ראש השב”כ, רונן בר, נפגש עם ראש המודיעין המצרי, עבאס כאמל, בקהיר ב-13 באוקטובר 2024, בניסיון לגבש עסקה לשחרור חטופים המוחזקים על-ידי חמאס ברצועת עזה. על-פי דיווח של העיתון הפרו-קטרי "אל-ערבי אל-ג'דיד", הפגישה הסתיימה ללא פריצת דרך משמעותית, כאשר הצדדים הבינו שהמצב הנוכחי מקשה על קידום עסקה לשחרור החטופים.
במהלך הפגישה, ביקש ראש השב"כ להעביר מסר לאירן דרך מצרים. המסר כלל איתותים ברורים ואזהרות לגבי התגובה הישראלית האפשרית במקרה של מעורבות אירנית בעימות. ישראל הצהירה כי כל פעולה אירנית נגדית עשויה להוביל לתגובה עוצמתית מטעמה, תוך ציון כי המצב עלול להחמיר אם הסלמה תתרחש.
מסר לאירן - אזהרות מפני תגובה ישראלית
באותה פגישה, לפי הדיווח, ביקש ראש השב”כ רונן בר להעביר מסר לאירן דרך המודיעין המצרי. המסר כלל אזהרה מפני מעורבות אירנית ישירה או עקיפה במתרחש, לצד איתותים ברורים בנוגע לתגובה הישראלית. בר ציין, על-פי הדיווחים, כי ישראל לא תהסס להגיב בעוצמה לכל פעולה שתגרום להידרדרות נוספת במצב הביטחוני.
כמו-כן, ישראל הבהירה כי כל מעורבות אירנית צפויה להוביל גם לתגובה נגדית של אירן, מה שמעמיד את האזור במצב נפיץ ביותר. למרות זאת, המסר נמסר במטרה לנסות ולהרגיע את המתחים ולמנוע הסלמה נוספת בזירה הבינלאומית.
אירן ומעורבותה בסכסוך - הקשר האזורי
מעורבותה של אירן בסכסוך בין ישראל לחמאס אינה חדשה. אירן תומכת בחמאס ובארגונים נוספים ברצועת עזה מבחינה כלכלית, צבאית ואידיאולוגית, ורואה בעימות הזדמנות לחזק את השפעתה באזור. ההודעה שהועברה לאיאן נועדה לאותת לה על כך שישראל מכירה במעורבות זו ומוכנה להתמודד עם כל איום שיבוא מכיוונה.
המגעים הדיפלומטיים בין ישראל, מצרים ואירן במסגרת הסכסוך הנוכחי מוסיפים רבדים נוספים למערכת היחסים המורכבת באזור, שבה גורמים רבים פועלים במקביל בניסיון להשפיע על ההתפתחויות.