עמותה טענה, כי פרקליטות מיסוי וכלכלה התרשלה, כאשר במסגרת הטיעונים לעונש בתיק דרעי, היא הצהירה בפני בית המשפט, כי "אמירתו הציבורית של הנאשם ופרישתו מחייו הפוליטיים משקפים כי פיו וליבו שווים". הצהרה זו, טענה, נמסרה מבלי שהייתה בידי הפרקליטות תשתית עובדתית מספקת לעניין פרישתו מהחיים הפוליטיים. הפרקליטות השיבה, כי הסתמכה על התפטרותו של דרעי מהכנסת ועל דבריו לפני כן בתשובתו לעתירה לבג"ץ נגד ההסדר עימו. היא גם הפנתה לפסק דינו של בג"ץ, כאשר פסל את מינויו של דרעי לשר הפנים ושר הבריאות בממשלה הנוכחית: חלק מהשופטים נימקו זאת בהתחייבותו של דרעי לפרוש מהחיים הפוליטיים. פינקלשטיין קובע, כי הצהרת הפרקליטות לא נעדרה תשתית עובדתית, אך היא לא הייתה מדויקת די הצורך. מטרתה הייתה לשכנע את בית משפט השלום בירושלים לאמץ את ההסדר עם דרעי, אך נוסח ההצהרה עשוי היה להתפרש באופן רחב יותר, ודאי יותר מאשר ההתפטרות עצמה, שהייתה כנראה הנדבך המרכזי למסירתה. נוסח רחב זה של פרישה מהחיים הפוליטיים, להבדיל מהתפטרות מהכנסת בלבד, השתלב גם עם ההתבטאות המרחיבה הנוספת של הפרקליטות בדבר "פיו וליבו השווים" של דרעי, ממשיך פינקלשטיין. אין לשלול את האפשרות לפיה, לצד הדברים שמסר דרעי לבית המשפט – שהם היו העיקר – גם ההצהרה תרמה למסקנותיו של בית המשפט בעניין החלטתו של דרעי לפרוש מהחיים הפוליטיים, כמפורט בגזר הדין. הפרקליטות לא פעלה בחוסר תום לב, אם כי הייתה צריכה לדייק יותר, הוא מוסיף.

טיפולה של הפרקליטות בתיק שעניינו עבירות מין ואלימות במשפחה נמשך 26 חודשים, תוך חריגה מפרק הזמן המירבי. 22 חודשים מתוכם היה התיק בהשלמות החקירה, אך הפרקליטות לא עקבה אחריו כנדרש. פינקלשטיין אומר כי ספק רב האם הייתה הצדקה להתמשכות כזאת, שגרמה עינוי דין הן לחשוד והן למתלונן. שורה של פגמים התגלו בטיפול הפרקליטות בשש בקשות של נאשמים לעיכוב ההליכים נגדם, אשר הובילו לשיהוי משמעותי בטיפול בהן. ריבוי הפגמים ואופיים העלו את החשש, שמא אין מדובר בצבר מקרי של תקלות, כי אם בהשתקפות של דרך עבודה לקויה בטיפול בבקשות לעיכוב הליכים בפרקליטות. הטיפול בחשד לתקיפה והתעללות בילדים התמשך יתר על המידה, תוך חריגה משמעותית מהנחיות היועצת המשפטית בנוגע לזמני הטיפול. הפרקליטות ביצעה פעולות באיחור בלתי מוצדק, ביקשה רק בדיעבד אישור לארכה – והטיפול טרם הסתיים. פינקלשטיין מדגיש, כי פרקי הזמן הקצובים לטיפול התביעה בתיק הם המרביים, ובוודאי שלא בכל תיק נכון יהיה למצותם עד תום, אלא יש לפעול לסיום מהיר ויעיל בכל תיק על-פי נסיבותיו. סניגור התלונן, כי תיק חקירה הנוגע למרשו נותר פתוח מאז 1999 ועד שפנה לנציבות ב-2023, למרות שבזמן אמת סברה הפרקליטות שיש לשקול את גניזתו. רק לאחר פנייתו לנציבות, נסגר התיק בעילה של "העדר אשמה". פינקלשטיין קובע, כי נפל פגם של ממש בהתנהלותה של פרקליטות המחוז, וכי "אין צורך להכביר מילים על אודות משמעותם של הדברים. קיומו של תיק חקירה פתוח נגד חשוד הינו בגדר עננה המרחפת באופן תמידי מעל ראשו, המשליכה על כל אורחות חייו". אם יוחלט להגיש כתב אישום, השיהוי עלול לפגוע בהליך ובזכותו של החשוד להליך הוגן. עורך דין התלונן, כי היועצת המשפטית גלי מיארה השתהתה במשך 15 חודשים בטיפול בתלונתו על ייצוא מערכת פגסוס של חברת NSO למשטרו של ויקטור אורבן בהונגריה. לשכתה של מיארה אישרה, כי בשל תקלה – התלונה הועברה לפרקליט המדינה, עמית איסמן, רק עם קבלת פניית הנציבות. פינקלשטיין קובע, כי מדובר ב"פגם של ממש". חלפו למעלה משנתיים ממועד הגשת תלונה לפרקליטות בגין התבטאויותיו של פעיל פוליטי ועד לקבלת החלטה לפתוח נגדו בחקירה פלילית, וכי הפרקליטות חרגה מפרק הזמן המרבי המוקצב לטיפולה הכולל בתיק. עוד נמצא, כי חלפה למעלה משנה עד שהחלה הפרקליטות לטפל בתלונה נוספת שהוגשה נגד החשוד, ולפיכך טרם התקבלה בה החלטה. במסגרת חקירת תיק רצח, דלפו לאמצעי התקשורת פרטי חקירה אשר חל איסור על פרסומם, ובתוכם מידע רגיש מתוך חדרי החקירה. פינקלשטיין מדגיש: "הדלפת מידע אסור מחדרי חקירה היא תופעה שהדעת אינה סובלת ואשר יש למגרה. יש בפרסום כאמור כדי להשפיע על ההליך המשפטי; לפגוע בהבטחת שלטון החוק, באמון הציבור ברשויות המדינה, בתדמית עובדי הציבור ובניקיון כפיהם; ולפגוע פגיעה חמורה בכבודו של החשוד ובפרטיותו". לאור זאת, ובשל חשש ממשי לביצוע עבירה פלילית, העביר פינקלשטיין את התלונה לטיפולה של מיארה. בנוגע לאחריות הפרקליטות המלווה את התיק הבהיר פינקלשטיין, כי משנודע לה על חשש להדלפות – ראוי שתעשה מעשה, כפי שאכן עשתה במקרה זה.

יישומן של חלק לא מבוטל מהמלצותיה של הנציבות מתארך עד מאוד, לעיתים מספר שנים, באופן שיש בו כדי לעקר אותן מתוכן ולפגוע בהיבטים שונים של אכיפת החוק – מתריע פינקלשטיין. הנציבות התריעה בפני המבוקרים על סחבת זו וביקשה מהם לעדכן אותה בהקדם על הטיפול; היא תמשיך לעקוב עד ליישום המלא של המלצותיה. השנה מפרסם פינקלשטיין לראשונה פרטים על המלצות שטרם יושמו, ביניהן: • המלצה מנובמבר 2019 לבחון פרסום הנחיות בנושא סיווג ומיון שיחות שהתקבלו בהאזנות סתר, תוך חשיבות תיעוד הליך הסיווג, ובמיוחד תיעוד שינויים שעורכים המשקלטים בסיווג השיחה והטעמים לה. • המלצה מנובמבר 2019 לחדד את ההנחיות בדבר הגדרתו של הסכם עד מדינה וחשיבותו, ואת חיוניות ההבחנה המהותית בין הסכם מסוג זה לבין הסדרים משפטיים אחרים. • המלצה ממאי 2020 בנושא פרקטיקה בלתי ראויה של משטרת ישראל, לפיה הליך משפטי אזרחי נגד שוטר מעכב בירור תלונת ציבור או הליך משמעתי המתנהלים במקביל. • המלצה מיוני 2020 לגבש הנחיה להעברת תיק העבודה של המעבדה הפורנזית לתביעה, וכן להנחות את התביעה לציין את דבר קיומו של תיק העבודה במסגרת רשימת חומרי החקירה המועברת להגנה. • המלצה מיולי 2020 לגבש הנחיית פרקליט מדינה בנושא טיפול בעררים, בין היתר, לצורך יישום המלצות הנציבות למניעת עיכובים רבים ובלתי מוצדקים בהעברת עררים מהגוף הסוגר למחלקת עררים ובמעברים של עררים בין יחידות הפרקליטות השונות. • המלצה מיולי 2022 לקבוע קווים מנחים לכל יחידות הפרקליטות, באשר להיקף החובה המוטלת על התביעה לצפות בסרטוני מצלמות גוף, לפני קבלת החלטה בדבר העמדה לדין או גניזת תיק, בדגש על תיקים המוגדרים כתיקי "גניזה מהירה".