הממונה על התחרות, מיכל כהן, הטילה (29.10.24) קנס ענק של 111 מיליון שקל על קבוצת שטראוס, בשל מהלכים למיזוג עם חברת משק ויילר (המייצרת טופו) עוד לפני קבלת אישורה כנדרש בחוק. זהו הקנס המירבי שמאפשר החוק להטיל והצעד בא לאחר שימוע שערכה כהן לשטראוס. החברה אומרת כי היא דוחה בתוקף את ההחלטה ומשוכנעת כי לא נפל רבב בהתנהלותה ובהתנהלות נושאי המשרה לשעבר. בכוונתה להגיש ערר, והיא בטוחה שעמדתה תתקבל במלואה בערכאות המשפטיות. שטראוס, בשליטת עפרה שטראוס ומשפחתה, נסחרת בשווי של 7 מיליארד שקל. במחצית הראשונה של השנה הסתכמו הכנסותיה ב-3.4 מיליארד שקל והרווח היה 133 מיליון שקל; בשנת 2023 הרוויחה החברה 488 מיליון שקל. אם לא בוצעה עד כה הפרשה לקנס והוא יעמוד בעינו, מדובר לפיכך בנתח משמעותי מרווחיה של שטראוס. כהן גם קנסה ב-600,000 כל אחד שלושה בכירים לשעבר בשטראוס: גיורא בר-דעה שהיה מנכ"ל הקבוצה, אייל דרור שהיה מנכ"ל שטראוס ישראל וגור זמיר שהיה סמנכ"ל הכספים שלה. משק ויילר נקנסה ב-1.1 מיליון שקל בלבד, בשל הנסיבות אליהן נקלעה במלחמת חרבות ברזל. מנהליה - דורי פרידמן, אילן ספריאל וגלעד צרי - נקנסו ב-153-119 אלף שקל. שטראוס חתמה ביולי 2021 על הסכם לרכישת ויילר, שהיה כפוף לאישור רשות התחרות. הרשות הודיעה חצי שנה מאוחר יותר שהיא מתנגדת לעסקה, בנימוק שהיא עלולה לפגוע בצורה משמעותית בשוק הטופו ובשוק המשקאות הצמחיים (על בסיס סויה). בהמשך התעורר ברשות החשד ששתי החברות קידמו את המיזוג עוד לפני קבלת האישור, והחקירה העלתה שהן הסכימו - עוד לפני שפנו לרשות - כי ויילר לא תעסוק בתחום תחליפי החלב ללא הסכמתה של שטראוס. הרשות קובעת, שהפרה זו של החוק עלולה הייתה לפגוע בצורה משמעותית בתחרות בשוק המשקאות הצמחיים הטריים, הנשלט בידי תנובה ומצוי בצמיחה, שכן ויילר ושטראוס היו היחידות שפעלו להיכנס אליו. השתיים ראו חשיבות בכניסה מהירה לשוק זה, וההסכם ביניהן בלם את מהלכיה של ויילר והותיר את השטח פנוי לשטראוס לבדה. הרשות אומרת כי ההסכמה הפסולה גם פגעה בתמריץ וביכולת של ויילר להתחרות בשוק זה בעתיד.