ועדת הכלכלה התכנסה (יום ב', 30.7.24) לישיבה שעסקה בהפחתת עלויות לצרכן הישראלי באמצעות יישום החקיקה הסביבתית בנושא אחריות יצרן מורחבת. זאת על-רקע פניית תאגיד תמיר, תעשיות מחזור צמיגים ומפעל מחזור פסולת אלקטרונית איקומיוניטי, הטוענים כי אם כלל היבואנים והיצרנים היו נושאים בנטל הוראות הטיפול בפסולת צמיגים, פסולת אלקטרונית ואריזות באופן שוויוני - עלות הטיפול לצרכן הייתה יורדת. בדיון עלה חשש כי המשך המצב הקיים יוביל לזינוק של 40% בעלות הטיפול בפסולה, והיו"ר דוד ביטן קרא לשרים הרלוונטיים האוצר, הכלכלה והגנת הסביבה לטפל בנושא. מנכ"ל תאגיד המחזור תמיר, רני איידלר, נתן סקירה בפתח הדיון על עלויות הטיפול במחזור ואמר כי המטרה היא למנוע עליית מחירים משמעותית בשנת 2025. לדבריו עלויות הטיפול לתמיר כוללות את החובה לחתום על הסכם עם כל הרשויות המקומיות ולממן רכישות והצבת פחים, למיין את הפחים הכתומים, לממן פעילות שיווק והסברה, לאפשר לבתי עסק לפנות פסולת, לנהל דיווחים של יצרנים ולעמוד ביעדים. "79% מהכסף של תמיר יוצא ברשויות המקומיות. דמי הטיפול שלנו שווים לתקציב שלנו, אם לא נעשה שום דבר דרמטי בגיוס יצרנים ויבואנים בשנה הבאה דמי הטיפול יעלו ב40% - יש אלפי פורעי חוק שלא מתקשרים", אמר. ח"כ יוראי להב הרצנו אמר כי הוא מניח שרשויות המדינה עוזרות לתמיר לעמוד ביעדים ושאל האם המכס בודק כשמגיעים יבואנים, איידלר השיב כי זה לא קורה. "האכיפה האחרונה של המשרד הייתה בשנת 2021 וכיום איש לא עוצר יבואן בשער הנמל ובודק אם הוא חתום עם תאגיד תמיר או לא. אני מעריך שיש 5,000 פורעי חוק והם מהווים לפחות 40% מהמשקל של הפסולת. הכי קל לתפוס יבואנים, לבדוק אותם בשער, ואת תיקון צו המכס יכול לעשות משרד הכלכלה. לא באתי לדבר בשם היצרנים והיבואנים, אבל עלייה כזו בטח תגיע לכיס של הצרכן. אלפי יצרנים ויבואנים עוברים על החוק כבר למעלה מ-12 שנה", אמר. אחד הבעלים של חברה למחזור צמיגים, שרגא קורטוב, אמר בנוגע למחיר מחזור צמיגים: "היבואנים והיצרנים מחויבים למחזר 85% ממה שיוצא לשוק ובבדיקות שעשינו אנחנו ממחזרים 60% מהצמיגים ויש 40% יבואנים שלא משלמים למחזור צמיגים. זה מעלה מחיר ב-40%-50%". נציג משרד הכלכלה יואל בן שושן, אמר כי משרד הכלכלה מתנגד לתיקון החוק כפי שביקש מנכ"ל תאגיד תמיר. "יש עודף רגולציה על העסקים בישראל ואין צורך להוסיף עוד רגולציה ועוד רגולטור. שיתכבד תאגיד תמיר ויאכוף את החוק בשוק החופשי ויתפסו את העבריינים שעובדים בניגוד לחוק", אמר. היו"ר ביטן ענה כי זה לא קשור לעודף רגולציה וכי לפעמים יש נושאים שהציבור לא מוכן לעשות אז עושים רגולציה. וכי בסך-הכל מדובר בכך שהיצרן או היבואן יציג מסמך שהוא עומד בדרישות החוק. בן שושן השיב כי התוצאה היא שאם לא יהיה לו מסמך יעכבו לו את הייבוא. "למה שהמכס יעצור אותו? המכס לא שוטר ולא צריך לעצור אף עסק שמגיע לשעריו", אמר. היו"ר ביטן ענה שמדובר על פעם אחת בלבד שהמכס יצטרך לעשות זאת ויש לכך חשיבות רבה כיון שהוא שומע שאי האכיפה מעלה את המחיר ב-50%. בתגובה לכך טען בן שושן כי תאגיד תמיר מנסה לעשות קיצורי דרך, בכך שאם ליבואן לא תהיה התקשרות, המכס יתקע לו את הייבוא. ח"כ יוראי להב הרצנו הצטרף ליו"ר ביטן ואמר שמשמעות החוק היא שיש צורך בהצהרה בלבד, וכי זה לא סותר שהמשרד להגנת הסביבה צריך לאכוף יותר. ח"כ ולדימיר בליאק אמר שהחוק קיים כבר 12 שנה ולפחות 50% לא מצליחים לאכוף, וטען כי תיקון הצו לא יהווה רגולציה עודפת שתקשה על עסקים. ח"כ עופר כסיף אמר כי טענת בן שושן מופרכת מהיסוד: "יש הרבה מאוד יבואנים שיודעים שבלי לשלם הם מקבלים את ההטבה שאלה שמשלמים מקבלים. למטרות רווח לא אכפת להם לדפוק את הציבור ולהרוויח על חשבונו וחשבון עסקים אחרים", אמר. ח"כ ביטן הוסיף כי יש פה גם פגיעה באיכות הסביבה. זה אותה בעיה גם בפסולת אלקטרונית. ח"כ יוראי להב הרצנו אמר שאי תיקון הצו יגרום לכך שבשורה התחתונה האזרחים ישלמו יותר ולכן על משרד הכלכלה לוודא שאין הפרת חוק בכניסה לישראל כי המצב כיום הוא שיש הפרת חוק קיצונית. "אם לא תעשו את זה בעצמכם נקדם חקיקה שתחייב אתכם לעשות את זה", אמר. סמנכ"ל בכיר לשלטון המקומי במשרד להגנת הסביבה, אלעד עמיחי, אמר שהמשרד אמון על 5 חוקים מתחום אחריות יצרן, והבהיר שהאכיפה נעשית באמצעות עיצומים כספיים בסכומים גבוהים. "התאגידים שעושים איסוף יודעים לחשב כמה אגורות צריך להוסיף למוצר כדי שבסוף חייו יהיה במחזור. ככל שיש להם תקציב יותר גדול הם יכולים לעשות יותר איסוף ולהוריד עלויות למשק. לפני שנתיים הוצאנו 500 התראות לקראת עיצומים כספיים, בסכום של 150 אלף שקל ועברו שנתיים ולא סיימנו את הליכי האכיפה. עד כה הוטלו בסביבות 100 ומשהו עיצומים", אמר. היו"ר ביטן ענה לו שעיצומים זה טוב אבל אפשר לבדוק את הבעיה בקלות. הוא הציע שהמשרד להגנת הסביבה ייקח חברה שתעשה מיפוי מי היבואנים ולמי אין הסכם. "אם הייתי יודע את זה בינואר כשחוקקנו את חוק הכניסה לישראל הייתי מכניס את זה לחקיקה. זה חייב להיפתר בין משרדי הממשלה, הגישה של עודף רגולציה היא לא נכונה כיון שהרגולציה תפחית מחיר ולא תעלה מחיר", אמר. מנהלת תחום בכיר חוקיות היבוא ברשות המיסים, איריס סעדון, אמרה כי "המכס לא יבדוק הסכם אלא ההסכם יוצג למשרד להגנת הסביבה והוא יוציא לנו אישור. אם משרד הכלכלה יתנגד לתיקון הצו, יש אפשרות להכניס את זה לתעריף המכס, כך שפריט מכס מסוים יהיה, למשל, באישור מנכ"ל ויקבל אישור המשרד להגנת הסביבה". היו"ר ביטן הגיב שאם כך לא צריך את משרד הכלכלה וביקש מהמשרד להגנת הסביבה לפנות לאוצר בעניין. סמנכ"לית אגף כלכלה ומיסים באיגוד לשכות המסחר, ישראלה מני, אמרה כי לא נכון להגיד שכל היבואנים הם רמאים ושקרנים כיון שהרבה מאוד אנשים לא יודעים מהחוק. היא הוסיפה כי יש בעייתיות גם בעניין הרטרואקטיביות, כיון שבתמיר אין 7 שנים רטרואקטיביות והם מבקשים את כל הכסף אחורה בפריסה. היו"ר ביטן סיכם את הדיון ואמר כי יקיים ישיבת מעקב לגבי הטיפול בנושא: "אני מבקש ממשרד הכלכלה להעביר למשרד לאיכות הסביבה את רשימת היבואנים והיצרנים. לא מעניינת אותי הצהרה או חתימה, הוא צריך להמציא את ההסכם שיש לו. אדבר על זה עם השרה להגנת הסביבה והמשרד יוציא מכתב לשר הכלכלה ולשר האוצר, לבצע את העבודה שלהם כי בלי זה יש פגיעה באיכות הסביבה".