ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות התכנסה (יום א', 15.9.24) לדיון בנושא סטטוס העלייה לישראל בקיץ 2024. בדיון נחשפו נתונים שמצביעים על ירידה חדה במספר העולים החדשים ממדינות חבר העמים, לעומת עלייה חדה ממדינות המערב ובראשן צרפת וארה"ב. לפי נתוני הסוכנות היהודית, במהלך החודשים ינואר-אוגוסט 2024 הגיעו ארצה 23,183 עולים חדשים בלבד, נתון המהווה ירידה של כ-42% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, אז עלו 39,857 איש. מדובר במגמה שלילית משמעותית, כאשר בשנת 2023 עלו בסך-הכל 47,012 עולים. את עיקר הירידה מובילים העולים מרוסיה, מאוקראינה ומבלארוס – מדינות שהיוו בעבר מקור עיקרי לעלייה. ח"כ עודד פורר, יו"ר הוועדה, התייחס לנתונים הקשים: "נתוני העלייה הם תעודת עניות לממשלת ישראל. אנחנו יודעים שיש קהילות ברחבי העולם שמתחננות לעלות, אך לא נותנים להן מענה הולם. עלייה לישראל בזמן מלחמה היא הוכחה לחוסן העם היהודי, אך פוטנציאל העלייה לא ממומש, במיוחד במדינות חבר העמים. אנחנו צריכים להשקיע יותר כדי לעודד עלייה מכל רחבי העולם".

עלייה מפתיעה מצרפת ומארה"ב

במקביל לירידה במדינות חבר העמים, נרשמה עלייה מרשימה במספר העולים ממערב אירופה ומצפון אמריקה. במהלך 2024 עלו מצרפת 1,456 עולים – עלייה של 76% לעומת השנה שעברה. מארה"ב הגיעו 2,202 עולים, עלייה של 14%. מדובר במגמה חיובית. פורר הדגיש כי "עלייה מצרפת וארה"ב היא חשובה, אבל היא לא צריכה לבוא על חשבון העולים ממדינות חבר העמים. הקיצוץ בתקציב לעידוד העלייה משם הוא פשע. יש להשקיע יותר בעידוד העלייה ממדינות אלו ולהסיר חסמים ביורוקרטיים".

הקושי בעידוד עלייה מרוסיה ואוקראינה

כ-72% מהעולים ב-2024 הגיעו ממדינות חבר העמים לשעבר, אך למרות זאת, מדובר בירידה של 49% לעומת השנה שעברה. מרוסיה עלו 14,514 עולים בלבד, לעומת 28,459 בשנת 2023, ומאוקראינה עלו רק 693 עולים. הנתונים ממחישים את הקושי לעודד עלייה ממדינות אלה, נוכח המצב הביטחוני המורכב של המלחמה. יאנה ברמר ממשרד העלייה והקליטה ציינה: "המצב הביטחוני מקשה עלינו לעודד עלייה מרוסיה ואוקראינה. עם זאת, אנחנו ממשיכים להשקיע כספים בעידוד עלייה מהמדינות הללו ומאמינים שבשנים הקרובות נראה גידול במספר העולים". שמעון שמילה מהסוכנות היהודית הוסיף: "מאז פרוץ המלחמה עלו לישראל למעלה מ-30 אלף יהודים מרחבי התפוצות. האנטישמיות הגוברת בעולם היא גורם לעלייה, אבל ישנם גם קשיים פנימיים שמקשים עלינו לראות מספרים גדולים יותר של עולים מאזורי הסכסוך".

קשיי הביורוקרטיה: עיכובים בתהליך העלייה

בנוסף לירידה במספר העולים, נחשפו בוועדה עיכובים משמעותיים בתהליך העלייה ממדינות חבר העמים, כאשר משך הזמן לקבלת אישור עלייה ממדינות אלו מתארך עד לשנה שלמה. לעומת זאת, בארצות המערב משך הזמן עד לעלייה עומד על כחודשיים לכל היותר. שוהם אלון, ראש נתיב במשרד ראש הממשלה, התייחס לכך ואמר: "אנחנו רואים שהמלחמה בישראל גורמת לעיכובים, אנשים לא ממהרים לקבל תאריך לעלייה למרות שהם מוכנים לכך. ישנה בעיה של זיופי מסמכים המעידים על יהדות שמסבכת את התהליך, אבל אנחנו פועלים לצמצם את העיכובים ולייעל את המערכת". סגן השר במשרד ראש הממשלה, ח"כ אבי מעוז, שהשתתף בדיון, התייחס לאתגרים הביורוקרטיים שעומדים בפני העולים ממדינות חבר העמים. מעוז ציין כי משרדו עוסק בקיצור התורים. "עברנו תהליך דיגיטציה משמעותי שמאפשר להקל על תהליך העלייה", אמר. "אנחנו פונים באופן אקטיבי לממתינים לעלייה במרחב הפוסט סובייטי כדי להקדים להם את התורים, אך נתקלים בסירובים בשל המלחמה שמתקיימת בישראל". מעוז הדגיש את מאמצי הממשלה לקצר את זמני ההמתנה לעלייה, אך גם הודה שהשאיפה לקיצור התורים לפחות מחודשיים איננה ריאלית בשלב זה, בשל הקשיים הביורוקרטיים הקיימים. "העשייה של נתיב היא מבורכת, ואנחנו שואפים לצמצם את זמני ההמתנה ככל הניתן", הוסיף.

תוכניות עתידיות

חרף האתגרים, הוועדה הצביעה על מספר צעדים שיכולים לשפר את מצב העלייה. אחת היוזמות שדובר עליהן היא יריד עלייה שיתקיים בקייב בחודש נובמבר, באבטחה מוגברת, כדי לעודד עלייה ממרכזי הקהילות באוקראינה. ישעיהו יחיאלי, ראש מנהלת נעל"ה, הציג את היקף העלייה בקרב בני נוער והבהיר כי "ירידה במספר העולים מצמצמת גם את מספר הצעירים בתוכנית נעל"ה, אך הצלחנו השנה להביא כ-300 נערים ישראל עוד לפני שהוריהם הגיעו. אם נצליח להכניס 400 נערים נוספים לתוכנית, זה יהיה הישג מרשים". פורר סיכם את הדיון בהמלצה להגדיל את תקציבי עידוד העלייה ממדינות חבר העמים ולהסיר את החסמים הביורוקרטיים שמעכבים עלייה משם. הוא גם ביקש להעלות את נושא לימודי העברית באולפנים ולקיים דיון נוסף בהסרת חסמים לעלייה מצרפת. פורר הבהיר: "יהודי שחי בסנט פטרבורג הוא לא פחות טוב מיהודי שחי בפריז. עלינו לפעול כדי שכל מי שרוצה לעלות לישראל יוכל לעשות זאת ללא עיכובים מיותרים".