היום לפני 404 שנה, יצאה הספינה המפורסמת מייפלאואר מנמל פלימות', אנגליה, במסעה הארוך והמסוכן אל העולם החדש. היא נשאה על סיפונה 102 צליינים ופוריטנים להגשמת חלומם של חיים חדשים באמריקה, הרחק מהרדיפות הדתיות באירופה. המסע האטלנטי היה ממושך וקשה, והנוסעים סבלו מתנאים קשים, מחלות ורעב. לאחר חודשיים של הפלגה, הגיעה המייפלאואר לקייפ קוד, מסצ'וסטס, ב-11 בנובמבר. הנחיתה ההיסטורית של המייפלאואר סימנה את תחילתה של ההתיישבות האירופית בצפון אמריקה והיוותה נקודת מפנה חשובה בהיסטוריה של ארצות הברית. הצליינים חתמו על "הסכם המייפלאואר", מסמך חשוב שהקים את הממשל העצמאי הראשון באמריקה הצפונית. האירוע הזה, שנחגג מדי שנה בחג ההודיה הנוצרי, הוא אחד מאבני היסוד של הזהות האמריקנית. הוא מסמל את רוח החלוציות, את החיפוש אחר חרות דתית ואת הקמתה של חברה חדשה המבוססת על ערכים דמוקרטיים. למרות שהמסע של המייפלאואר היה אירוע משמעותי, חשוב לזכור גם את ההשלכות הקשות של ההתיישבות האירופית על הילידים האמריקנים. כיבוש השטחים, התפשטות המחלות והעבדות היוו טרגדיה עמוקה עבור העמים הילידים.