בהצעת חוק פרטית שלא מבוססת על עבודה מקצועית ממשלתית. "נכנסנו לאירוע הזה בעקבות אותה הנחיה שנתן שר התקשורת לערוצים הזעירים והייעודיים והרדיו האזורי, הנימוק שהוצג אז שיש צורך ביטחוני להעברת התרעות. כבר אז לא הוצגה תשתית עובדתית מספקת לעניין הזה. אף גוף התרעה לא תמך בנימוק הזה. עד לרגע הזה אנחנו עסוקים בלטפל בחוב שנוצא בעקבות הנחית השר, ולא מכירים עמדה מקצועית שאומרת שזה חיוני. אני לגמרי ערה לכך שזאת לא תפיסתו של יו"ר הוועדה שרואה חשיבות במערך עידן פלוס. אגב אותה הנחיה של השר, הוא הצהיר שיפעל למצוא פתרון תקציבי לאותם ערוצים שעדיין מחויבים בתשלום 2 מיליון שקל לערוץ טלוויזיה ו-60 אלף שקל לערוץ רדיו. השר קידם תזכיר ממשלתי אבל משלא נמצא מקור תקציבי הוא לא קודם. לפי המצב החוקי ששרר בעת שעלו הערוצים ועד לרגע, זה כל ערוץ שעולה חייב לשלם ואין אף גורם בממשלה שיכול להתחייב לתת פטור. בינתיים, הערוצים, למעט הלא T.V., עלו למערך ושתיים ירדו לבקשתם ונוצר חוב לרשות השנייה וכך מגיעים להצעת חוק שמחפשת מקור מימון לחוב", אמרה עו"ד ליברוס. היו"ר ביטן העיר כי זה לא נכון, שכן התאגיד מממן את הקיבולת הפנויה במערך בכל מקרה והמימון קיים. עו"ד ליברוס השיבה: "מבחינתנו זה לב העניין ולב ההתנגדות. אין מחלוקת שהמצב החוקי שהתאגיד ממן קיבולת פנויה. מאוד יכול להיות שבשלב ראשון ההצעה הזו אפילו תחסוך, הקושי נעוץ בשימוש ואופי השימוש בכספי התאגיד. במצב הקיים הכסף הציבורי מממן צורך ציבורי בהפעלת המערך. מה שהוצע זה להסיט כסף ציבורי לטובת מימון עקיף של פעילות עסקית של גורמים פרטיים. יש כאן פריצת סכר בשימושים המותרים לתקציב התאגיד. לזה צריך להוסיף התבטאויות חוזרות ונשנות של גורמים שרוצים לשנות את אופיו של התאגיד וזו העברת מסר מצנן". ביטן הגיב ואמר כי תמיד כשמדובר בתקשורת משרד המשפטים מתנגד, ושאל מדוע משרד המשפטים שותק כשמדובר בפרסום בערוץ 14. הוא הזכיר כי עידן פלוס נועד לתת מענה למיעוטי יכולת, וכתוצאה מהחלטת השר גם קשת ורשת הפסיקו לשלם דמי הפצה מ-7 באוקטובר ונהנו מכך. "האוצר לא רוצה את עידן פלוס כי מה שמעניין אותו זה שלא נחסך כסף לאוצר המדינה, הם מסתכלים רק על החור בגרוש שלהם, ולא רואים חיסכון של 5 מיליון שקל בשנה לתאגיד שממומן מכספי ציבור", אמר. "לא ראיתי את משרד המשפטים נלחם נגד החלטת הרמטכ"לים שנתנו תוספת לא חוקית לפנסיה ועכשיו מביאים חוק להכשיר את זה רטרואקטיבית", אמר היו"ר ביטן. הוא אף התייחס לנושא העברת השידורים החיים, ואמר כי ערוצים שחייבים לעלות לעידן פלוס חייבים להעביר אותם חינם לפלטפורמות, אבל גם רשת וקשת קיבלו מכך פטור ל-6 שנים. באשר לכך הוא ציין כי לערוץ 14 יש הסכם הפצה עד נובמבר השנה, ואם ההסדר הוא עד מארס אז ההטבה היא ל-4 חודשים בלבד. על-רקע זה ביקש אף לקצר את הוראת השעה ולקבוע אותה עד סוף ינואר, כך שמשך זמן ההטבה קוצר בחודשיים. כחלק מהביקורת על משרד האוצר, היו"ר אף הציע, כאמור, כי אם המרבב הראשון לא ייסגר עד סוף ינואר 2025 אז הרשות השנייה תישא בעלות ההפצה, וזאת מסכום שתקבל מקופת אוצר המדינה. נציג אגף התקציבים, נועם שרלו בריגה, ציין כי הצעת החוק היא תקציבית ותעלה לקופת המדינה כ-8 מיליון שקל, ואמר כי היא מעדיפה פשיטת רגל של תאגיד סטטוטורי על פני תשלום של גופים מסחריים. מנכ"ל הרשות השנייה, מישל קרמרמן, אמרה כי זה בלתי אפשרי מבחינת הרשות לממן את ההפצה לערוצים, וציינה כי הסגירה של המרבב הראשון תחסוך בסך-הכל כ-8 מיליון שקל בשנה. היא הוסיפה, כי דרושה לכך חצי שנה וקראה שלא לקצר את תקופת הוראת השעה. נציג משרד התקשורת, עו"ד זיו גלעד, ציין כי שר התקשורת מסתייג מקיצור התקופה. היו"ר ביטן אמר כי הוא מוכן להצביע רק על הצעתו, ואם השר והמציע ח"כ קלנר מתנגדים הם יכולים למשוך את ההצעה כולה. בעקבות הדברים נדחתה בהצבעה בקשתו של שר התקשורת, והתקבלה הצעתו של היו"ר ביטן. בתום הדיון אושרה ההצעה כאמור, בתמיכת היו"ר ביטן, ח"כ קלנר, ח"כ דן אילוז, ח"כ אוהד טל, ח"כ אברהם בצלאל וח"כ שלום דנינו, מול התנגדות של חברי הכנסת אלון שוסטר ורון כץ.