יש ליישם בהקדם את המלצת נציבות הביקורת על הפרקליטות, בדבר קביעת לוח זמנים לטיפול של היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה בבקשות לפתיחה בחקירה במקרים רגישים. כך אומר נציב הביקורת, השופט בדימוס
מנחם פינקלשטיין - 3.5 שנים לאחר שקודמו, השופט בדימוס
דוד רוזן, העלה את אותה המלצה.
פינקלשטיין אומר (6.8.24): "הנציבות עמדה פעמים רבות על הצורך בתיחום משך זמן טיפולה של פרקליטות המדינה בבקשות לאישור פתיחה בחקירה, לאחר שנמצא כי הטיפול בבקשות אלה נמשך זמן רב. הימשכות הטיפול בבקשות כגון אלה יש בה כדי לפגוע פגיעה ממשית ביכולת לנהל את החקירה, אם יוחלט על פתיחתה, ובהמשך, ביכולת לנהל הליך משפטי, אם יוחלט על כך. זאת, בנוסף לפגיעה באמון הציבור ברשויות אכיפת החוק בכלל ובגורמי התביעה בפרט".
הדברים אומרים בהחלטתו של פינקלשטיין לקבל את תלונתו של עו"ד
אביעד ויסולי, על התמשכות ההליכים בטיפול בבקשתו לפתוח בחקירה נגד השופט
חאלד כבוב. ויסולי התלונן במשטרה באוקטובר 2021 נגד כבוב, אז סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב וכיום שופט בית המשפט העליון, בטענה שהשתתף ביולי 2020 בכנס של ארגון המוראביטון שהוכרז ב-2014 כארגון טרור, וקיבל מגן הערכה לפעילותו של אביו המנוח. לטענת ויסולי, מדובר היה בעבירה לכאורה של הזדהות עם ארגון טרור.
מאחר שמדובר בשופט, היה צורך באישורו של היועץ המשפטי דאז,
אביחי מנדלבליט, לפתיחה בחקירה; ביולי 2022 נמסר לוויסולי, כי הטיפול הועבר לפרקליט המדינה, עמית איסמן. ויסולי טען, כי עד היום לא התקבלה החלטה האם לפתוח בחקירה. הפרקליטות השיבה, כי בנובמבר 2021 מסר מנדלבליט שלא מצא תשתית לפתוח בחקירה, אך ויסולי העביר חומרים נוספים והגיש תלונה משלימה.
פינקלשטיין מצא, כי בתלונה זו אכן לא התקבלה החלטה; רק בסוף החודש שעבר החליטה היועצת המשפטית, גלי מיארה, שאין מקום לפתוח בחקירה, וזאת לאחר פניות רבות של ויסולי. הפרקליטות נימקה את העיכוב בתקלות טכניות ובעומס עבודה, בעיקר מאז פרוץ המלחמה, אך פינקלשטיין קבע כאמור שהתלונה הייתה מוצדקת. הוא אומר:
"עיכוב הטיפול בתלונתך השנייה למשטרה רובץ לפתחה של המשטרה, אשר על-פי הנמסר לא טיפלה בה בשל שגגה. אולם, לאחר שפניותיך בנושא הועברו במקביל ללשכת פרקליט המדינה, וכאשר ההחלטה הסופית בנוגע לקיומה של החקירה היא של היועצת המשפטית לממשלה, מצופה היה מן הפרקליטות לפעול כדי לזרז את ההליך בכללותו ולמנוע שיהוי, ודאי שיהוי כה ממושך של כשנתיים. הדברים מקבלים משנה חומרה משמדובר בגורם בכיר במערכת המשפט, אשר בתקופה זו גם מונה כשופט בבית המשפט העליון".
עוד אומר פינקלשטיין, כי "ודאי שאין לקבל" מצב בו ויסולי לא קיבל תשובות לפניותיו ללשכתו של איסמן. "למרבה הצער, הנציבות העירה לא אחת על העדר עמידתם של מייצגי המדינה בערכאות
בחובה המוטלת על כל רשות ציבורית, ודאי רשות המופקדת על אכיפת החוק, ליתן מענה לפניותיו של אזרח אליה, תוך זמן סביר... נוכח האמור, אין לי אלא לשוב ולהדגיש את חשיבות ההקפדה על עידכון פונה בסטטוס הטיפול בפנייתו, ודאי כאשר מדובר בפנייה שהטיפול בה נמשך זמן רב כבענייננו".
בשולי הדברים מעיר פינקלשטיין, כי תקלה בלשכתו של איסמן גם גרמה לכך שהנציבות לא קיבלה מענה מדויק; "הימנעות ממסירת פרטים המשקפים את מצב הדברים לאשורו, עלולה לפגוע באופן
ממשי בעבודת הנציבות". לבסוף אומר פינקלשטיין, כי טיפולה של המשטרה בפניותיו של ויסולי אינה בסמכותו, אך הוא מביא את ההחלטה לידיעתו של ראש אגף החקירות והמודיעין, ניצב
יגאל בן-שלום, להפקת לקחים מן המקרה.