את הדיון פתח (11.8.24) יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן: "בדיון הקודם עצרנו לפני ששמענו את המשטרה לגבי אופן ביצוע המעצרים כאשר מדובר בלוחמים שירדו לשטח ב-7.10 ונבקש התייחסות לכך. המדיניות היא גם ביחס לפרקליטות הצבאית וראינו את אירועי שדה תימן. ראש אכ"א כבר הודה שזו תקלה וטעות והשאלה מה עושים עם זה".

ח"כ גלעד קריב: "בשבוע שעבר התקיים דיון על הטלת הסנקציות במסגרתו התייחסתי לתופעת האלימות מצד אזרחי ישראל כלפי פלשתינים ולא עברו דקות ספורות שראשי המועצות שהשתתפו בדיון גינו את דברי וטענו שמדובר בדברי שקר. בסופ"ש האחרון, במאחז בלתי חוקי, משפחה ישראלית מרהט הותקפה קשות ונעשה בה ניסיון לינץ', ועד הרגע הזה לא בוצעו מעצרים למרות העדויות הקשות מאוד. התופעה הזו זוכה לעצימת עיניים אם לא לרוח גבית, והעובדה שאיש מראשי המועצות שהיו פה וטענו שאני אומר שקרים לא גינה את האירוע מלמדת על פשיטת הרגל המוסרית האנטי יהודית ואנטי ציונית נוכח אלימות מתנחלים קיצוניים".

ח"כ יואב סגלוביץ': "היום זה היום ה-310 ו-115 אנשים עדיין חטופים בעזה וזה הדבר המרכזי שיש לדבר עליו ולעסוק בו כי המדינה ב-7.10 השאירה אותם לבדם, לא ממשלה לא צבא איש לא היה שם, ואנחנו עוסקים הם דברים אחרים לחלוטין. ערב תשעה באב זה פרצופה של המדינה והממשלה. חובה על כולנו לעשות כל מה שאפשר ועל רה"מ להתעשת ולעשות מה שחובתו לעשות- לשמור על האזרחים והוא לא עושה". ח"כ טלי גוטליב: "כשל מוסרי ולוגי עמוק מוביל לעברי פי פחת. אנחנו במלחמה ואני לא מבולבלת - האויב מאוד מוגדר. כדי לדעת את הטירוף שמתרחש בחסות היועמ"שית והפצ"רית צריך לפתוח את טלגרם עזה ולראות איך האויב לועג לנו. התובע הצבאי הראשי אמר בוועדת החוץ והביטחון שהפצ"רית מעורבת בכל הליך. הפצ"רית שמה את עצמה לפני טובת לוחמינו, עוצרת את לוחמי כוח 100 שהוא כוח מתערב באירועי אלימות. במהלך המלחמה הוציאה מכתב שלפיו עשרות לוחמים עברו על החוק, מה שעשתה זו פגיעה קשה בלוחמינו ובנראות שלהם בעולם. כל חומרי החקירה נאספו 3 שבועות לפני המעצר והסרטונים נלקחו, ברור שאין בהם שום זכר לעבירת מין. מה אתם חושבים שקורה לחטופינו כשמפורסם בעולם שעוברים עבירת מין בנוח'בה? היא חשבה שהכל מותר לה. אם אני צריכה לבחור בין הפצ"רית ללחמים תמיד אבחר בלוחמים. הדלפת הסרטונים היא מגה פיגוע עולמי בחסותה. היא עשתה את זה כדי לשמור על שמה הטוב, שיחבבו אותה, שלא יחשבו שהיא עוצרת סתם. אם חוקרים צריך לחקור אחרי המלחמה ואם בזמן מלחמה צריך להיות מאוד ברור שחוקרים במחשכים".

ח"כ משה סעדה: "אחרי הדיון הקודם על רדיפת הפרקליטות חשבתי שזה נגמר, אבל עברו שבועיים והיועמ"שית ממשיכה לרדוף ולהתעמר בלוחמים. אני מגיע מהמקום הזה של חקירות 24 שנים, ומהמקום המקצועי, מעולם לא היה אירוע שעצרנו מישהו כשאנחנו רעולי פנים, מעולם לא פנינו למחבלים ושאלנו אם כוחות הביטחון היכו אותם. למה היועמ"שית רודפת אחרי לוחמים? אם כשלו חובה לחקור אך השאלה איך. לא מפקירים ככה לוחמים". ח"כ לימור סון הר מלך: "הניסיון של ח"כ קריב להשחיר את הציבור המדהים והחלוץ ששומר על ארץ ישראל לא יצליח, אין לך שמץ מה היה שם. לא מדובר בשום משפחה ישראלית. ביהודה ושומרון האיום נגיש ונמצא מתחת לבית. כשנכנס רכב עם לוחית רישוי לא ישראלית, אנחנו מבינים את הסכנה ואין פשרות באירועים האלו. תפתחו את הראש לחשיבה ביקורתית, כי יש מי שרוצה לייצר דפוס מחשבה כאילו היועמ"שית והפצ"רית הן אבירות המוסר ואנחנו ה'נייטיבס' שלא מבינים שום דבר. ברוך השם עם ישראל התפכח, ורואה שהתירוץ של הגנה על לוחמים הוא שקרי הוא הנדסת תודעה. זה לא מתכתב עם רדיפה אובססיבית אחרי הלוחמים, עם הסרטון המדוברר והממוצא, זה לא מתכתב עם המחבל שמציעים לו הטבות כדי שיעיד, או עם הסברה כושלת על טיב לוחמינו. שאיש לא יהנדס תודעה. ההליך הזה לא מביא להגנה על לוחמינו ועל שמם הטוב. כל אדם במדינה צריך לשאול את מי הוא משרת ואם הוא מתייצב לצד הלוחמים או לצד הפצ"רית והיועמ"שית האובססיבית ברדיפה אחר הלוחמים. ההיסטוריה תשפוט אותן, על מה שהן עושות וכיצד הן פועלות נגד לוחמינו בזמן שאנחנו לוחמים על הקיום שלנו. אנחנו לא מפחדים יותר מכם ומהטלת משטר האימה. אלו שהתירו את דמם יועמדו לדין אחד אחד על פשעיהם". ח"כ קריב: "גם את והחוליגנים שלך לא מפחידים אותנו".

ח"כ שלי טל מירון: "עלינו לחתור להשבתם המהירה והמידית של 115 החטופים, וצר לי ששנאת החינם ערב תשעה באב היא גם פה בבית הזה. במדינת חוק לא פורצים לבסיסים או לבי"ד צבאי. כשצריך לחקור חוקרים. תמיכה גדולה ללוחמים, אני מילואימניקית והבת שלי תכף מתגייסת ואני קוראת לכל הרשויות לעמוד איתן על מול המתקפה ולא לחשוש מהאיומים". היו"ר רוטמן: "לא רציתי לעסוק בנושא, אך הוא הועלה על-ידי ח"כים, אותה עלילת דם שמכונה אלימות מתנחלים, הנתונים בניגוד לטענות האנקדוטליות, מגובים מחקרית שהוצגו בוועדה בשבוע שעבר, מראים שהמספרים של מה שמכונה אלימות מתנחלים לא קשורים למציאות, והטיפול במה שמכונה פשעי שנאה או על-רקע אידאולוגי, הוא בכמה רמות מעל מה שנהוג ומקובל בעולם מבחינת אכיפה וכתבי אישום. התפלאתי מדוע בחרת להזכיר דווקא אנקדוטה שכזו כשיש שורת מקרים משבת של יידויי אבנים כנגד נוסעים בכבישים שונים, ונגד רועי צאן, ידויי בקת"ב, ועוד רבים. הפוקוס הישראלי, הלאומי והבינ"ל, במקום שיעסוק בפשעים שלא ניתן לדמיין, עוסק כרגע ביחס למחבלי הנוח'בה. זה עיוות ודיסוננס מאוד גדול שלא ניתן להשלים איתו והוא נוגע גם להחלטות מה חוקרים ואיך חוקרים, עוצרים ומה מוסרים לציבור. התכנסנו להבין האם שיקולי המדיניות מופעלים וכיצד מתקבלות החלטות על חקירה ומעצר, כששוטרי המשטרה הצבאית מגיעים רעולי פנים".

ח"כ ניסים ואטורי התפרץ לדבריו של ח"כ קריב: "יה חתיכת מחבל שפל, מה שמדאיג אותך הוא לדאוג למחבלים". ח"כ קריב: "סגן יו"ר הכנסת יכנה אותי מחבל? זה שאתה מתויג כאחד מגדולי האווילים זה ידוע, עכשיו אתה רוצה לתייג עצמך כשקרן. גם אוויל וגם שקרן". בעקבות חילופי הדברים בין השניים, הכריז היו"ר רוטמן על הפסקה של מספר דקות.

נצ"מ בועז חממי, רמ"ח חקירות, משטרת ישראל: "מטבע הדברים, לא אוכל להתייחס לחקירה מתנהלת. כמו שנאמר, ההנחיה על פתיחה בחקירה הייתה בהנחיית פרקליט המדינה. באופן כללי מרגע שיש הנחיה, המטרה היא לאסוף את כלל הראיות, אין מקובעות על כיוון חקירה או אג'נדה לחקירה. בחקירות מורכבות או כשהעבירה חמורה או בסוגיות רגישות, נהוג שיש פרקליט מלווה וכך גם כאן צוות החקירה לווה מתחילת החקירה ועד עתה ע"י פרקליט מלווה מטעם פרקליטות מחוז ת"א פלילי. יש חקירה סמויה ויש חקירה שעוברת לגלויה. הליך החיפוש והמעצר יש בו פגיעה בחירותו ובקניינו של האדם. זה מובהק ואינהרנטי, אך המחוקק בחן זאת ועשה את האיזונים לחקירה הפלילית. החיפוש והמעצר בוצעו לאחר גיבוש תשתית ראייתית וקבלת צווי חיפוש ומעצר בבית המשפט השלום בת"א". רוטמן: "האם כל חקירה פלילית נעשית תוך פריצה לבית, חיפוש והובלה באזיקים לתחנת משטרה? או שיש שיקול דעת? כך מתנהלות כל החקירות בישראל?" סגלוביץ': "זו ועדה של הכנסת ולא בית משפט. צריך להפסיק את האירוע הזה. זה דיון פיקוח".

נצ"מ חממי: "כל שלבי החקירה ייבחנו בבית המשפט". היו"ר רוטמן: "מה שייבחן בבית משפט הוא האם יש ראיות כלפי פלוני או אלמוני. אם אני שואל מדוע אדם הובא אזוק, זה לא ייבחן בבית משפט. אני מקווה שתענה כמי שרוצה לענות ולא להתחמק משאלות. לא ננהל פה משפט זוטא או רבה, אבל אופן המעצר והאיזוק והחיפוש אצל האימא, אינו סוגיה בלעדית לבית המשפט, זו סוגיה ציבורית ומדיניותית מהשורה הראשונה, בדיוק כמו שאתם פותחים בחקירה נגד עיתונאי, שופט, שר או ח"כ יש לכם הנחיות מאוד מדוקדקות כדי לא לייצר פיגוע תקשורתי או ציבורי שזה מייצר. על כך לא קיבלנו תשובה בדיון הקודם ואני מקווה שדמות בכירה ורבת פעלים כמוך לא תשאיר אותנו ללא תשובות מי הגורם שהחליט לבצע מעצר והליכי חקירה בדרך בה בוצעו. כשעוצרים עיתונאי יש הנחיה ויש מרחב שיקול דעת לצוות החקירה, והשאלה אם נעשה שיקול דעת כזה או קביעת מדיניות ביחס להליכי חקירה של 7.10". חממי: "לא אתייחס לחקירה קונקרטית, אופן ביצוע החיפוש לרבות הנושא של איזוק שאני לא מכיר ספציפית. הגעתי לענות על שאלות מדיניות. אם יש טענות על שימוש בכוח מופרז, על חיפוש לא מדתי יש מח"ש. אני לא מכיר הנחיה גורפת ל-7.10".

ח"כ עמית הלוי: "בדיעבד, האם היה צריך להפעיל שיקול דעת אחר? אתה יכול לומר שטעיתם בדיעבד". ח"כ סגלוביץ': "מה שיש פה זה קרקס, זה לא דיון ועדת החוקה". היו"ר רוטמן הקריא מתוך נוהל אח"מ, לפיו משעלה הצורך לחקור עיתונאי, יש לבחון תבחינים שונים, ואמר: "זו דוגמה למקום בו אגף החקירות והמודיעין מבין שיש אינטרס ציבורי שנקרא חופש ביטוי וקובע שגם כאשר יש ראיות וקשר לאירוע שצריך להיות מאוד בליבה, ולפני חקירה וחיפוש, יש לקחת בחשבון שזו מדינה דמוקרטית ולהבין מה ההשלכות לגבי הפגיעה בחופש הביטוי, ואני שואל, בהינתן שמדינת ישראל תחת איום קיומי, ו-7.10 הוא אירוע שעלול לקרות בעתיד כשיש כוחות חיזבאללה וחמאס שרוצים לעשות זאת, האם נהגתם כך?" נצ"מ חממי: "כראש מחלקת חקירות אני מנחה על דפוס של חקירות וההנחיה לשטח היא על מקרים כלליים. האירוע פה קונקרטי". ח"כ גוטליב: "אני יודעת שלא קל לכם ועדיף שלא תגבו את פרקליטות המדינה. מי אמר מלמעלה שצריך להפעיל בתיק הזה נוהל מעצר ימים?" ח"כ קריב: "האם אתה יודע אם באירוע הזה הייתה התערבות חריגה של גורם בכיר בדרך בה בוצע המעצר. האם קיבלתם טלפון מגורם בכיר איך לבצע".

ח"כ בוארון: "האם הדבר הזה קרה בעבר? אתה מורח אותנו". נצ"מ חממי: "לא אגע בתיק הקונקרטי. אני 27 שנים איש חקירות. אגף החקירות מקצועי. מרגע שפרקליט המדינה הנחה לפתוח בחקירה, אנחנו פותחים בחקירה וכממונה, כשאני חושב שצריך חיפוש או מעצר אני פונה לבית המשפט ומציג את כל חומר הראיות ובית המשפט מאשר או מסרב. "בפרשיות גדולות יש ממונה על החקירה. חלק מהאיסוף וביצוע הוא בשיקול דעת מי שנמצא בשטח. בסופו של דבר בית המשפט אמרו את דברם. את זה יודעים בדיעבד. חלק מהמעצר והחיפוש הם חלק מפעולות חקירה ולא אוכל להשיב קונקרטית". היו"ר רוטמן: "נצא מנקודת הנחה שאת החוק והכללים והצורך להימנע משיבוש חקירה הפרקליטות יודעת, ולמרות שמדובר בתיק חקירה קיבלנו תשובות בדיון הקודם מי קיבל החלטה מהפרקליטות אז או שהם עבריינים או שהם יודעים מה הם עושים במתן הפירוט. לגבי ההחלטה לעשות את החקירה בפריצה או באיזוק, להתייחס בכבוד יותר או פחות לנחקר, גם אתה יכול להיות מסוגל לומר לי מי קיבל את ההחלטה, באיזה דרג גם ללא טיב השיקולים. אני לא מוצא שום הצדקה של זיהום חקירה שלא אקבל פה תשובה". נצ"מ חממי: "הממונה על החקירה אחראי על כל שלבי החקירה כולל את מי לעצור ובאיזו שעה. הממונה עצמאי ובוחן את הראיות והעוצמות". רוטמן: "האם הכל חנה בתוככי המשטרה במקרה הזה? והאם אתה סבור שהייתה טעות בשיקול הדעת ונדרש נוהל לוודא שדברים כאלו לא יקרו מתוך החובה שלנו להגן על גיבורי 7.10?" נצ"מ חממי: "אתה מדבר על תיק קונקרטי שאסור לי להתייחס אליו. יש חקירה שעדיין מתנהלת ואני לא יכול להתייחס לכך. הממונה על החקירה ממונה על הפעולות האופרטיביות בתיק החקירה. בחקירות רגישות החקירה מלווה ע"י פרקליט מלווה ויש ביניהם תיאום גם לגבי המעבר מחקירה סמויה לחקירה גלויה". רוטמן: "אם אתה טוען שההחלטות משותפות, כשהפרקליטות האשימה את המשטרה זה לא נכון? האם בהחלטה הזו הפרקליטות הייתה שותפה?". חממי: "פעולות אופרטיביות מבצעיות כמו חיפוש ומעצר זה ממונה על החקירה. בפעולות משמעותיות שעניינן האם להאריך מעצר, ללכת לערר, כמובן כשיש פרקליט מלווה הוא חלק, שותף".

ח"כ עמית הלוי: "גם בראיה רטרוספקטיבית, אני לא חושב שלמישהו יש ספק שמדובר בשיקול דעת מוטעה לקחת את אותם גיבורים שירדו לאותו גיהנום, זו הייתה טעות נוראית באופן בו זה נעשה. זה יהיה לכבודך ולכבוד המשטרה לומר שנעשתה פה טעות". ח"כ אריאל קלנר: "מן הראוי שהמשטרה והפרקליטות ייקחו צעד לאחור ויודו שטעו. מדובר על אנשים שקפצו מיוזמתם ב-7.10 להציל את המדינה. זה שיא הטירוף להתייחס אליהם כעבריינים מסוכנים. לא יכול להיות שנייצר תמריץ שלילי לאנשים לקחת אחריות מתוך ערבות הדדית ולהציל את אחיהם אם חלילה ניקלע למציאות כזו וגם אם חלילה יש מה לחקור, יש דרך לעשות זאת". ח"כ אלמוג כהן: "המשטרה הצילה את מדינת ישראל, הגוף היחיד שבאותו בוקר תפקד. כולם קפצו, נלחמו והצילו חיים של מאות. אני מוקיר מאוד את פועלך בועז. מדוע היחידה החוקרת אינה היחידה הטריטוריאלית באזור בו בוצעה הלכאורה עבירה? מדוע ימ"ר לכיש או נגב לא חקרו את המקרה? והאם ימ"ר נגב סירבו לחקור?". נצ"מ חממי: "לא הייתי בעת קבלת ההחלטה, אך מזכיר שהחקירה נולדה מחקירה אחרת במחוז תל אביב". היו"ר רוטמן: "אבקש תשובה בכתב מה היו השיקולים שלא הימ"ר הרלוונטי יחקור אלא שזה יעבור לימ"ר ת"א".

ח"כ מתן כהנא: ראש אכ"א הודה שהייתה טעות בדרך מעצר הלוחמים בשדה תימן ואני מעריך את זה. אחרי כל מה שיודעים על המקרה הנוכחי אתם יכולים להגיד שטעיתם ולתחקר מה הוביל לטעות כדי למנוע מקרים כאלו בעתיד. מדובר על גיבורים יוצאי דופן שאנחנו צריכים להוקיר עד קץ הימים וכנראה טעיתם בדרך בה פעלתם מולם. אופוזיציה וקואליציה מביעים חוסר נוחות מהדרך שבה בוצע המעצר והשאלה אם לא נכון לומר שטעיתם ותבנו מנגנון אחר". היו"ר רוטמן: "במסגרת חוכמת הבדיעבד, זה יהיה מכבודה של המשטרה לומר שהייתה טעות בדרך בה נעשה המעצר, בחיכוך מול ההורים והלוחמים, שהייתה טעות לאזוק, שתתחקרו ותדאגו שלא יקרו מקרים כאלו בעתיד". נצ"מ חממי: "אעלה את זה. חשוב מאוד לומר - אני מפציר בכם - החקירה עדיין מתנהלת ונמצאת על השולחן". רוטמן: "העובדה שהחקירה מתנהלת לא הפריעה לראש אכ"א לומר שהייתה טעות. דווקא בגלל שאני מכיר את הגבורה של השוטרים ב-7.10 וזוכר איפה ישבנו יחד במחנה שורה לזיהוי החללים והאזרחים, יש מינימום של אחוות לוחמים. הרבה מהתחושות הקשות היו מוסרות אם הייתם אומרים שאתם מצטערים וההתחפרות אינה מכבודה של המשטרה או הגופים החוקרים". ח"כ אביחי בוארון: "לחקירת הלוחמים שיצאו ב-7.10 מצטרפים מראות שדה תימן, וזה משדר לציבור שעושים שימוש בחקירות בכלים משפטיים של אכיפה כדי ליצור מצג לביה"ד בהאג, כשאנחנו יודעים שאין ממש בחשדות האלו. אתה חממי לא יכול להגן על שולחיך ומה שמטריד אותנו הוא מי מניע את הפעולות האלו על חשבון הבנים שלנו. אתה אנוס על-פי הדיבור ולא נותן תשובות לעניין". ח"כ משה סעדה: "החברה הישראלית יודעת שנעשה פשע והתעמרות כלפי החיילים הללו. תסתכלו לאנשים האלו בעיניים. תיק רצח שאתה מחזיר בו את האקדח זה אומר שאין בו שום חשד ואני רוצה לדעת למה הוא לא סגור. היה דיווח שהפרקליטות שוקלת לשחרר למעצר בית תיק שהחל באונס. עוד התרסקות, ומי ישלם את המחיר על ההתנהלות הזו?" ח"כ אלמוג כהן: "יש פה לכאורה רוצחים שיושבים בחדר הוועדה ולפי תפיסת הפרקליטות הם צריכים להיות בכלא או בחלופת מעצר. המערכת כולה מבינה שרוצח פוטנציאלי לא יכול להסתובב בחוץ, כי הוא עלול לרצוח שוב. אתם מבלפים ומנסים לעשות שיטת מצליח, קורבן להאג, בשם הנאורות. יש גבולות שלא תחצו? ב-7.10 אם נאנסה מול ילדיה - איפה ראיתם מוסריות? איפה כתבי האישום נגד הנוח'בה? אפס כתבי אישום. פעם אחר פעם כשתנסו לפגוע בלוחמים שלנו, הבטחתי לכם שמקום העבודה ייסגר. הציבור הגיע. אין פרות קדושות". ח"כ קריב: "נבחרי הציבור צריכים לזכור שאלו עובדי ציבור מסורים ואי אפשר לדבר על הקורבן האדיר של המשטרה ב-7.10 ולהטיח בקצין משטרה שליבם גס במה שקרה ב-7.10 והם רוקדים מה יפית בפני ביה"ד בהאג. הדיון על טעויות בשיקול הדעת, רלוונטי לכל חקירה ומעצר, על אחת כמה ב-7.10. יש לנהלו ברגישות ולחשוב על מדיניות הביצוע. הדיון השני השתקף בדברי ח"כ בוארון - כפירה מוחלטת ברעיון שגורמי אכיפת החוק בישראל צריכים לחקור התנהגות לא נורמטיבית של אנשי כוחות הביטחון כשיש תשתית ראייתית ראשונית. זה מתחיל ב-7.10 וממשיך באירוע קסטלמן ובגבעת רונן. אתם רוצים להגיע למצב בו המשטרה לא תחקור חשדות וזה דבר שלא מתקבל על הדעת ויעמיד בסיכון את לוחמינו". רוטמן: "מי שירד לשטח ב-7.10, אני לא חושב שיש למדינה את הזכות המוסרית לחקור אותו. כאשר מדינה נכשלת בדרך שבה כשלה ב-7.10 ואנשים יורדים להציל את אחיהם ואחיותיהם כי אין מדינה, יש בעיה קשה בחקירה שלהם. החיילים והשוטרים בשטח כמובן תפקדו באופן הירואי. גם המאבטחים במסיבת הנובה ורבים רבים אחרים. כל מי שירד להתמודד מול דבר כזה אין זכות מוסרית לחקור אותו. אותו דבר גם כנגד מי שלקח נשק כשיש סיכוי מאוד סביר שהוא צריך נשק להגן על עצמו ומשפחתו כי כוחות הביטחון לא שם. "הגיע הזמן שהפרקליטות ומשטרת ישראל יתחברו לאירוע. הניתוק פוגע במדינת ישראל, באזרחי ישראל, אני מפחד פחד מוות מזה שחס ושלום באירוע דומה בעתיד מישהו יחשוב עליכם, על הפרקליטות והמשטרה. אני מאוד מקווה שהציבור הישראלי ידחיק את מה שהפרקליטות והמשטרה עשתה כאן, בזה שהיא חוקרת את מי שירד לשטח ב 7.10. אני מאוד מקווה שאדם שיעמוד בפני הדילמה האם הוא יוצא להציל את האחים והאחיות שלו באירוע דומה, שחס ושלום שלא יקרה בעתיד, שהוא לא יחשוב על מה שעשיתם. לכן, אני מקווה שתעשו הכל גם כדי להתנצל וגם כדי לסגור את התיקים האלה כמה שיותר מהר כי זה הדבר הנכון לעשות, בטח בהינתן העובדה שהתיקים האלה ככל הנראה לקראת סגירה על-פי פרסומים בתקשורת, תעשו הכל שייסגרו בהקדם. "לגבי המדיניות - כמו שיש מדיניות, גם אם אני מסכים איתה או לא לגבי העמדה לדין של מחבלי הנוח'בה, כמו שיש מדיניות להעמדה לדין של אישי ציבור ועיתונאים ועוד מקרים שיש בהם השלכות ציבוריות, אני מצפה שגם משטרת ישראל וגם הפרקליטות יאמצו מדיניות שאומרת שכאשר חוקרים לוחמים, גיבורים, בסיטואציות שכאלו, צריך לעשות את זה בלי לוותר על המקצועיות, אבל עם כל הרגישות הנדרשת.

"זה לא קורה במישור האזרחי, זה לא קורה במישור הצבאי. אשמח מאוד להצהרה לפרוטוקול שאומרת שבייעוץ המשפטי אין יכולת להנחות בנושא מדיניות הפצ"רית ואז אקבל את הטיעון. מאחר שאני יודע שליועצת המשפטית לממשלה יש אפשרות להנחות בנושא מדיניות הפצ"רית, לפחות לשיטתה, אני מבקש את הנחיית המדיניות הזאת תגבשו ותוציאו לדרך. "כאשר אתם פועלים בחוסר רגישות בנושאים האלו, בין אם מדובר בפרקליטות האזרחית ובין אם מדובר בפרקליטות הצבאית המונחית על ידה, אתם עושים את ההפך המוחלט ממה שאתם מתיימרים לעשות ויוצרים נזק למדינה. אתם טוענים שאתם השכפ"ץ של המדינה ואתם ההפך המוחלט. הטיפשות בה מנוהל האירוע יוצרת נזק משפטי, דיפלומטי, סיכון חיי לוחמים, כולל אמברגו נשק וכל דבר שעלול לקרות, והשאלה מי לוקח אחריות על הנזק שבניהול הליך בצורה מטופשת כזו. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו עוד אירוע כזה. "אני מבקש את התייחסות המשטרה והפרקליטות גם הצבאית- האם תפעילו שיקולי ביטחון ויחסי חוץ כמו גם את האפקט המצנן בהחלטות הבאות". אושרה פטל רוזנברג, פרקליטות המדינה: "ההחלטה לצאת למעצר הייתה מתואמת עם הפרקליטות, זה לא הפרקליט המלווה אלא הפרקליטות. לגבי אופן המעצר והחיפושים זו לא החלטה של הפרקליטות. לגבי התיקים אנחנו שוקדים על קבלת החלטה בתיקים. פרקליט המדינה הנחה לקבל החלטה בהקדם לגבי כלל החשדות ואנחנו מכוונים לסיים את זה בחודש הקרוב. הדברים נאמרו גם בדיון הקודם שהיה בסמוך לשחרור מבית המשפט מחוזי. היה צו איסור פרסום שבית המשפט הסיר לאחר הדיון במחוזי לבקשת העוררים ולא לבקשת המדינה. אלו לא היו מעצרים מתוקשרים". ח"כ קריב: "עלתה שאלה אם נכון לגבש מדיניות לגבי אופן ביצוע התנעה או חקירות כוחות הביטחון, שתהיה חשיבה האם לאור המורכבות של הימים הללו יש צורך בהנחיות שונות. אני מתנגד לעמדת היו"ר לחסינות אפריורית, אבל השאלה לגבי הנחיות מיוחדות נכונה". היו"ר רוטמן: "בהנחיה 1412, החשש מפני אפקט מצנן לחופש ביטוי מצדיק 7 נקיים לפני פתיחה בחקירה, ולפני כל הליך, כי אפקט מצנן על חופש ביטוי חשוב במדינה דמוקרטית. פרקליט המדינה טען שהיה חומר ראיות ולא טען שנשקל האפקט המצנן והשאלה אם זה נשקל כמו שצריך. האפקט המצנן שלא ירצחו ויאנסו יותר חשוב מהנפת דגלי חמאס. נבקש מהיועמ"שית לתת הנחיה למי שהיא מוסמכת לתת לו הנחיה ולא למי שאינה מוסמכת, שלפני פתיחה בחקירה כנגד לוחמים שלנו שישקל האפקט המצנן". עו"ד לילך וגנר, ראש אשכול עונשין ופשיעה חמורה, משרד המשפטים: "השיקול המבצעי משמעותי, קריטי ונשקל בכל תיק של כוחות הביטחון. אין מחלוקת על כך. זה מוכר בפסיקה, כשברור שאירוע מבצעי אינו כמו אחרים והשיקולים בוודאי נשקלים".

עו"ד חיים שרייבהנד, המייצג את אחד הלוחמים הנחשדים ברצח מחבל נוח'בה: "המלחמה שינתה זירתה משדה הקרב לבניין הפרקליטות. כל הדיון הזה נעשה סביב צו חיפוש אבל היו 4 חיפושים. היו מספיק תחנות לרדת מהתיק, והפרקליטות לא עצרה לחשוב ולרדת מהרכבת הדוהרת. הפרקליטות צריכה להגן על עצמה ולכן התיק לא נסגר וגם לא ייסגר".

נירית אופיר, אמו של הלוחם סער אופיר שנחקר על רצח מחבל נוח'בה: "מצאתי שיש 30 מקרי חקירה בחרבות ברזל, 28 מתוך ה-30 דתיים, אחד דרוזי ואחד בדואי. נכון שיש אחוז מאוד גבוה של דתיים בקרב לוחמינו, אבל בצורה כ"כ קונקרטית אף לא חילוני אחד, זה אומר דרשני וצריך לעשות כאן חקירה אחרת". היא פנתה לנציגי הפרקליטות והמשטרה: "פעם אחת לא הסתכלתם בעיניי להביט ולראות מה עובר עלינו. כשסער חזר מהמעצר עם פצעים על ידיו, כשהשב"ס לא הסכים לאזוק, השוטרים הידקו חזק". נצ"מ חממי: "אם יש טענות של אלימות חוקרים יש לפנות למח"ש". סער אופיר: "אל תדאג, גם למח"ש זה יגיע". היו"ר רוטמן: קיבלתם רשימת שאלות בנוגע לאפקט המצנן, למדיניות הליכי חקירת 7.10, להודעה בטעותכם, וככל שלא אקבל תשובה בכתב אצטרך לקבוע דיון המשך על הנושאים הללו.