"עקרון קדושת החיים מחייב אפוא כי הפעם הזו, כאשר נגזר דינו של רוצח אשר הורשע בעבר בעבירת המתה, ייכלא הרוצח מאחורי סורג ובריח לתקופה משמעותית עד מאוד, ולעיתים ראוי כי ייכלא
למשך שארית חייו". כך אומר (6.10.24) שופט בית המשפט העליון,
יוסף אלרון, אשר גזר מאסר עולם בלתי קצוב בשל עבירת המתה. זוהי הפעם השלישית בלבד בה בית המשפט העליון גוזר עונש זה, שמשמעותו עשויה להיות מאסר עולם עד מותו של העבריין, שכן האפשרות לשחרור מוקדם מצומצמת מאשר זו שבמאסר עולם רגיל.
הרפורמה בעבירות ההמתה קבעה, כי מאסר עולם יהיה עונש חובה רק במקרה של רצח בנסיבות מחמירות, בעוד הוא העונש המירבי בעבירת הרצח הבסיסית. בשני המקרים הקודמים, נגזר מאסר עולם בלתי קצוב על עבירת הרצח הבסיסית בשל הצטברות של נסיבות חמורות, יחד עם קירבה ממשית לעבירת הרצח בנסיבות מחמירות. במקרה האחד רצח שוטר את אשתו באקדח השירות שהיה ברשותו; במקרה השני נרצח אדם ונעשה ניסיון לרצוח שלושה אחרים לאחר אלימות קשה והעונש היה חלק מן המאבק באלימות בחברה הערבית.
במקרה הנוכחי, העונש נגזר בשל עברו הפלילי של העבריין, רפעת עודה, אשר הורשע ברצח חליל מחרום ובניסיון לרצוח את עאזי מחרום בשנת 2014 לאחר קטטה של מה בכך. בית המשפט המחוזי בחיפה גזר עליו 37 שנות מאסר. בשנת 1989 הודה והורשע עוד בהריגה של אחים בני 14 ו-18 ובניסיון לרצוח את אמם שנותרה משותקת, וזאת בשל סכסוך שכנים. בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר עליו אז רק 13 שנות מאסר, בשל לחץ נפשי בו היה נתון ותרומתו לביטחון המדינה.
אלרון מזכיר, כי עבר פלילי הוא אחד הרכיבים בגזירת העונש, וכי ככלל "ההתחשבות בעבר פלילי נועדה להקל בעונשו של מי שאין לו עבר פלילי, יותר מאשר שהיא נועדה להחמיר עם בעלי עבר פלילי". אולם, כאשר מדובר בעבירות המתה ובשל עקרון קדושת החיים, לא בכל מקרה יהיה משקל משמעותי - אם בכלל - להעדר עבר פלילי. במקביל, ממשיך אלרון, "במקרה שבו באמתחתו של נאשם הרשעה קודמת בעבירות המתה, אזי עברו הפלילי יכביד על עונשו בעבירת הרצח הנדונה.
"...הטעם שבדבר הוא כי הממית אשר שב ונטל חיים של אדם אחר, חושף במעשיו את הפגם הערכי בקרבו. מי אשר המית בעבר ועשה זאת פעם נוספת, מגלה עד כמה קלים חיי אדם בעיניו ועד כמה הוא מתנכר לערך קדושת החיים, עד כי הוא נכון לשוב וליטול חיים של אדם אחר. עונש המאסר שריצה הממית והתיוג החברתי השלילי הנלווה להרשעתו הקודמת בעבירת ההמתה - לא מנעו אף הם מהרוצח לשוב אל סורו".
אלרון מוסיף: "ניתן להצביע על כי מסוכנותו מוכחת והצורך להגן על הציבור מפניו - מוחשי וממשי; כי ספק אם יש בנמצא הליך שיקומי יעיל עבורו, בשלב זה; כי גם הניסיון להרתיעו באמצעות עונש מאסר ותיוג חברתי - לא הועיל; וכי מעשיו מלמדים כי אין המדובר במעידה חד-פעמית, אלא במי שהניוון הערכי יורד עד שורשי אופיו. מכלול הטעמים גם יחד, בשילוב כאמור נשגבות עקרון קדושת החיים, מובילים לכך שעל חברה מתוקנת להוציא מתוכה את
הרוצח החוזר והנשנה ולהוקיעו ככל שניתן".
אלרון קיבל את ערעור המדינה, דחה את ערעורו של עודה וקבע שהוא ירצה מאסר עולם בלתי קצוב ועוד שבע שנות מאסר. השופטים
נעם סולברג ו
דוד מינץ הסכימו עם אלרון. את עודה ייצג עו"ד יגאל בלפור, ואת המדינה - עו"ד תמר בורנשטיין.