המשרד להגנת הסביבה מפרסם (יום א', 11.8.24) את דוח הניטור הלאומי של מפרץ אילת לשנת 2023, המבוצע על-ידי המכון הבין אוניברסיטאי במימון הקרן למניעת זיהום ים.
לפי הדוח, כל עוד שינויי האקלים הגלובליים - דוגמת התחממות מי הים והעלייה בחומציות - אינם משתפרים ואף מידרדרים את המצב ויש צורך מיידי להפחית את העקות המקומיות של זיהום ים ודליפות נפט שאיתם השונית תתקשה להתמודד.
כמו-כן, נמצא כי אתר הלגונה בשמורת חוף אלמוג טרם השתקם מהנזקים שנגרמו לו בשנת 2010. בנוסף, התפרצות מחלה באוכלוסיית קיפודי הים במפרץ הביאה להיעלמות כמעט מוחלטת של אוכלוסייתם, מה שמסכן את שיווי המשקל האקולוגי הרגיש. בנוסף, המשך מגמת עליית טמפרטורת פני הים, בקצב הגבוה פי 2.5 מהממוצע העולמי, משפיעה על התהליכים הכימיים והפיזיקליים בים באופן המסכן את השונית.
אתר הלגונה לא משתקם, המערכת האקולוגית נפגעת מטמפרטורת המים
מצב השונית: בשונית עצמה נמדדה עלייה בצפיפות אלמוגי אבן, בחלקם אף לרמה שהייתה לפני סערת מרס 2020 החריגה, אשר הביאה לאובדן של כ-22% מהכיסוי. עם זאת, אתר הלגונה, האזור שבין השונית לחוף בשמורת חוף אלמוג, לא מצליח להשתקם. אזור זה נמצא בהידרדרות מאז שנת 2010 מסיבה שעדיין אינה ידועה.
ריכוזי נוטריינטים (חנקן וזרחן) וכלורופיל במפרץ אילת: בשנת 2023 נמדדה עלייה מהירה בריכוזי החנקן וירידה מהירה בריכוז החמצן המומס במים העמוקים, זאת בניגוד למה שנמדד בעבר לאחר אירועי ערבוב עמוק. כך שככל הנראה, הערבוב העמוק שהתרחש בשנת 2022 היה קצר מדי ולא הספיק לנקות את המים העמוקים מעודפי הנוטריינטים שהצטברו במפרץ.
מפרץ אילת עני בנוטריינטים, המהווים גורם מגביל לגדילה של אצות ואלמוגים - מצב המאפשר את שיווי המשקל העדין ביניהם והנותן למפרץ אילת את תכונותיו (כגון מים צלולים). כל תוספת או גריעה מריכוז הנוטריינטים הטבעי במי הים עלולים לגרום לשינויים קיצוניים במצב השונית. למשל, עלייה בריכוז החנקן במים מביאה לפריחת מיקרו-אצות, שמעלה את עכירות המים ומונעת מאור השמש הנחוץ לפעילות הפוטוסינתזה של האלמוגים מלהגיע לשונית.
במפרץ אילת קיים מחזור שנתי של ערבוב שכבות מים. בקיץ נוצרת שכבה עליונה של מים חמים ומתחתיה שכבה של מים עמוקים קרים, שבהם מצטברים הנוטריינטים ששוקעים לקרקעית. ההפרדה בין השכבות מונעת פריחת מיקרואצות. בחורף, המים העליונים מתקררים ושוקעים, מה שמאפשר ערבוב. ככל שהמים קרים יותר כך הם שוקעים עמוק יותר.
אחת לכמה שנים מתקיים ערבוב עמוק, שמעלה נוטריינטים מהשכבות העמוקות ביותר במפרץ, ערבוב ש"מנקה" את המפרץ מנוטריינטים עודפים. בשנים הראשונות של הניטור נמדד ערבוב עמוק אחת ל-3-4 שנים. מאז 2012 ירדה תדירות זו באופן משמעותי ובמשך 9 שנים לא אירע ערבוב עמוק. בשנת 2022 התרחש ערבוב עמוק לראשונה מאז 2012, שהעלה לפני השטח כמות גדולה של נוטריינטים שהצטברה במשך כמעט עשור, מה שהביא לעכירות מים גבוהה ופריחה של אצות.
טמפרטורת המים: נמשכת מגמת העלייה בטמפרטורת המים העמוקים שתועדה בסקרים הקודמים. במקביל, גם בטמפרטורת פני הים נמצאת בעלייה מאז 1988, בקצב ממוצע של כחצי מעלה לעשור. קצב זה גבוה פי 2.5 מהממוצע העולמי שחושב על-ידי ה-IPCC. בנוסף, נמשכת מגמת חימום המים העמוקים, מה שצפוי להשפיע על התנהגות המערכת כולה.
פגמים בבעלי חיים: בשנת 2020 נמצאו לראשונה בחוף הצפוני פרטים של פורמיניפרים (חוריריות, יצורים חד-תאיים ימיים) בעלי עיוותים במבנה השלד הגירני שלהם. עיוות זה מעיד על הפרעה ליצירת השלד הגירני על-ידי יצורים אלה. ממצא זה נצפה לראשונה בשנת 2020 והמשיך להופיע בשנים שאחריה. תופעה זו לא נצפתה בשנת 2023.
אוכלוסיית קיפודי הים: בשנת 2023 התפרצה מחלה באוכלוסיית קיפודי הים במפרץ שגרמה לתמותה נרחבת, ולא ברור אם האוכלוסייה תצליח להשתקם. לקיפודי הים יש תפקיד חשוב בשונית כרועים, הניזונים מהאצות המתחרות עם האלמוגים על אתרי התיישבות בשונית. בינתיים השונית לא נפגעת מהיעלמות קיפודי הים, שכן האצות נאכלות על-ידי דגים צמחוניים. יש לקוות שלא תתפרץ מחלה שפוגעת בדגים הצמחוניים. מצב זה מדגיש את תפקידם החיוני של הדגים הצמחונים במערכת האקולוגית ומחזק את הצורך לאסור דיג במפרץ אילת.