בג"ץ מתבקש להורות ליועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, ולמפכ"ל המשטרה, דני לוי, לפתוח בחקירה פלילית נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בשל האחריות האישית שהטילה עליו ועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון. יצוין, כי ככלל - בג"ץ אינו מתערב בשיקוליהן של רשויות החקירה והאכיפה. העתירה הוגשה (30.9.24) בידי עמותת יחד עם לוחמי כיפור 1973 ועמותת התנועה הדמוקרטית האזרחית. לטענת העמותות, "אסון מירון לא התרחש מעצמו, אלא הוא היה תוצר של רשלנות מעשה ידי אדם, העולה לכדי גרימת מוות ברשלנות ו/או כל עבירה פלילית אחרת הנגזרת מרשלנות זו, במעשה ו/או במחדל". הן סבורות, כי "מתוקף תפקידו, ולנוכח אחריותו האישית, כפי שקבעה במפורש ועדת החקירה, המשיב 3 [נתניהו] הוא האחראי הראשון והראשי לקרות האסון. כפועל יוצא מכך, במחדלו החמור, היווה הוא 'סיבה בלעדיה אין' למותם הטראגי של כל אותם חפים מפשע". העותרות מצטטות את המסקנות שפרסמה במארס השנה ועדת החקירה הממלכתית. בין היתר קבעה הוועדה: "יש יסוד סביר לכך שנתניהו ידע שאתר קבר הרשב"י מטופל במשך שנים טיפול לקוי, ושהליקויים עלולים ליצור סיכון להמוני המשתתפים בהילולה שנערכת במקום בל"ג בעומר. לכל הפחות, בנסיבות הענין היה עליו לדעת על כך לאחר שהנושא הגיע למשרדו פעמים רבות, ולאחר שהוא עצמו נדרש לו מספר פעמים בדיוני הממשלה. על כן אין לקבל את טענת נתניהו שלפיה לא תפסו אותו בדש מעילו. "...מאחר שהגענו לכלל מסקנה כי נתניהו ידע, או לכל הפחות היה עליו לדעת, על הטיפול הלקוי באתר קבר הרשב"י ועל הסיכונים שטמונים בכך למבקרים במקום, הרי שהיה עליו לפעול לתיקון הדברים. הצעדים שנקט בהקשר זה לא היו מספקים... ראש הממשלה בנימין נתניהו נושא באחריות אישית בהתאם לממצאים שפורטו". לאור זאת, טוענות העמותות, נתניהו חייב לעמוד לדין. לכל הפחות יש לבחון לעומק את העמדתו לדין, ואם יוכל להימנע מכך - לנמק זאת לנוכח הסתירה אל מול מסקנות ועדת החקירה. הן אומרות, כי הכלל הוא שיש לממש המלצות של ועדת חקירה ממלכתית, והימנעות מחקירה נגד נתניהו תהיה ריקון מתוכן של עבודת הוועדה והמלצותיה. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד גלעד שר, איתן טוקר ורן גרינוולד.